ארכיון לקטגוריית : שביל גולני

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

נקודת התחלה:  מצודת כח, סמוך לצומת נבי יושע, נ.צ.:  251659 / 779918,  נקודת סיום: כביש 918 באזור חירבת דרבשייה בצדו המזרחי של עמק החולה , נ.צ.: 778503 / 260477 מפת סימון מספר 1 – החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל. אורך המקטע: כ 15 ק"מ.

במקטע זה אנו יורדים מהחלק המזרחי של רכס רמים בגובה של כ 380 מטר מעל פני הים לעמק החולה בגובה של כ 90 מטר מעל פני הים כלומר כ 300 מטר הפרש כשמרחק הירידה עצמו הוא פחות מ 2 ק"מ. כמו במקטעים הקודמים הצפוניים יותר של הרכס , הנופים ממנו לכיוון מזרח מרהיבים וכוללים את עמק החולה הגולן והחלק המזרחי של אצבע הגליל. המסלע במורד הרכס מורכב ברובו מסלעי גיר ודולומיט קשה אך בניגוד למצופה מהרכב גאולוגי כזה, הרכס מגובש יחסית וההעתק (שבר) המשמעותי היחידי החוצה אותו הוא נחל קדש, שהוא תוצאה  של פעולת כוחות טקטוניים של הבקע הסורי אפריקאי. סדקים ומערות נוצרו בו כתוצאה מפעילות קארסטית ואלה באים לידי ביטוי בצורה בולטת בשמורת סדקי יפתח. בנוסף, יש באזור במקומות שונים מסלע בזלתי שהוא תוצאה של שפכי בזלת הכיסוי "הצעירה" (מ 5 מיליוני השנים האחרונות) שכיסתה שטחים נרחבים הן ברמת גולן והן בגליל המזרחי העליון והתחתון עוד לפני השקיעה העיקרית של הבקע.

השביל שלנו מתחיל בסמוך למצודת נבי יושע (1)  שעליה סופר בקצרה במקטע הקודם. מכאן אנחנו יורדים לנחל קדש. עד הכניסה לשם השביל מתלכד עם שביל ישראל. משם הוא מתלכד עם שביל בסימון אדום עד היציאה מהנחל לעמק החולה. הנחל כמו גם בקעת קדש הסמוכה נקראים על שם הישוב הקדום ששכן באזור, כ 1.6 ק"מ ממערב למצודה ולצומת ישע. מי שמעונין יכול לבקר בתל קדש ולראות שרידי סרקופגים, ארונות קבורה ושרידי מקדש הלניסטי. מידע על קדש הקדומה מצוי בתיאור המקטע הקודם. נמשיך לנחל קדש. עוד לפני הקטע הקניוני  שלו נעבור במצפור הפילבוקס (2)  על שם יובל ניר. עמדת שמירה והגנה זו הוקמה בין השנים 1938-1940 על ידי הבריטים כחלק מגדר הצפון ועמדות ההגנה שהוקמו אז בכל האזור. העמדה אכלסה כח בריטי שביצע תצפיות לעמק החולה ושמר על אזור הצומת. לעמדה זו הובאו פצועי הקרב על מצודת כ"ח בשנת תש"ח. בסמוך, מצויה אנדרטת הנצחה ליובל ניר ז"ל, קצין צנחנים שנפל בלבנון ב 1997. התוואי בנחל קניוני ומאתגר. הנחל הזה, המנקז את בקעת קדש, התחתר בתוך סלעי גיר קשים. הוא יורד בתלילות בתוך חורש סבוך לעיתים והירידה בו מחייבת זהירות. הנחל עשיר בחורש ים תיכוני – עצי אלון ואלה המאפשרים המון פינות נחמדות להפסקה לצורך ארוחה וגם חביב על העופות הדורסים המצויים באזור ועל שפני סלע שהאוכלוסייה שלהם כאן די גדולה. זהו גם האזור היחיד בארץ ממערב לירדן בו נמצא את השיח שלהבית צהובת עלים הגדל גם בחרמון. כשהשביל שלנו העוקף את מצודת כח מגיע לנחל עצמו נעצור מעל המפל העליון לתצפית. השביל בהמשך עוקף את המפל מדרום וממשיך צפונה בתוך ערוץ צר, עמוק ותלול (3) . כ 20 מטר לפני המפל השני נפרצה דרך הנקראת שביל עידן- לזכר תלמיד שנפל לערוץ הנחל ונהרג. בהמשך נעבור ליד עץ חרוב ענק שבקרבתו המסלול צר ומחייב נקיטת אמצעי זהירות. לאחר כמה מאות מטרים של ירידה בערוץ הצפוני נגיע לערוץ הדרומי ונמשיך בו עד למטה.

השביל שלנו יוצא מהנחל, חולף על פני כביש 899 ופונה בחדות דרומה עם נטייה לדרום מזרח. כעת אנחנו הולכים בשוליו המערביים של עמק החולה בשטח שחלקו מיוער וחלקו חשוף. כביש 90 מזרחית לנו מהווה למעשה את הגבול שבין ההר לעמק ומתווה אותו בצורה ברורה. ביחס לגבול זה, כדאי לציין שתי תופעות בולטות: האחת, בולטת לעין למשל מצפון לעין תאו (מצוי צפונית לנו)  , היא השתנות צבע האדמה מחום אדום מנומר בלבן ליד ההר ממש ( אדמת טרה רוסה שנסחפה מההר עם צרורות אבן שהידרדרו ממנו) , לחום כהה ( אדמת סחף אופיינית לעמקים) , ועד לאפור שחור של הכבול . לא הרחק משם מופיעה גם אדמתו הלבנה של האגם לשעבר . תופעה אחרת היא "רצועת האבוקדו " . האבוקדו הוא גידול עמיד לתנאי קרקע שונים , אך רגיש לקרה . מסתבר שהעמק סובל מקרה , וזאת בניגוד למדרונות.  בלילות חורף בהירים וחסרי רוח , חל בעמק "היפוך טמפרטורות" ובתחתית העמק מצטברת שכבת אוויר קרה בעובי של כ 10 מטרים. במבט מההר נראה העמק בבוקר כמכוסה במעין מעטה דק של ענן , שראשי העצים הגבוהים מבצבצים מתוכו . לכן לא יצלח גידול האבוקדו בעמק , אך מדרון ההר , כ 10 מ' מעל קרקעית העמק , לא סובל מהקרה , והוא מתאים לגידול זה . כך נוצרה רצועה של אבוקדו לאורך כביש 90 ממערבו , במעלה ההר , בניגוד לשטח שממזרח לכביש . נמצא אפוא שהכביש מבדיל בין אקלים המושפע מקרה לבין אקלים שאינו סובל מקרה . רוחב רצועת האבוקדו היא לרוב כ 100 מ' בלבד , שכן מעל לשטח זה ההר תלול וסלעי מדי לחקלאות . השביל מתלכד כעת עם שביל שאינו מסומן. במבט מזרחה, נוכל להבחין בשטחי העמק המעובדים ובאגמון החולה שהמקטע הבא של השביל עובר בסמוך אליו. מעבר לעמק, בצד המזרחי נשקפים המורדות המערביים שלרמת הגולן והישובים מולנו הם גונן ולהבות הבשן. אנו עוברים ממש מתחת לרכס קרן נפתלי שמומלץ בהזדמנות אחרת לשלב אותו בטיול באזור, הנמצאת בגן לאומי נפתלי. מקרן נפתלי יש תצפית נהדרת על העמק ובקרבת המצפה מערבית לו נמצאה מקווה מהתקופה החשמונאית שהשתמרה היטב.

נמשיך עם השביל עד מקום חיבורו לכביש 90. שם, באזור עין בשמון (4) יש מעבר מתחת לגשרון על כביש זה. בדיוק לכאן מגיעה דרך סלולה עד לכביש מכיוון מזרח. נמשיך אתה ונעבור את תל ראמים מדרום. כאן יש לשים שכאשר מגיעים לבריכה שמדרום לתל ראמים צריך לפנות דרומה עם השביל וללכת כ 150 מטר עד לגשרון המאפשר חצייה. לאחר המעבר בגשרון זה נלך עם השביל צפונה לאורך הצד המזרחי של הבריכה כ 350 מטר ואז השביל פונה מזרחה להמשך המסלול. המסלול בעמק החולה מישורי ונח. במהלכו אנו חוצים את העמק ועוברים בצמוד ומדרום לאתר אגמון החולה (5).

עמק החולה הוא תוצאה של הבקע הסורי אפריקאי. הוא גובל בצפון בעמק עיון ובקעת הלבנון, ובדרום בבקעת כנרות  ניתן לחלוקה מבחינה גאוגרפית לארבע יחידות משנה מצפון לדרום ואנו הולכים בשלישית לפי חלוקה זו. חלק זה ישר לגמרי ולכן התהוו בו בעבר ביצות שיבשו בשנות החמישים ושריד להן כיום הוא האגמון. ראשיתו של עמק החולה בסדרת קמטים והעתקים (שברים) שייצרו את הבקע הנ"ל החל מסוף תקופת המיוקן (כ 5.5 מיליון שנה לאחור). עיקר השקיעה חלה בסוף תקופת הפליוקן וראשית המיוקן, (כמיליון שנה לאחור) והיא הייתה נמוכה בכ- 50 מטר מגובהה כיום. נופו הייחודי של העמק נוצר מהתרוממות בלוק כורזים ומשקיעת העמק. התרוממות זו נוצרה בעקבות זרימת בזלת הכיסוי במיוקן בחלקים שונים בגליל המזרחי ובמידה רבה יותר ברמת הגולן. משטחי בזלת שגלשו מרמת כורזים יצרו רמה בבלוק כורזים המהווה מחסום של של כ 270 מטר מעל מפלס הכנרת. כתוצאה מחסימה זו, הופרד עמק החולה מבקעת הכנרת, אפיק הירדן נחסם, והעמק הוצף על ידי אגם גדול שהשתרע מגדות של היום ועד מעין ברוך. האגם החדש עלה על גדותיו ופרץ לעצמו מחדש ערוץ בתוך מחסום הבזלת וכך נוצר אפיק הירדן ההררי הנוכחי. ככל שהעמיק אפיק הירדן להתחתר, ירדו פני המים באגם. ירידת פני המים חשפה את צפון העמק ואת הפינה הדרומית מערבית שם השקיעו הנחלים דישון וחצור את הסחף וכך נוצרה לאגם צורה של מעין משולש. מפלס האגם הגדול המשיך לרדת עד שנותר בחלקו הדרומי של העמק שטח קטן יחסית מוצף – הוא ימת החולה.  בכל חורף, כאשר זרמו כמויות של מים אל העמק הימה הזו עלתה על גדותיה, הציפה את השטחים סביבה וכך נוצרו הביצות. שטח הימה והביצות היו כ 14 קמ"ר לפני הייבוש והן תפסו שטח של כ 60,000 דונם. ימת החולה ניקזה כ 1500 קמ"ר, ממורדות הגליל ועד לגולן, לחרמון ולעמק עיון, לכן הצטברו בה כמויות גדולות מאד של מים. בעמק החולה נוצר הירדן מהתחברות של שלושה נחלים: דן, שניר (חצבני) וחרמון (בניאס). הביצות היו תוצאה של תהליך משולב שבו העמק בסחף וכבול שהצטבר בקרקעית האגם שהיה שטוח מאד וניקוזו היה גרוע וכך הוצפו סביבו שטחים שהלכו והתייבשו עד הקיץ הבא וחוזר חלילה.  אגם החולה והביצות סביבו היו היעד הראשון ל"מלחמתה" של ההתיישבות הציונית בעמק. כחלק מהתוכנית הכוללת הוחלט לייבש את האגם וביצותיו, להדביר את המלריה שהכתה ביושבים סביב ללא רחם ולהפוך את העמק לשטח פורה. לאחר שיובשו הביצות החלו להשתמש באדמת הסחף הפורייה שבעמק לצרכי חקלאות ואכן השטח מלא שדות מעובדים ובריכות דגים. שמורת החולה הוכרזה בשנת 1964 לאחר שייבוש מרבית שטח המים בעמק בשנים 1949-1958 הסתיים.  שטחים רבים במרכזו של העמק הם אדמת כבול פורייה ועשירה. במזרח העמק האדמה היא אדמת טרה-רוסה שהיא אדמת סחף מההרים במערב (סלעי גיר וקירטון). מרבית השטח מנוצל לפלחה – גידולי שדה. בשוליים המזרחיים קיימים גם מטעים. רק לאחר שנים רבות מתום ייבוש העמק הבינו העושים במלאכה שהייתה זו טעות לייבש אותו בקנה מידה מסיבי כזה. כתוצאה מכך נעשו פעולות שימור שבמסגרתן הוצפו כ 1000 דונם באזור האגמון. אזור זה אינו שמורת טבע. בשמורת טבע נשמרת האקולוגיה בצורתה הראשונית ואילו כאן זו יזמה של קק"ל לפיתוח תיירותי. שטח האגמון כולו הוא כ 4000 דונם.

בעמק החולה אנו צועדים ממערב למזרח. נעצור לרגע ונביט אל הנוף מאחורינו – רכס הרי נפתלי (וצפונה לו רכס רמים). במזרח – כיוון שאליו אנו הולכים – הרי רמת הגולן. לאחר שנעבור את אזור האגמון נגיע אל הירדן ובו השביל פונה צפונה. בכיוון זה נלך מעט עדיין בצד המערבי של הירדן עד שנגיע לגשר (6)  המאפשר מעבר מזרחה. נהר הירדן, המגיע מאזור שדה נחמיה של היום, התפצל בזמנו לשתי זרועות לפני כניסתו לביצה. הפיצול השמאלי הוא בעצם מה שנקרא היום "הירדן" והימני הוא ," א-תורעה " – התעלה. בחלק הדרומי של הביצה יצא הירדן באפיק רדוד ורק לאחר כ 2 ק"מ החלה התחתרותו העמוקה לכיוון הכנרת. אנו למעשה עוברים כאן מעל הקטע שהוא כעין תעלה. מכאן נמשיך לאזור שבו נחל נשף מגיע לכביש 918. על הרכסים באזור הזה היו מוצבים סוריים עד מלחמת ששת הימים. על כך בתיאור המקטע הבא. לפני שנגיע לאזור כביש 918, השביל פונה בחדות דרומה ולאחר מכן בחדות מזרחה. בדיוק מערבית לפנייה זו, כמה עשרות מטרים, מצויים שרידי נוטרה (7) –  היאחזות נחל שהוקמה על ידי גרעין מצופי תל אביב בשנות הששים של המאה הקודמת במטרה להגן על הגבול עם סוריה. המקום ננטש ובמקום ההיאחזות קמה חוה חקלאית שגם היא ננטשה לבסוף אך במקום נותרו משטחי בטון וחורשות אקליפטוסים שיכולים לשמש כחניון לילה.

נוסיף ונלך כמה מאות מטרים במקביל לכביש 918 עד למפגש עם שביל בסימון ירוק (8) כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה אחריות המטייל

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

  הוראות בטחון לקטע זה:

• יש להיזהר בעת חציית הכבישים שאותם עוברים במסלול.
• משנה זהירות דרוש בירידה בנחל קדש. מטיילים מנוסים יסייעו כאן לחסרי הניסיון.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל. טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321    טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת קריית שמונה: 04-6809444, מד"א 101, מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ:  קשה מאד בנחל קדש עצמו. מלבד קטע זה אפשרי לאורך כל המסלול. אפשרויות לינה באזור: צימרים ובתי אירוח ביישובי  האזור: רמות נפתלי, משגב עם וביישובי עמק החולה. אתרים ששווים ביקור באזור:

• אגמון החולה

מקומות קדושים: נבי יושע.

​

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

נקודת התחלה:  עין משגב, נ.צ.: 795205 / 252486 נקודת סיום: מצפה פאר ,  נ.צ.: 785624 / 251228 מפת סימון שבילים מס' 1: החרמון, הגולן ואצבע הגליל/ אורך המקטע: כ 14  ק"מ.

נקודת ההתחלה היא בעין משגב (1), מזרחית למשגב עם שהוקם ב 1945 על אדמות שנרכשו בידי קק"ל מהכפר הלבנוני עודייסה. האקלים , חוסר בדרכים מקשרות ובדידות יצרו תנאים  קשים והישוב היה דל בתושבים בשנים הראשונות להקמתו ובאמצע שנות החמישים מנה רק כ 30 חברים. למרות זאת נאחזו תושביו במקום שהתאושש וצמח במשך השנים. אירוע טראומטי בישוב זכור מ 1980, עת השתלטה קבוצת מחבלים על בית בישוב לצרכי מיקוח. האירוע הסתיים למחרת עם השתלטות עליהם אך התוצאות היו קשות: מבוגר וילד נרצחו, וחייל הכח הפורץ נפל בקרב.

עין משגב הוא מעין נחמד עם עץ דקל בודד לצדו שהיווה את נקודת הסיום במקטע הקודם אבל את הרכבים נשאיר בחיבור של שביל סלול אל שביל גולני המצוי כ 600 מטר צפונה לכאן. בנקודת הסיום עובר כביש על מצפה פאר כך שניתן להשאיר שם רכב. מטעמים מובנים, שביל גולני אינו יכול לעבור בשטח לבנון אז הוא עובר כאן באצבע הגליל לציון המלחמות והמבצעים השונים בחטיבת גולני נטלה חלק בהם במדינה זו. תיאור קרבות אלה ומידע הקשור אליהן מופיע בפרק המורשת. בנוסף לכך, המעבר בגליל העליון מציין גם את חלקה של החטיבה במלחמת השחרור באזור כמו במבצע חירם למשל בו נטלה חלק בקרבות על שחרור מג'דל כרום, ראמה ופקיעין (ביחד עם הקרבות לשחרור ישובים סמוכים בגליל התחתון באזור עילבון ומרר). על כל אלה כאמור בפרק מורשת.

גם במקטע זה אנו מטיילים על רכס רמים שהוא רכס צר וארוך המשתרע מצפון לדרום מהר צפייה סמוך למטולה ועד בקעת קדש. מקור השם הוא בשמו הקודם של קיבוץ מנרה השוכן על הרכס. שיא הרכס הוא הר שינאן שמגיע לגובה של 902 מטר ממערב למרגליות. שביל גולני עובר מזרחית לו. רכס רמים בנוי בעיקרו ממסלע קשה של גיר ודולומיט. ראוי בהקשר זה להזכיר את מצוק בלאנש השייך לרכס זה שבעיקר בולט מעל קריית שמונה בנוי משכבות גיר בעובי של כ 50 מטר. סלעי גיר ודולומיט קשים מחבורת יהודה מצויים באזור מנרה ומשגב עם וכן סלעי הגיר הקשים מחבורת עבדת באזור מטולה. מרבית המסלע הזה הוא מתור הקרטיקון (100 מיליון שנה לאחור) ועד השלישון (40 מיליון שנה לאחור) ומקורו בתקופות בהן היה צפון הארץ מדף יבשתי בים שנותר מאוקיאנוס תטיס. מעין משגב ועד לעלייה למנרה, השביל שלנו מתלכד עם שביל סימון אדום, למעט קטע קצר באזור מצודת הונין.

בעת הצעידה מעין משגב דרומה עם השביל  נמצאת השלוחה שמעל נחל משגב מזרחית לנו, שבה הלכנו קטע סמוך לנחל במקטע הקודם עת טיפסנו לכיוון הר צפיה. די קרוב להתחלה נחצה גם את נחל השומר. נוף עמק החולה משתרע לעינינו בכיוון ההליכה ובו בולטים קריית שמונה והישובים הסמוכים. ממזרח נראית רמת הגולן ורכסיה הבולטים. במערב פזורים כפרים דרום לבנון מ א טייבה בצפון ועד מיס אל ג'בל בדרום הגזרה של הקטע הזה. באביב נוכל לראות כאן פריחה מרהיבה, חלקה של נדירים כגון אירוס נצרתי ומיני סחלבים. לאורך כל השנה הרכס מכוסה בצמחיה טיפוסית שרובה משתייך לחורש הים תיכוני.  נחלוף על פני הר זקיף המצוי מערבית לנו ודרומית למשגב עם ולאחר זמן קצר נגיע למצפה עדי (2). שווה לעצור כאן ולהסתכל סביב. הנוף כאן ממש מרהיב במיוחד לכיוון מזרח רואים היטב את צפון רמת הגולן  וצפון עמק החולה על יישוביהם. מקום יפה להפסקת קפה.

לאחר הביקור במצפור עדי נמשיך עם השביל. הוא עובר בשולי נקודת גובה 734 ובמיקום הזה הוא מתנהל על קו גובה בקירוב. לאחר קצת יותר מקילומטר ממצפור עדי נגיע לשלט המכריז על הכניסה לדרך הנוף בין מרגליות למצפה דדו שבמטולה (3). אנו עומדים לחצות בזהירות את כביש 9977 וללכת

קטע קצר לאורכו דרומה אך מי שמעונין יכול לעלות מעט , להיכנס בכביש המוביל למרגליות ולהגיע לביקור במצודת הונין. מצודה זו, שמכונה גם חורבת הונין, או בשמה העתיק שאטו נף Chateau Neuf – המצודה החדשה בצרפתית, היא שריד למבצר עתיק מהמאה ה-12. המבצר הוקם על ידי הצלבנים בשנת 1,107 ושימש כנקודת הגנה על דרך המסחר שחיברה בין דמשק וצור ועברה בחלקה הצפוני של הממלכה הצלבנית. המבצר נכבש לראשונה בשנת 1,167 על ידי נור א-דין, שלא הצליח להחזיק בו לאורך זמן, ובהמשך הוא נכבש פעם נוספת על ידי אלמלך אל עאדל, אחיו של צלאח א-דין, שכבש אותו לאחר כחצי שנה של מצור. בשנת 1,240 המבצר שוקם שנית, אך גם הפעם לא לתקופה ארוכה, שכן הוא נהרס בשנת 1,266 על ידי ביבארס הממלוכי. בשיאו התפרש המבצר על פני שטח של 70x 90  מטר עם חפיר (תעלת מגן) שרוחבו הגיע במקומות מסוימים ל-14 מטרים. מהכניסה הראשית למבצר, בצדו הדרומי, נכנסים לתוך חלל גדול ומקורה, שממנו יוצאים מספר חדרים. בחדר השמאלי (צפון-מזרחי), שתקרתו התמוטטה זה מכבר, ניתן למצוא בצמוד לקיר הצפוני ביותר בור מים עמוק, שמלא במים קרירים כל השנה (אפילו בסוף הקיץ). בתוך הבור ישנו סולם ברזל המאפשר לרדת אליו בצורה יחסית בטוחה לשחייה נעימה וקרירה. בנוסף לשכשוך במים, ניתן ליהנות במקום מנוף מדהים לכיוון עמק החולה ואזור לבנון. במאה ה-18 הוקם המבצר מחדש על שרידי המבצר הצלבני, ככל הנראה על ידי אציל שיעי מקומי, כחלק מהתחדשות הכפר הונין. במסגרת זו נבנו בית השער הקיים וכן שולבו חרכי ירי בחומה. השיפוץ לא שרד את רעידת האדמה של 1837, ובהמשך פורקו אבני המבצר על ידי תושבי הכפר הערבי הונין, שהשתמשו בהן לבניית בתיהם. כפר הונין נעזב בשנת 1948 במלחמת השחרור, ובסמוך אליו הוקם מושב מרגליות של היום. בהחלט נקודה לעצירה ומנוחה.

בין אם ביקרתם במצודת הונין או לא, יש להמשיך במקביל לכביש 9977 קטע קצר דרומה עד שהשביל חוזר אל דרך הנוף בה הוא מתלכד עם שביל בסימון אדום וממשיך דרומה. אנו צועדים כעת בסמוך למרגליות הנמצאת ממערב לנו. מזרחית לנו מעבר לרכס למטה ממוקמת קריית שמונה. בדרכנו נחלוף על פני שביל המוביל מעיין עין-שבו. בחורף ובאביב יש בו מים ואפשר לסטות מהשביל ולעצור בו להפסקה. כקילומטר וחצי דרומית לשם נגיע למפגש שבילים. השביל שלנו ממשיך ישר והשביל בסימון אדום ממשיך לכיוון דרום מזרח (4). זוהי נקודת עצירה ומנוחה טובה באווירה הפסטורלית השוררת כאן. השביל בסימון אדום מוביל לפרק הגאולוגי ולמצפור מצוק רמים. לא נלך בו אך מומלץ בהחלט בהזדמנות אחרת כשמטיילים כאן לבקר בנקודות אלה. לאחר המנוחה נמשיך כשהשביל שלנו ממשיך עם שביל לא מסומן זה. כעת אנו עולים ומנקודת המנוחה ועד למפגש עם שביל כחול הפונה דרום מערבה נטפס במתינות כ 60 מטר. מכאן מתחילה עלייה יותר קשה: השביל מתלכד עם השביל בסימון כחול ופונה לכיוון למנרה. העלייה תימשך  – עוד כ 160 מטר הפרשי גובה – עד אזור בית העלמין של מנרה. ככל שנעלה, הנוף לכיוון מזרח יעשה מרהיב יותר.

אם הזכרנו את הפרק הגיאולוגי שמומלץ לבקר בו בהזדמנות אחרת, נציין  כי מצוק רמים הוא הגבוה במצוקי ישראל. הוא נמצא כ 650 מטר מעל עמק החולה. ההתרוממות הסופית שלו באה כתוצאה מהשפעת השבר הסורי אפריקאי היא "צעירה" יחסית (פחות מ 5 מיליון שנה לאחור) לעומת ההתרוממות הראשונית שחלה ובאירועי הקשת הסורית (סוף הטורון ותחילת הסנון 89- 86 מיליון שנה לאחור). במצוק זה ובסביבתו נחשפת ההיסטוריה הגיאולוגית המרתקת של ארצנו במגוון סלעים מתקופות שונות הערוכים לאורך המדרון. צוק מנרה ברכס רמים הוא קיר טבעי בגובה 750 מטרים, גבוה יותר ממצוק ההעתקים שממערב לים המלח. המצוקים ברכס רמים ובהר האר"י (ליד ראמה) הם המצוקים הגבוהים ביותר בארץ. הרכס, שהוא חלק מהרי נפתלי וכיוונו צפון-דרום, מצוי בשטחיהן של לבנון וישראל וקו הגבול ביניהן עובר בו. המדרון המזרחי של הרכס יורד בתלילות לעבר עמק החולה, בהפרש גובה של 750 מטר על פני כ-2 קילומטרים בלבד, ואילו המדרון המערבי משתפל במתינות לעבר נחל דובה שבשטח לבנון. לאורך המצוק מצויים מספר מעיינות שכבה, ובתחתית המדרון נובעים כמה ממעיינות ההעתק השופעים של עמק החולה. בשל תלילות המדרונות המזרחיים של הרכס, אין בהם ואדיות עמוקים, למעט ערוצו הקניוני של נחל קדש, המתחתר בין קיבוץ יפתח למצודת כ"ח. רכס רמים נכבש בשנת 1948 במסגרת מבצע "חירם" אך ישראל נסוגה מרוב השטח לאחר החתימה על הסכם שביתת הנשק עם לבנון בתום מלחמת העצמאות.

השביל פנה מערבה לעבר מנרה כשבדרך חוצים את נחל פזית. כעת הוא מתלכד עם שביל מסומן כחול. בדרך אי אפשר שלא להבחין במתקן הרכבל המחבר בין מנרה לקריית שמונה. הנוף מאזור צוק מנרה משאיר את המטייל ללא מילים. בקצה הדרומי של מנרה השביל פונה דרומה. אנו חולפים בסמוך לבית העלמין של מנרה (5) והשביל פונה דרומה ועובר מדרום לקיבוץ. כעת אנו הולכים דרומה לכיוון הר נזר ועוברים בין שטחים חקלאיים כשאנו גבוהים מהרכס המצוי מזרחית לנו כך שאנו יכולים להעיף מבט לכיוון עמק החולה מידי פעם וליהנות מהנוף בכיוון. לאחר שנחצה את נחל כורים נגיע לסביבת הר נזר באזור  מצויה שמורת סחלבים (6).  הר נזר מתנשא בחלקם הצפוני של הרי נפתלי שבאצבע הגליל , מדרום לקיבוץ מנרה. מן ההר יש תצפית מצוינת על נופי עמק חולה , החרמון והגולן . הר נזר מתנשא לרום 760 מ'מעל פני הים , ופסגתו בנויה מסלע קרטוני מגיל הקנומן התיכון . מורדותיו בנויים סלעי גיר ודולומיט היוצרים נוף של טרשונים , תוצאה של פעילות קרסטית רבת היקף במקום . בהר יש שמורת טבע המשתרעת על שטח של 89 דונם שייחודה העיקרי הוא ב – 11 מיני סחלבים הצומחים בה בשפע . הבולטים בהם הם סחלב הגליל , סחלב איטלקי ומיני דבורניות . כמו כן גדלים בהר כרכם נאה , כרכם צהבהב וכרכם גירדו . על מורדותיו הדרומיים – מערביים של הר נזר נמצאת מערת נזר , הנראית למרחוק בזכות עץ תאנה גדול הצומח סמוך לה . זוהי מערה קרסטית , שתקרתה התמוטטה ונוצר בה מעין מכתש בקוטר של 30 מ'. המכתש נסתם בסחף ובמפולת של סלעים . על הקירות האנכיים שנותרו צומחים השרך שערות שולמית וצמחי סלעים אופייניים – כתלית יהודה ומציץ סורי . סמוך לפתח המערה יש ריכוזים של אירוס נצרתי . במערה דוגרים יוני סלעים , ושוכנים בה דורסי לילה , עטלפי פרות ושפני סלעים .

עוד קצת הליכה ונגיע לאזור מצפה חוסין (7).  המצפה נמצא מזרחית לשביל ומומלץ לסטות לזמן מה ולבקר במצפה. זוהי אחת הנקודות היפות באזור המנציחות את זכרו של סא"ל חוסין עאמר  מהכפר ג'וליס, מפקד גדוד "ברק" של החטיבה שנהרג יחד עם עוד שלושה מחייליו במרץ 1996 בפיצוץ בכפר חולה, מערבת למנרה. מידע מורחב על אירוע זה מופיע בפרק מורשת. התצפית ממוקמת בגובה של 710 מטר, כאחת הנקודות הגבוהות באזור ויש ממנה נוף מדהים בעיקר לכיוון מזרח. נמשיך בשביל עוד כקילומטר לנקודת הסיום במצפה פאר (8) שגם ממנה נשקף נוף נפלא. על מצפה פאר נספר במקטע הבא. במבט דרומה מהמצפה מבחינים בין היתר בבקעת קדש הפורייה המשמשת עדיין לצרכים חקלאיים בין הישובים יפתח, רמות נפתלי ומלכיה.

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה אחריות המטייל

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

  הוראות בטחון לקטע זה:

• תוואי השביל עובר במקטע זה לא רחוק מהגבול עם לבנון. יש להישאר עליו ולא לסטות לכיוון מערב.
• תצפיות בנקודות עצירה הממוקמות באזורי מצוקים יש לבצע בזהירות מתחייבת.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל. טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321    טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת קריית שמונה 04-6809444, מד"א 101, מכבי אש 102. אפשרויות חילוץ: מוגבל. ברובו של המסלול דרוש רכב בעל הנעה קדמית לחילוץ. אפשרויות לינה באזור: אפשרויות רבות בצימרים במטולה, מרגליות, משגב עם ויפתח. אתרים ששווים ביקור באזור:

• מצודת הונין. בדרכנו בשביל מעט צפונית למרגליות אנו עוברים בכביש המגיע מהמושב שמצודה זו ממוקמת סמוך אליו מצודה צלבנית זו הוקמה ב 1107להגנה על הדרך מצור לדמשק שעברה בסמוך לכאן.
• הפארק הגיאולוגי סמוך לקרית שמונה.
• רכבל מנרה וקיר הטיפוס באזור לחובבי טיפוס קירות.

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

  נקודת ההתחלה:  צומת חורשת טל, נ.צ. 259161 / 791965  נקודת הסיום:  הכניסה לנחל משגב סמוך (מערבית) לכביש 90 נ.צ:  795900 / 253525 מפה מספר 1 – החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל. אורך המקטע: כ 12 ק"מ, מסלול מישורי.

קטע זה חוצה את עמק החולה בין ישובים ומקורות מים. הוא עובר בסמיכות לבניאס, לנחל דן, לנחל שניר (החצבני), לחורשת טל, לנחל מעכה, לנחל עיון ולישובים הגושרים, שאר ישוב, מעין ברוך, בית הילל, כפר יובל וכפר גלעדי.  הישובים לאורך השביל כמו גם אלה המצויים דרומית לנו (שאינם בתוואי השביל) ובמיוחד בחלק המזרחי של עמק החולה הוטרדו קשות מהצבא הסורי עד מלחמת ששת הימים. מאז שוחררה הרמה, האזור פורח ומהווה מוקד תיירות עיקרי לנופשים בצפון הגליל המזרחי כל השנה ובמיוחד באביב ובקיץ. יש במקטע זה מקומות רבים בהם להפסקות ואפשרויות לטבילה במים  במידה והטיול מתקיים בעונה מתאימה.

אנו נעים בצפון עמק החולה. עמק זה הוא הצפוני ביחידות הנוף של בקע הירדן בתחומי ישראל והיחיד הנמצא מעל פני הים. אורכו כ 25 ק"מ ורוחבו עד 8 ק"מ. נוהגים להבחין ב 4 יחידות מורפולוגיות המתארות את העמק מבחינה נופית ואנו נציין כאן שתיים מהן הרלוונטיות לצפון העמק, האזור בו אנו מטיילים. היחידה הצפונית ביותר היא סידרה של מדרגות טופוגרפיות מפולסות היורדות מגובה של כ 400 מטר לגובה של כ 100 מטר. אלה הן מדרגות תל חי ויובל, מדרגת מעין-ברוך ומדרגת דן-הגושרים. באזור זה חתורים מקורות הירדן העליון – נחל עיון ונחל שניר לעומק רב. היחידה השנייה בסדר זה מורכבת ממישור החולה הצפוני מאזור דן-הגושרים בגובה של כ 100 מטר ועד לגבול הביצות וימת החולה לשעבר בגובה של כ 70 מטר. מישור זה בו שוכנים בית הילל, שדה נחמיה, עמיר, כפר-בלום ונאות מרדכי הוא ליבו החקלאי של עמק החולה בהיותו מנוקז וללא ביצות תקופה ארוכה. את שתי היחידות הבאות נזכיר באחד הקטעים הבאים בהם נחצה את העמק שוב דרומית לכאן. עמק החולה שייך כמובן לבקע שנוצר כתוצאה מהשבר הסורי אפריקאי.

עמק החולה היה מיושב מראשית תולדות האנושות . כבר בתקופת האבן נמשך האדם אל העמק בשל שפע המים ובעלי החיים . ממצאים חשובים במיוחד מתקופת האבן הקדומה נתגלו ליד גשר בנות יעקב . בשכבה התחתונה של האתר נמצאו עצמות של פיל קדום ובעלי חיים אחרים . שרידי ישובים קדומים נתגלו גם במעין ברוך ( פליאוליתי , ועל מדרונות הבזלת שבמזרח בשחר ההיסטוריה הייתה חשיבותו של העמק במיקומו לאורך נתיב השיירות הבינלאומי . "דרך הים" עברה בשוליו המערביים , וממנה הסתעפו נתיבים שקישרו את דמשק לים התיכון . נתיבים אלה נאלצו לעקוף את הביצות מצפון ומדרום . הנקודה היחידה שבה אפשר היה לחצות את הירדן הייתה בגשר בנות יעקב דהיום . ואמנם שתי הערים העתיקות החשובות ביותר בעמק שכנו לאורך נתיבים אלה : דן בצפון וחצור בדרום . בתקופה ההלניסטית-רומית מרכז הישוב היה בצפון מזרחו של העמק , בתל אנפה ובבניאס . אז גם כונה לראשונה האזור בפי היוונים בשם "חולתא . " בתקופה הערבית הקדומה התחילו לגדל בצפון העמק כותנה וקנה סוכר . באותו זמן החלה להתפשט הקדחת והישוב הצטמצם בהדרגה . בימי הצלבנים הפך העמק לאזור ספר בין נוצרים למוסלמים . הצלבנים זיהו בטעות את החולה כ "מי מרום " ,זיהוי שנשתרש מאות בשנים . בימי השלטון הממלוכי ובעיקר העות'מאני הוזנח העמק , שהיה מרוחק יחסית , והפך לשטח של ביצות וקדחת . קיימת סברה שהקמת גשר בנות יעקב בידי ביברס , על אומנותיו המגושמות הקשו על זרימת מי הירדן וסייעו להתפשטות הביצות . מאז ועד לזמן החדש העמק לא היה מיושב במשך 500 שנה . רק באמצע המאה ה19- חודש הישוב בעמק החולה – תחילה על-ידי שבטי הע'וורנה – ערב רב של עריקים מהצבא המצרי , עבדים בורחים ופורעי חוק שברחו מכפריהם . עיקר פרנסתם הייתה מבוססת על גידול תואיס ( ג'אמוסים ) ועל מכירת מחצלות מקנה סוף . הם החזיקו מעמד עד למלחמת העצמאות . עם חידוש המפעל הציוני נוסדו בעמק החולה אחדים מן הישובים הראשונים : יסוד המעלה 1 ( 1883 ) מטולה ( 1884 ) משמר הירדן ( 1890 ) מחניים  ( 1898 ) בשל הקדחת והסביבה העוינת , התפתחותם הייתה איטית ורצופת קשיים . מחניים אף נעזבה לחלוטין ב 1908- המצב השתפר רק לאחר מלחמת העולם הראשונה , עם ייסוד כפר גלעדי , תל חי ואילת השחר , וביתר שאת לאחר מאורעות 1936-39 ומדיניות הספר הלבן , שבעקבותיהם נוסדו בעמק עד להכרזת המדינה , 12 ישובים – רובם קיבוצים . בשל סכנת הקדחת הוקמו תחילה הישובים בשוליים הדרומיים והצפוניים-מערביים הגבוהים יותר בעמק. הישובים באזור שבו עובר מקטע זה הוקמו במאה הקודמת בהדרגה. כפר גלעדי נוסד ב 19166. ראשוני חלוציה היו חברי אגודת השומר שנוסד כמה שנים קודם לכן. המתיישבים כאן רצו לקבוע עובדות בשטח במקום קרוב לגבול ונאחזו בקרקע ובמקביל הקימו חווה חקלאית בתל חי. מאורעות תל חי גרמו לנטישה זמנית של כפר גלעדי אך המתיישבים חזרו לשם לאחר מכן. הקיבוצים דן ודפנה והמושב בית הילל הוקמו כחלק מחומה ומגדל ב 1939 , אחריהם ב 1940 הוקם שאר ישוב ולאחר מכן סמוך לקום המדינה הישובים מעין ברוך והגושרים. השנים שלפני קום המדינה היו גם השנים בהם נאבקו עם הערבים במאורעות שונים ולאחר מכן כאמור הוטרדו קשות מצד הצבא הסורי עד שבא השקט במלחמת ששת הימים.

מצומת חורשת טל (1) ננוע מערבה במקביל לכביש 99 עד הפנייה למעיין ברוך. בקטע זה עוברים ליד חירבת חוצא'ץ (2) שנותרה כשריד להתיישבותיות קדומות כולל בתקופה הרומית ביזנטית ובימי הביניים. כמו כן עוברים מעל נחל שניר ובפניה למעין ברוך יש נקודת קיאקים למי שמעונין בכך לאחר הטיול או בהזדמנות אחרת. מעיין ברוך הוקם ב 1947 כחצי שנה לפני מלחמת השחרור, על ידי שלוש קבוצות עולים שנפגשו בהכשרה חקלאית בכפר גלעדי. השביל מוביל אותנו ישר לכיוון מעין ברוך במקביל לכביש. סמוך לישוב ממש מצדו הדרומי השביל פונה מערבה כדי להקיף את הישוב. סמוך מאד לנקודת הפנייה הזו מצוי מוזיאון האדם הקדמון (3) למי שרוצה לבצע הפסקה בטיול לצורך סיור במוזיאון זה. השביל ממשיך מערבה ומקיף את כפר יובל ממערב  (4) מושב זה שחלק מתושביו עדיין עוסק בחקלאות, הוקם תחילה ב 1952 על ידי פליטי ירושלים העתיקה ממלחמת השחרור ממוצא כורדי אך עקב קשיים ננטש על ידי מרבית תושביו בתחילת שנות הששים. במקומם, התיישבו בו עולים מקוצ'ין שבהודו שנאחזו בקרקע ובססו את המקום. ישוב שליו זה, נקלע בעל כורחו לתקרית חמורה ביוני 1975 בעת שמחבלים פרצו לאחד מבתיו ולקחו בני ערובה. היה זה ביתו של לוחם סיירת גולני לשעבר, יעקב מרדכי שכבר היה באותה עת בדרכו לעבודה. הוא חזר מיד למושב, שולב בכח הפורץ וגילה אומץ לב נדיר כשלא נרתע מאש המחבלים. לאחר שחיסל שניים מהם נהרג מהאש שנורתה עליו על ידי שני האחרים אך פעולתו סללה את הדרך לחיילי הכח שמאחוריו והם חיסלו את המחבלים הנותרים. יעקב קיבל את עיטור העוז על פעולתו בקרב. תיאור מלא של מה שהתרחש באירוע זה אפשר לקרוא בפרק המורשת.

כשמגיעים לכביש הכניסה לכפר יובל, פונים שמאלה (מערבה) ועד מהרה מגיעים לגשר תורכי (5) המצוי מעל נחל עיון. אפשר לעצור כאן ולרדת לנחל להפסקה, זהו מקום רגוע ויפה. יש כאן זרימה מעולה והמים קרים למדי- מתאים במיוחד לקיץ. בכלל, כדאי לסטות מעט מהשביל ולרדת לנחל, להלך בו קצת דרומה או צפונה ולהתרשם. השביל ממשיך מכאן לאורך כביש הכניסה עד לכביש 90. נפנה כאן דרומה. השביל המתלכד כאן עם שביל ישראל ייקח אותנו לחצר תל חי (6), פסל האריה השואג ומצבת טרומפלדור לזכר הקרב שנערך כאן במרץ 1920 ובו נהרגו 8 איש שהגנו על המקום. לאחר הביקור שם והתזכורת ההיסטורית שנקבל במקום נמשיך עם השביל שלנו הממשיך כעת לכיוון מערב ומתקרב אל הכביש שמדרום לכפר גלעדי. לאחר חציית כביש זה, השביל פונה צפונה לאורך הכביש המקיף את הקיבוץ ממערב. כמה מאות מטרים אחר כך השביל פונה היישר מערבה, מגיע לאזור המחצבה של כפר גלעדי  ופונה צפונה. בעת ההליכה צפונה ניתן דעתנו על רכס ההרים ממערב לנו המהווה את אצבע הגליל. זהו רכס רמים שבו עובר שביל גולני באחד המקטעים הבאים. מבט לאחור (דרומה) יגלה את קריית שמונה וברקע את עמק החולה. אפשר לראות במזרח את רכסי החרמון והר דב וצפונה לנו את מטולה ובהמשך ומזרחית לה את יישובי דרום לבנון בגזרה הקרובה. כ 400 מטרים לאחר הפנייה צפונה נעבור בסמוך לחרבת ניחא המצוי מערבית לשביל. במקום התגלו ממצאים מהתקופה הרומית והביזנטית. בסביבת החרבה אפשר למצוא בחורף פרחי צבעוני בפריחה מרהיבה. השביל צפונה ומגיע למפגש עם כביש 90. כאן נמשיך אתו אך לא ממש צמוד לכביש אלא מעט מערבית לו. כ 300 מטר לאחר הצומת עם כביש זה מצוי מעין עין השומר (7)  מצדו השני של הכביש. קשה למצוא אותו בסבך שיחי הפטל המקיפים את השטח אך את הרטיבות ניתן לראות בסביבתו. משם נמשיך עוד כ 700 מטר צפונה במקביל לכביש עד שנגיע לרחבה אליה מגיע שביל ממערב מכיוון נחל משגב (8).

כאן מגיע מקטע זה לסיומו.

 מידע כללי להולכים במקטע זה אחריות המטייל

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

  זמן הליכה משוער:   כ 6 – 7 שעות לא כולל הפסקות ו / או טבילה במים. דרגת הקושי תלויה בכושרו האישי של כל מטייל. הוראות ביטחון למסלול זה:

• ההליכה בחלקים לא מבוטלים במקטע זה היא לצד הכביש. יש ללכת בזהירות שוליים

         ולהימנע מחצייה מלבד במקומות שהשביל מכתיב.

• במקרה של טבילה במקורות מים יש לשים לב היטב אם הדבר אפשרי.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321    טלפונים חרום:  מיתא"ם פיקוד צפון:  04-6979007, משטרת קריית שמונה:  04-6809444 , מד"א 101, מכבי אש 102. אפשרויות חילוץ במסלול: אפשריות לאורכו של כל המקטע אפשרויות לינה באזור: רבות ומגוונות. מבחר של חניוני קמפינג ביישובי האזור שהוזכרו קודם וגם בחורשת טל. מלונות בהגושרים ובקרית שמונה, צימרים בכל יישובי האזור. אתרים ששווים ביקור באזור: בעיקר מקורות המים שניתן גם לטבול בהם אם בעונה המתאימה. למשל שמורת נחל שניר, פינות שונות בנחל שלא בשמורה בתשלום, שמורת נחל עיון, שמורת נחל דן, מוזיאון בית אוסישקין בקיבוץ דן, ועוד. ראויים לציון מיוחד הם האנדרטה לנופלים באסון המסוקים לא רחוק מהכניסה לקיבוץ שאר ישוב מכביש 918 וחצר תל חי שבה אזכור לקרב המפורסם שבו נפל טרומפלדור. שני אלה מצויים קרוב לשני קצוות המסלול מה שמקל לשלב אותם בטיול. מקומות קדושים באזור: נבי הודה – מקום המקודש לדרוזים. על פי אמונתם נקבר שם יהודה בן יעקב.

​

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

     נקודת  התחלה: סמוך לנבי איליה, על הכביש בין הישוב נמרוד לעין-קיניא, נ.צ:  793795  נקודת סיום:  תל פאחר , נ.צ.: 792294 / 264804 מפת סימון שבילים מספר 1 (החרמון הגולן ואצבע הגליל).  אורך המקטע: כ 13 ק"מ.

מקטע זה מתחיל כקילומטר וחצי דרומית מערבית לנמרוד מתחת לישוב זה ומעל הכפר עין-קיניא, נקודת ההתחלה (1 )  היא בצומת שבו השביל שלנו המגיע מכיוון הישוב נמרוד (מאחורינו, צפון מזרח למעלה) נפגש עם כביש הבא מדרום. השביל שלנו התלכד עד כה עם שביל בסימון אדום. שביל זה שהוא למעשה כיום כביש סלול ממשיך לכיוון הכפר עין קיניא. אנו נמשיך במקביל אליו (ולא עליו ! שימו לב עוברים כאן רכבים כל הזמן) אך לפני שנעשה זאת נספר קרוב לנקודת ההתחלה יש מקום קדוש לדרוזים, זהו נבי איליא. הוא מצוי כ 200 מטר דרומית לצומת שממנו מתחיל המקטע ומי שמעונין לבקר יכול לגשת לשם. על פי אמונתם של הדרוזים, נביא בשם זה שהה בעבר במקום. נוכל להבחין בשני מבנים, האחד משמש לתפילה והשני המכיל את קברו של נבי איליא. מאחורי האתר (כשעוברים מדרום לו) וממערב, מצויה גבעה ובה מצפור יפה הצופה לכל האזור הוא מצפה חווארית. המקום נקרא כך על שם שרידי הישוב חירבת אל חורית שנמצאו כאן. על פי המסורות הרווחות בפי תושבי האזור, נגזר שמו של המקום מהשורש חרוש, ומשמעו – תלמים ואילו אחת המסורות העממיות מייחסת את שמה של חורבת חורית למלך נבטי. נוף מרהיב עין נשקף מכאן: שמורת נחל סער המיוערת היטב מונחת מתחתנו כעל כף היד. עקב היער הצפוף קשה לראות מכאן את המסלול בנחל סער עצמו אליו נגיע בהמשך. גם יופיו של הנוף המרוחק יותר אינו נפקד מהעין. מזהים את הכפר עין קיניא ממערב וממזרח את מסעדה והרכסים מאחוריה. מי שמעונין יצפה משם וישוב לתוואי השביל. נמשיך מנקודת ההתחלה כאמור עם השביל המתלכד עם הסימון האדום בירידה אל עין קיניא. קצת יותר מקילומטר מנקודת ההתחלה השביל פונה בין בתי הכפר בחדות דרומה (2).  עד מהרה השביל ייצא מאזור בנוי צפוף לדרך עפר שבהמשכה נבחין במצוק צמוד ממערב. האויר כאן צלול והאווירה פסטורלית. פרוש המילה קיניא הוא ברוש אך שמו של הכפר עין קניא בא מעצי הצפצפה הרבים המצויים בו שצורתם דומה לברוש. מחרסים שנמצאו בעין קיניא עולה כי המקום היה מיושב מאז תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הממלוכית. נראה כי היישוב הנוכחי הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18 בידי דרוזים מהגליל. גרעין הכפר ציורי, ובו שרידי כנסייה קדומה ומקאם סית שעוואנה (מקאם סית שהוואנה) – שהוא מקום קבורתה של שעבנה, ביתו של יתרו הקדוש לבני עדה זו.  הכפר שוכן על שלוחה היורדת אל נחל סער, והוא מוקף בוסתנים, מטעי זיתים ושדרות של צפצפות. תוך כמה דקות נגיע עם השביל לאזור ערוץ נחל סער. נרד לערוץ באזור גשר הידידות (3). גשר זה בכניסה הדרומית לכפר עין-קיניא קיבל את שמו לאחר מלחמת ששת הימים. הגשר נהרס במלחמה על ידי הסורים במטרה להקשות על כוחות צה"ל. לאחר המלחמה הורה שר הביטחון דאז משה דיין לשם אותו כמחווה של רצון טוב כלפי הדרוזים בצפון הגולן. הוא בנוי מעל נחל סער על הכביש המתפצל מהכביש הראשי 99 לכיוון הכפר. אם הטיול בעונת החורף ועד תחילת אפריל בערך, אפשר להבחין מתחתיו ממש בבריכה עמוקה שופעת מים. אפשר להמשיך עם השביל שלנו אבל אפשר גם לקחת פסק זמן ולנוע עם השביל המסומן בירוק כ 700 מטר בכיוון ההפוך (כלומר מזרחה) עד למפל רסיסים. בחורף המראה שם מלבב. מומלץ לבקר במפל זה שהוא גם מקום מצוין להפסקה.

נחל סער הוא נחל קניוני ובו מפלי מים , תופעות גיאולוגיות מעניינות וטחנות קמח עתיקות. הנחל חתור לאורך קו התפר הגיאולוגי שבין קמר החרמון הגירני לבין הגולן הבזלתי . ראשיתו של הנחל בעין סער , בקצה הצפוני – מזרחי של בקעת יעפורי . מכאן חוצה הנחל בערוץ רדוד את בקעת יעפורי בין מטעי התפוחים המכסים אותה. במבוא הצפוני – מזרחי לכפר מסעדה מתחתר הנחל לעמק צר ובו טחנת קמח . טחנה זו פעלה בעבר בכוח מי הפלג של נחל סער העילי , מים שמקורם בעין סער ; ספיקת המעיין חזקה למדי – כ – 150 מ"ק בשעה בקיץ וכ – ,1000  מ"ק בשעה באביב . מטחנת הקמח ואילך מתעמק הנחל לקניון של ממש , שצלעו הצפונית בנויה משכבות נטויות של גיר וצלעו הדרומית היא מתלול של שכבות בזלת אופקיות . באפיק יש מפל מים גדול – מפל רסיסים (שלאל אלמואברה) , שגובהו 23 מ'. מעט מצפון – מערב למפל רסיסים יש בצלעו הצפונית של נחל סער גלישה אדירה של גושי סלע גיר ענקיים. שכבות הגיר התלולות של מורדות החרמון גלשו כאן לעבר ערוץ הנחל על גבי תשתית של חול חרסיתי , שבגלל רטיבות הפך למעין משטח סיכה חלקלק. בקטע זה של הקניון מכוסים המדרונות בחורש של לבנה רפואי ואחירותם החרש מצדו האחד של העמק ועצי אלון מצוי ואלה ארצישראלית מצדו השני .כביש מסעדה – בניאס ( מס'99 ) סלול על צלעו הדרומית התלולה של עמק הנחל, בתוך חורש צפוף של עצי אלון ואלה. נמשיך עם השביל הנכנס לערוץ הנחל. בתוך נחל סער השביל מתלכד עם סימון שבילים ירוק. השביל ממשיך מגשר הידידות לתוך נחל סער. הטיול בעונות החורף (ביום לא גשום) ובאביב בנחל זה הוא אטרקציה של ממש. מים זורמים בערוץ וממלאים גבים ובריכות בתחתית המפלים.  נחל סער הוא הגבול הצפוני של רמת הגולן: הוא חוצץ בין החרמון הבנוי מסלעי גיר לבין הגולן הבזלתי. זה בא לידי ביטוי לא רק באבחנה הברורה בין סוג הסלעים בשתי דפנות הנחל אלא גם בצמחיה הגדלה בו ובסביבתו. בקטע שבין עין קיניא למפל רסיסים נחשף מסלע חווארי ועליו גדל חורש צפוף בעיקר של אלון התולע הגדל במקומות הגבוהים ושל מיני צמחים ממשפחת הסחלביים. בגדה הדרומית הבזלתית אפשר למצוא מעבר לאלון התולע גם אלה ארצישראלית ואלה אטלנטית, אלון מצוי, עוזרר קוצני, אחירותם החורש, אגס סורי, ער אציל ולבנה רפואי. באביב נבחין כאן בשפע של פריחה נהדרת בגוונים של ורוד וכחול מתערובת של פרחים שונים. עקב שאיבת מי הנחל לצורך מילוי בריכת רם לצורכי השקיה אפשר למצוא מים בנחל רק בחורף ובאביב הקצר שלנו. יש לשים לב שבעונות אלה הטיול בנחל מחייב הליכה במים והוא מיועד למיטיבי לכת בלבד בעיקר אם בחרתם ללכת למפל רסיסים.

הקטע של השביל שלנו המוביל מערבה בתוך הנחל מיועד לכל המשפחה אך לא למתקשים בהליכה. בתחילת המסלול בנחל נבחין בטחנת קמח ישנה היא טחנת עין קניא ששימשה בעבר את הכפר. בהמשך, כ 400 מטר אחרי טחנת הקמח השנייה (4) (טחנת חושיבה) בנחל נבחין (בחורף) במפל מים קטן שאינו מסומן במפה ובתחתיתו בריכה. נמשיך להלך בזהירות על האבנים שחלקם עשוי להיות חלק במיוחד בתקופה שיש מים בנחל. לאחר עוד כ 400 מטר בתוואי הנחל, נבחין בבריכה גדולה. הירידה אליה קצת מסובכת לכן יש להיזהר ובכלל כדאי רק באביב כשאפשר גם לטבול במים. בחורף היא מלאה אבל המים קרים מאד וממש לא מומלצים לטבילה ובכלל, הזרימה בחורף עשויה להיות מסוכנת. נמשיך לאורך הנחל המרתק הזה כשמשני צדדיו גדלה צמחיי האופיינית ובאביב גם ניכרת כאן הפריחה. לאחר עוד כקילומטר וחצי נבחין בגב גדול מאד (5). באביב נראה כאן בדרך כלל אנשים הרוחצים במים.  בחורף הוא מלא מים אך עם בוא האביב וההתקדמות בו, הוא מתרוקן עקב השאיבה להשקיה. בשיא החורף עומק המים כאן עשוי להיות כ 4 מטר. לאחר שנשתהה זמן מה נמשיך בנופו המרתק של הנחל ובעונה המתאימה הנחל יזרום כאן בשצף קצף.  כקילומטר בהמשך הנחל נגיע למפל ארובה המרשים  (6), בגובה של כ 13 מטר. בחורף, המים יורדים ממנו בשצף קצף וממלאים  את כל הבריכה שבתחתיתו בקוטר 10 מטר. זהירות ! הירידה לבריכה מסוכנת. מעט אחריו, מפל סער המרהיב ששמו כשם הנחל. שני המפלים מהווים מקום טוב להפסקה והתבוננות. דפנות הנחל זקופים כאן, בעלי אופי מצוקי ומרשים, חלקם כהה למדי עקב ההרכב הבזלתי של המסלע. מפל סער (7)  משמש כנקודת יציאה מהנחל. נצא כאן לכיוון כביש 99 ולמעלה במרפסת התצפית נעצור ונתבונן עוד לרגע במימי המפל הנופלים בשצף קצף (במידה והגענו בעונה המתאימה).

בנקודה זו בה יצאנו מהנחל נעצור לרגע ונתבונן הן על מפל סער מגבוה והן על האזור מדרום שהוא שמורת הבניאס הכוללת את האתר הידוע בו מקדש שנבנה על ידי הורדוס לכבוד אוגוסטוס קיסר רומא וכן מסלולי הליכה. מומלץ בהחלט בהזדמנות אחרת לבקר בה.

מנקודה זו בעיקול הכביש ננוע עם השביל דרום מערבה בין שטחים מעובדים. לאחר כ 300 מטר נגיע לשביל רחב יותר. השביל חוצה אותו וממשיך לכיוון דרום מערב על גבי שטח מתון. מזרח. בכיוון מערב אנו רואים את עמק החולה וחלק מהישובים הממוקמים בצדו המערבי שלו כשקרית שמונה בולטת כישוב הגדול ברקע. מאחורינו רכס החרמון והר דב ולפנינו דרומה מישורי הבזלת המפורסמים של רמת הגולן. אנו מצויים כעת צפונית לכפר עין-פית. עין פית כמו גם בכפר זעורה המצוי דרומית מזרחית לכאן פחות מקילומטר, שכנו מוצבי קו ההגנה השני של הצבא הסורי במלחמת ששת הימים. לאחר כיבוש תל ל עזזיאת, תל פאחר ומוצבי הבניאס, המשיכו כחות חטיבת גולני לנצל את ההצלחה וכבשו גם את המוצבים האלה בדרך לכיבוש כל צפון הרמה. את תיאור הקרבות שהתחוללו כאן ניתן למצוא בפרק מורשת. נציין כאן רק כי בעת שהתחולל הקרב הקשה בתל פאחר שנמצא כקילומטר מערבית לנו, נפתחה אש מהכח הסורי שהיה ממוקם כאן על כוחות הסיירת שחשו לסייע לכח העיקרי מגדוד ברק של החטיבה שהסתער על המוצב ממערב. כוחות הסיירת ערכו איגוף במטרה להגיע לתל פאחר מכיוון צפון מזרח ועברו לא רחוק מכאן. אש זו עיכבה את הגעתם למוצב אך הכח התגבר עליה, הגיע לתל פאחר והכריע את הקרב. בכפר עצמו הקרוי על שם מעין בשם זהה הנמצא בתחומו, נותרו כיום שרידי מבנים שמשמשים כשטח אימונים ללחימה בשטח בנוי עבור כוחות צה"ל. הכפר עין פית  מצוי באגן הניקוז של נחל פרע והוא הוקם יחד עם זעורה על ידי כת העלוואים הסורים בתחילת המאה ה 17 ובמאה ה 19 ותחילת המאה ה 20 היו לו בוסתנים וגידולים חקלאיים שהתפרסו עד עמק החולה שהיה עדיין ברובו ביצה.  המעיין בכפר ששמו זהה, מכיל מים צוננים והוא כעין גומחה מקורה. בהזדמנות אחרת בהחלט מומלץ לטבול בו אם הטיול באביב והלאה אך יש לזכור שבמקרה של טיול כזה המעבר דרך הכפר מותר רק בשבתות שכן הכפר עצמו הוא בשטח אש צהל"י. בסמוך למעיין יש מרפסת של בית נטוש שממנו התצפית לעבר עמק החולה מרהיבה.

כל האזור כאן שבין הדרך לכפר ובין ציר הנפט משמשת כאדמה חקלאית הכוללת שטחים מעובדים ומטעים של כפרי הדרוזים באזור. בדרכנו נחצה עוד שביל שכיוונו הכללי צפון מערב – דרום מזרח ולאחר כ 300 מטר עם השביל עוד שביל ברור עם כיוון דומה. ממפגש השביל שלנו עם שביל זה נבחין כיוון דרום מערב (כיוונו של השביל) בחורשת אקליפטוסים המצויה בסמוך לנחל פרע. השביל נוטה כעת לצפון מערב וחוצה את הערוץ היפה של נחל פרע. בחורף הוא עלול לזרום ויש לשים לב לכך. השביל עובר בסמוך לערוץ שלו (8) . לאחר מכן השביל פונה לכיוון דרום ומתקרב לכביש הנפט ובשלב מסוים נלך ממש במקביל אליו מצדו המזרחי. כביש זה העובר ברמת הגולן אורכו כ 47 ק"מ הוא חלק מכביש ארוך , 1214 ק"מ מערב הסעודית ועד נמל צידון בלבנון. הוא נסלל בזמנו במסגרת יוזמה משותפת של מספר חברות אמריקאיות. ישראל השתלטה על כביש זה במסגרת כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים ואפשרה את המשך פעולתו של צינור הנפט עצמו המונח לצד הכביש באדמה. במשך הזמן שובשה פעולתו של הצינור וכיום איננו פעיל עוד. הנוף הבזלתי בולט כאן והצומח די דליל. מרבית השנה השטח שומם וצהוב.

נסיים את המקטע בעלייה מתונה במקביל לציר הנפט לעבר מצפה גולני הוא תל פאחר (9).  במקום זה נערך אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם במלחמת ששת הימים והוא נכבש על ידי לוחמי גדוד ברק של חטיבת גולני בסיוע כח שריון וכח הסיירת שהגיע למוצב באיגוף מצפון בדיוק ברגעים ההכרעה הקריטיים, כשלגדוד כבר היו אבדות כבדות ומספר רב של פצועים. על המקום והקרב אפשר לקרוא בהרחבה בפרק המורשת. נסתובב במוצב ונשמע הסבר ממדריך הקבוצה. נתבונן במיוחד בחלק הפונה מערבה לכיוון עמק החולה. כעת אפשר להבין באיזו קלות יכלו הסורים להטריד מכאן וממוצב תל עזזיאת הנראה מכאן בברור את יישובי העמק הנמצאים בשטח נחות מבחינה גאוגרפית. ההטרדות האלה נמשכו לסירוגין ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים וכללו מאורעות שונים. בין אלה זכורים הזמנים הדרמטיים בעת ניסיונם של הסורים להטות את מקורות מי הירדן ולמנוע את הגעתם לישראל. לאחר פעולות צה"ל והפצצת כלי העבודה שלהם חדלו מכך אך ההטרדות המשיכו ורק מלחמת ששת הימים הסירה מעל הישובים את עול הביטחון המעיק שהיה לשגרת יומם.

כאן מסתיים מקטע זה.

  מידע כללי להולכים במקטע זה   אחריות המטייל

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

  זמן הליכה משוער: בכיוון מזרח-מערב המקטע במגמת ירידה, כ 6 – 7 שעות כולל הפסקות. דרגת הקושי  תלויה בכושרו האישי של כל מטייל. הוראות ביטחון למסלול זה:

• בתיאור המסלול הופיעו כמה מקומות המצריכים ירידה משביל הטיול. מלבד מקומות אלה יש להישאר על המסלול.
• מי שתיה: יש לקחת למסלול לפחות 3 ליטר מים. אין לשתות מהמים מהמקורות במסלול.
• כפי שהוזכר בתיאור המפורט, ההליכה בנחל סער בחורף אינה מיועדת למתקשים.
• יש להיזהר בעת ההליכה לצידי הכבישים המוזכרים בתיאור מקטע זה.

טלפונים לדיווח על מפגעים ( 24 שעות ביממה): 08-9253321 מועצה אזורית גולן:  04-6969777 טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת טבריה, 04-6728444 , משטרת קריית שמונה:  04-6809444   מד"א 101, מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול: בנחל סער אין אפשרות חילוץ. בשאר הקטעים יש גישה לרכב בעל הנעה קדמית. אפשרויות לינה באזור: אפשרויות הלינה באזור הן בעיקר בצימרים בישובים סביב החל מנוה אטיב ונמרוד דרך שניר דן ודפנה שאר ישוב וכו'  כמו כן יש באזור מספר חניוני קמפינג כגון חורשת טל , הגושרים, חניון ירוק בבית הילל ועוד. אתרים ששווים ביקור באזור: מספר נקודות חן שחלקן הוזכר בתיאור. הנה כמה דוגמאות אבל בוודאי יש יותר:

• מפל רסיסים, מפל ארובות ומפל סער.
• אתר הבניאס – רצוי להקדיש לו יום טיול.
• מבצר נמרוד.

מקומות קדושים באזור:

• מקומות קדושים של הדרוזים בעיקר בכפר עין קיניא וסביבתו
• מזאר איברהים בקרבת עתיקות הבניאס
• שרידי מקדש / כנסיה נוצרים.