ארכיון לקטגוריית : שביל גולני

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

–

מסלולנו בקטע זה עובר באזור פסטורלי, ירוק ומיוער. המטיילים בו, הנהנים מנופיו כלל אינם מעלים על דעתם כי הם עוברים ממש בליבו של האזור שהיווה את מוקד הקרבות על הגליל התחתון במלחמת העצמאות. לחטיבת גולני היה חלק נכבד בהם והתיאורים מופיעים בפרק מורשת ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. בעוברנו כאן בנקודות שונות נזכיר אותם בקצרה. באזור מצויים גם מקומות כגון חוות השומר , בית הספר החקלאי כדורי והמושבה כפר תבור שהפכו לנכסי צאן ברזל בהיסטוריה של חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה 20 לפני קום המדינה. בחלקים של מקטע הזה, שבילנו לא מתלכד עם שבילים מסומנים.

האזור בו אנו מטיילים שייך לגליל התחתון המרכזי. גם כאן, שולט נוף הרכסים והגאיות שהוא נוף שבור שהושפע משמעותית מפעילות השבר הסורי אפריקאי. אמנם ספציפית במקטע זה אנו בשולי הרכסים, העליות והירידות כאן מתונות ומזמינות מטיילים רבים אך גם במרבית מסלולי הגליל התחתון המרכזי מרגישים היטב את משמעות השבירה. כשמטיילים מצפון לדרום או להפיך, עולים ויורדים בין שברי הרחוב האלה שכיוונם דרום מזרח צפון מערב. אלה שימשו מקום נוח להעברת עורקי תחבורה ואכן גם כיום הם משמשים לכך.

האזור היה מיושב כבר בזמנים קדומים ויעידו על כך שרידי מבנים וגתות המצויים בשטח סביב. סוג האדמה כאן הוא בעיקר טרה רוסה חומה העשירה במינרלים הדרושים למגוון הצומח שהתפתחה מסלעי גיר ודולומיט. יעידו על כך הן השטחים המעובדים והן היערות באזור שבהם חברת הצומח מורכבת מאלון מצוי, אלה ארצישראלית, אלת המסטיק, בר זית בינוני, אשחר, חרוב, אלה אטלנטית וקידה זעירה. באזור בית קשת וכפר תבור יש ריכוז של אלון התבור ולבנה רפואי שגדלים על אדמת רנדזינה חומה שהתפתחה מסלעי קירטון מתקופת הסנון או תקופת האאוקן. בחורף ובעיקר באביב ניתן גם לחזות כאן בעושר רב של פרחים מסוגים שונים, בעיקר בסביבות יער בית-קשת.

אנו מתחילים מאתר הזיכרון לחללי החטיבה (1) הנמצא בסמוך למחלף גולני. על האתר כתבנו במקטע הקודם ומומלץ לבקר בו למי שעדיין לא היה. האתר מצוי בקרבת חירבת משכנא שהתה חלק מישוב עתיק ששכן כאן על הדרך מציפורי לטבריה. מכאן ננוע לצד כביש פנימי המצוי מצפון לכביש הראשי (77) לכיוון מזרח כ 1.5 ק"מ מזרחה עד למעבר מתחת לכביש 77  שיאפשר לנו להגיע לצידו הדרומי בבטחה (2) . לפני המעבר נעצור לרגע ונתבונן על הסביבה הקרובה. אנו מצויים בסמוך לקיבוץ לביא. הישוב הערבי לוביה שכן מדרום לכביש 77 של היום על שתי גבעות. מזרחית לקיבוץ לביא מצוי אזור קרני חיטים והארבל. צפונית לנו רכס נמרה ומערבית רכס טורעאן. למעשה אנו בשוליה הדרומיים של בקעת טורעאן. נחצה את הכביש במעבר שמתחתיו דרומה. אנו מטיילים כעת מערבית לישוב גבעת אבני ונכנסים ליער לביא. אפשר להבחין בשולחנות הפרוסים ביער לרווחת המטיילים ואם אכן נדרשת הפסקה בשלב זה של הטיול זהו מקום אידאלי לעצירה. כאן היו אדמותיו של הכפר לוביא שאנשיו נודעו באיבתם לישוב היהודי עוד מימי השומר ובמלחמת השחרור הייתה כאן מפקדה של הכוחות שלחמו באזור. הישוב חלש על הצומת החשוב שקישר את טבריה עם יישובי הסביבה ועם עמק יזרעאל ואכן לפרק זמן מסוים טבריה הייתה מנותקת עקב חסימה של הכוחות הערביים ששהו בקרבת הכפר ובו. אנו חוצים את יער לביא. ממערב לנקודת גובה 324 שעליה נמצאת חירבת לביא (3) שהיא למעשה לביא הקדומה שעל שמה נקרא הכפר הערבי ששכן כאן על גבעה זו ועל גבעה סמוכה מזרחית לה (נקודת גובה 307). החרבה היא מהתקופה הרומית ביזנטית והיא הייתה ככל הנראה חלק מעיירה גדולה שהייתה באזור וחלשה על הצומת. השם לוביא נזכר בתקופה הצלבנית והוא קשור לשם לביא שנזכר בתלמוד ולחאן דרכים ששכן ממזרח לכאן. ישנם במקום שרידים רבים וגם מבנה גדול שכנראה היה בית-כנסת.  נזכיר שוב שכוח גולני לחם כאן על גבעה זו (324) בקרב קשה במלחמת השחרור ואת תיאור הקרב ניתן למצוא בפרק המורשת. בהמשך אנו חוצים את כביש 65 במעבר מתחתיו וממשיכים דרומה לעבר המושב אילניה. במקום מצויים שרידי חוות השומר (4) והמושבה סג'רה שהוכרזו בשנות ה 80 של המאה הקודמת כאתר לאומי וככזה, המבנים בהם מתוחזקים על ידי המועצה לשימור אתרים ומשמשים לצרכי תיירות ולימוד תולדות ההתיישבות היהודית בגליל התחתון. ראשיתו של הישוב הייתה בהקמת חווה חקלאית ב 1899 להכשרת פועלים יהודים בעבודות חקלאיות על מנת שיוכלו לסייע בהקמת ישובים נוספים ברחבי הארץ. לאחר שהמקום הפך למושבה בראשית המאה העשרים, הוא התמודד במשך עשרות שנים עם תלאות רבות ובהם מחסור במים ובקרקע והתנכלות עוינת של יישובי הסביבה הערביים, שמהם סבלו מאבדות בנפש וברכוש. למרות המצב הקשה הוסיפו התושבים להיאחז במקום ומאוחר יותר הצטרפו חדשים שחיזקו את המקום. בסג'רה הוקמו ארגונים כמו ה"קולקטיב" , ה"שומר" , "החורש" וה"רועה" המצביעים על התארגנות התושבים לכיבוש השמירה והעבודה העברית במקום. במלחמת העצמאות הייתה סג'רה מוקפת בכפרים ערביים ובכוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י. ניסיון ראשון של כוחות שהתארגנו בה לתקוף את ריכוז הכח הערבי שישב בלוביה לא צלח והכח נסוג תוך אבדות כבדות. לאחר מכן חוותה סג'רה שתי התקפות של כוחות שמנעו מאות לוחמים ערביים מהאזור ומצבאו של קאוקג'י כשמולם לחמו מגיני הישוב ולוחמי צה"ל שהיו במספר נחות משמעותית מהתוקפים. עמדות באזור נפלו לידי הכח התוקף אך סג'רה לא נפלה. ההתקפה השנייה ארכה כ 7 ימים כיחד עם מגיני הישוב שולב גם גדוד ברק של חטיבת גולני שלא רק סייע בהגנה אלא גם השתתף בתקיפות קומנדו ליליות על האויב. הקרבות במקום תמו רק עם סיום מבצע "דקל" ביולי 1948 שבהם כאמור נטלה חטיבת גולני חלק מכריע. סג'רה בערבית היא אילן ומכאן בא השם אילניה. כאמור קודם לכן, להרחבה על קרבות אלה יש לקרוא בפרק המורשת.כיום אילניה היא מושב שיש בו משפחות חילוניות ודתיות וכמו בכל המושבים בארץ, מרבית תושביו מתפרנסים בעבודות מחוץ למושב או מתיירות (צימרים). החווה החקלאית לשעבר סג'רה נמצאת בתחומה של חוות השומר שכיום היא משמשת כבסיס לטירונים מאוכלוסיות מיוחדות בעלי קשיי הסתגלות שרובם הגדול מצליח להשתלב בשרות צה"ל לאחר תקופת השהייה במקום. בעבר נקרא הפרויקט "נערי רפול" על שם מקימו רפאל איתן. חלקם מהם הזקוק לכך מקבל השלמת שנות לימוד ואכן כבר בשנים הראשונות התברר כי הצלחת מיזם זה אינה מוטלת בספק.

נעבור בחלק המערבי של חוות השומר ואילניה ונמשיך עם השביל. הוא עובר בסמוך למעין סג'רה (5) שכיום הוא יבש (פרט לימי הגשמים) ואינו מיועד לרחצה. פעם פעל כאן מתקן שאיבה שהופעל באמצעות דוושת רגל. צמוד למעין ומצפון לו מצויים שרידי בית כנסת שעמד במרכזו של ישוב מימי המשנה והתלמוד והשתרע על מאות דונמים. בהמשך קרוב לכאן, נעבור ליד שרידי ישוב ביזנטי וחורבות ישוב ערבי. השביל מוביל אותנו באזור מיוער. הנוף הנגלה לעין כאן הוא של גבעות מעוגלות ונחלים ברורים הפרושים ביניהם. אנו חוצים את נחל בית-קשת ומטפסים עם השביל מגובה של  כ 200 עד  גובה של כ 330. נגיע לנקודת תצפית נהדרת (6)  שממנה רואים היטב בעיקר לכיוון מזרח גם בטווח הקרוב (אזור רמת סירין) וגם בטווח הרחוק (הר מירון , צפת). זוהי נקודה המתאימה לעצירה ארוכה, תצפית והסבר על האזור.

נמשיך אל יער בית קשת שבו מתקני קק"ל והוא מהווה מקום נחמד לעצירה והפסקה. יער זה ממוקם בגבעות שבשיפולים המזרחיים של רכס הרי נצרת, בהן משתרע יער פארק נאה של עצי אלון התבור. היער תואר עוד בידי הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם, שסייר כאן ב- 1864, וכותב על המקום: "יצאנו מנצרת לטבריה… התחלנו את דרכנו על גב הרכס, והמשכנו למרגלות הגבעות המשתרעות מצפון להר תבור… נכנסנו לתחומו של יער אלונים פתוח, הראשון מסוגו שראינו בארץ ישראל. הנה סופסוף פגשנו יער ראוי לשמו…הארץ מכוסה כאן בכסות צפופה של שיחים ננסיים: אלת מסטיק, שקד בר, ער אציל וקטלב, ומרופדות טלאים מבריקים כלניות ופרחים אדומים אחרים, אגודות של רקפות נחמדות ושפע מיני פרחים מורכבים". לאלוני התבור (הנקראים על שם האזור), נלווים מיני עצים נוספים, בין היתר אלה אטלנטית ועוזרר. נמשיך עם השביל עוד כמה מאות מטרים ונעבור סמוך לבית היערן, (7)  מבנה שהוקם במיוחד עבור שומרי היער. למעשה אנו כבר נמצאים בקצה של דרך נוף יער בית קשת. היא מחברת בין כביש 77 (נצרת טבריה) , מערבית לצומת גולני ועד הכניסה המזרחית ליער באזור בית קשת, כשהיא עוברת דרך נחל דבורה. התוואי שלה עובר ביער ובו המון פינות חמד שאפשר להשוות בהן.

בהמשך, השביל שלנו מתלכד עם דרך סלולה ומוביל אותנו לאחר כקילומטר נוסף למצפור בית-קשת (8) שהוא גם נקודת הסיום של המקטע. במקום ספסלים למנוחה תצפית נפלאה בעיקר לאזור המצוי ממזרח לנו לכל אורכו (מצפון ועד דרום) לכיוון החרמון, רמת הגולן, ירדן טבריה, כוכב הירדן ורמת סירין אבל רואים מכאן היטב גם את האזור הקרוב: קיבוץ בית קשת, המרכז האזורי כדורי, הר תבור וסביבתו ועוד.

כאן מסתיים מקטע זה

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

• זהירות בחציית כבישים במקטע.
• יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח

• מוזיאון ההתיישבות החקלאית באילניה
• מצפור בית היערן המצוי בסמיכות ליער בית קשת כ 600 מטר מזרחית לנקודת הסיום של מקטע זה.

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

–

מקטע זה עתיר בנוף מרהיב, בהיסטוריה אנושית הקשורה לעם היהודי שישב כאן מדורי דורות ובגיאולוגית מרתקת. הר ארבל בנוי מאבני גיר ודולומיט קשה מתקופת האיאוקן, כ 40 מיליון שנה לאחור מכוסה בבזלת הכיסוי הצעירה שנשפכה כאן מאזור קרני חיטים שהוא הר געש כבוי לפני כ 4 מיליון שנה. האזור כולו התרומם החל להתרומם עם תחילת היווצרות השבר הסורי אפריקאי אך ההתרוממות הדרמטית ארעה ב 2 מיליון השנים האחרונות, עם שקיעת אזור הכנרת (שעד אז לא היה שקוע)  כתוצאה מתזוזות של גושי אדמה אדירים שכח רב הופעל עליהם עקב הפעילות הטקטונית של לוחות אפריקה (שישראל משתייכת אליו) ולוח ערב שביניהם קיים שבר תזוזה אופקי. פעילות זו יצרה גם שברים רבים בכל אזור הגליל התחתון המזרחי (וגם בגליל העליון) והמרכזי והעיקריים שבהם הם שברי רוחב שכיוונם דרום מערב-צפון מזרח. לכן, מבחינת עיצוב הנוף, הגליל כולו, על שני חלקיו הוא המורכב והמרתק ביותר בנופי הארץ. כתוצאה משברים אלה, כל נוף הגליל התחתון המזרחי הפך להיות מעין "מנענעי פסנתר" כפי שגיאולוגים נוהגים לכנות. כשמסתכלים מהגלבוע צפון מזרחה הנוף מורכב מיחידות בהן רמה מתונה  ואחריה שבירה חדה: עמק חרוד, אחר כך רמת יששכר בהתרוממות מתונה ושבירה חזקה לנחל תבור שבהמשך. אחר כך רמת צירין ושבירה לנחל יבנאל, התרוממות רכס פורייה בואך רכס הארבל ושבירה חריפה לנחל ארבל. כך גם מערבית יותר. מרתקת היא העובדה כי הנוף כאן "צעיר" מבחינה גיאולוגית ושיני הבלייה לא הספיקו לכלות בו הרבה – הוא נותר כמעט כפי שנוצר מאז שקיעת הבקע באזור הזה  בין היתר הודות לשכבת בזלת הכיסוי שפוזרה כאן לפני כ 4 מיליון שנה עוד לפני ששקע הבקע והגנה על השכבות העליונות. מקורה של בזלת זו היא גם בקרני חיטים הממוקם מערבית לכאן שהיה הר געש פעיל וגם בשפכי לבה שעלו בכל האזור וברמת הגולן מתאים מגמתיים ממעבה האדמה. בזלת הינה סלע קשה שמתבלה באיטיות רבה כך שבמקומות בהם היא מונחת כשכבה עליונה היא משמשת שכבת מגן. הגיר והדולומיט הקשים שכן נחשפו במקומות שונים בארבל בעיקר

בצדי ההר נוטים להיסדק ולהישבר הן כתוצאה מתזוזות גושי והן עקב פעילות קרסטית. עקב כך נוצרו מערות רבות בצדו הצפוני של ההר היושב על קו שבר. מערות אלה נוצלו על ידי האדם למגורים ולמסתור מפני אויבים. המורדים בהורדוס וברומאים (תומכי בית חשמונאי) הסתתרו כאן בעת המרד ועל מנת למצוא אותם וללכוד או להורגם נאלץ הורדוס לנקוט בתחבולות שונות , בין היתר הורדת לוחמיו בכלוב קשור עד מול מערה ספציפית ושם לנסות לדקור את המורדים המסתתרים או לשרוף אותם.

שמורת ארבל היא גם ביתם של מספר בעלי חיים שלעיתים ניתן לראותם גם באור יום. שפני סלע, זאב צבוע, עקב עיטי , הבז האדום וסוגי עטלפים שונים. בעונה המתאימה, בעיקר באביב נוכל למצוא כאן את היקינתון, שיכרון צהוב, דבקה אפורה, דרדר נאה ושלל פרחים נוספים נפוצים.

נחל רקת בו מצוי עין בלודו (1) ממוקם מזרחית לכפר חיטים. ממקום מפגשו עם כביש 7717 כ 900 מטר מזרחית לכניסה לישוב, צועדים כ 250 מטר בתוואי הנחל שהוא בעצם שביל די רחב עד לעין בלודו שבשנים האחרונות יבש אבל מיקומו עדיין נראה בטח. השביל שלנו מתלכד כעת עם שביל בסימון ירוק. בדרך מבחינים גם בשביל ישראל המטפס על הר ארבל. השביל שלנו יטפס עליו יותר מאוחר. נוף נחל רקת מאפשר הצצה לעבר הכנרת. בכיוון מזרח מבחינים בבתי העיר טבריה. לאחר כקילומטר נעבור את עינות קוצר בהן ממוקמות משאבות של מקורות. השביל נוטה מעט מזרחה ובהמשך הוא מטפס במתינות אך עדיין בשיפולי הרכס. הוא עובר כאן בסמוך לשטחים מעובדים והולך צפונה. בשלב מסוים, לאחר כמה שינויי כיוון הוא פונה בחדות (2) לכיוון צפון מערב, כיוון פסגתו של הר ארבל. כ 600 מטר לאחר מכן עוברים בנקודת צל ונוף מרהיבה (3). השביל ממשיך ומטפס ממזרח למערב, מגיע למצוק בו הוא מתלכד עם שביל ישראל  וממשיך לטפס בכיוון תצפית הארבל המצויה עדיין בכיוון צפון מערב. אנו עוברים לקראת סוף העלייה במצפור נהדר בו מרוכזים סלעים גדולים והוא נח מאד להפסקה(4) אך מומלץ להמשיך לטפס עוד קצת ולהגיע למצפור החרוב (5) על שם החרוב העתיק הנטוע שם. כעת אנו מבחינים בנוף הנהדר של הכנרת מימיננו ומאחורינו ובבקעת גינוסר  על יישובה המצויה מצפון לנו. מערבית לנו – בקעת ארבל. יהודים ישבו כאן כבר לפני אלפי שנים. בתקופת המשנה והתלמוד היה בארבל הקדומה (צפונית לארבל הנוכחית) ישוב יהודי גדול. בימי בית שני מקום מושבם של משמרת הכהונה "ישוע" ומקום מגוריו של התנא ניתאי הארבלי שעל שמו נקרא הר ניתאי סמוך להר ארבל. ההתיישבות היהודית באזור מסמלת את מאבק העם לחירותו. היה כאן גרעין קשה שהנהיג את יישובי הגליל במאבקם נגד השלטון היווני – סלאוקי  ואחר כך כנגד הרומאים. המורדים הסתתרו במערות הרבות על צוק הארבל שנראה בהמשך והיה קשה לפגוע בהם. הם עשו זאת במרד החשמונאים ובמרד הגדול. כשנהיה בתצפית ובמיוחד כשנרד לכיוון נחל ארבל נזכיר דברים בהקשר זה.

השביל מתלכד כעת עם שביל ישראל בדרכו לראש המצוק בו מצויות שתי תצפיות נהדרות: מצפור נוף הכנרת ומצפור החרוב הגבוה ממנו והנמצא ממש בנקודה הגבוהה במצוק. לו צריך לבחור בתצפיות  מרהיבות בארץ, מצפור החרוב לבטח נכלל בהן. רואים ממנו בטווח הרחוק את הרי הגליל העליון והעיר צפת, את רמת הגולן והחרמון ודרומה להם את רכסי הגולן את הכנרת והישובים בצידה המזרחי באזור צומת כורסי (רמות, מעלה גמלא). מבחינים באזור פרק הירדן ובבקעת בית-ציידה. בצד המערבי של הכנרת פרוסה בקעת גינוסר על יישוביה הבולטים גינוסר, חוקוק, לבנים ובטווח הקרוב ממש למטה רואים את מגדל וחמאם, הישובים הקרובים יחסית למצוק. בצד שמאל כבר בולט הר ניתאי שגם לו מיוחסת ההתיישבות קדומה הן של יהודים והן של רומאים מתקופות שונות ברקע צפון מערבה נראים הרי הגליל התחתון ואזור טורעאן. דרומה ממש מצוי לב הגליל התחתון כשהארבל בולט בו לתפארה. מצפור החרוב הוא מקום אידאלי להפסקה אם כי הוא פופולרי וטיילים רבים פוקדים אותו במיוחד בסופי שבוע וחגים. לכן, מומלץ לבצע תצפית ואת ההפסקה למנוחה לעשות בקרבת מקום, בפינה יותר שקטה. לא רחוק משם, מהכיוון ממנו באנו מצויה עמדת תצפית שקטה בהרבה הנקראת פינת נוף הכנרת, שהיא גם נוחה להפסקה ממשוכת יותר.

משם השביל שלנו מתלכד עם שביל בסימון שחור היורד מהמצוק. בחלקה הראשון של הירידה, יש לרדת בזהירות רבה ולשם כך גם הותקנו לאורך המסלול מספר רב יחסית של יתדות במקומות שונים. ככל שיורדים רואים יותר טוב את הישובים  מגדל וחמאם. הירידה התלולה הופכת מתונה יותר ממפגש השביל שלנו עם שני שבילים בסימון אדום. אחד העולה חזרה על הרכס ועובר בסמוך למצודה הקדומה. השביל מתלכד כעת עם השביל האדום השני (6), היורד לכיוון עין ארבל ונחל ארבל.  בקטע זה נעצור מידי פעם להתבונן בארבל ממנו ירדנו. ההר מנוקב במערות רבות בקירותיו שכאמור חלקן שימש למסתור מורדים יהודים לפחות בשתי תקופות. נעצור גם להתרשמות מהמצודה. מי שמעונין יכול לסטות מהשביל לצורך ביקור בה ולחזור לאחר מכן למסלול. מצודה זו שימשה כבר את היהודים במרד החשמונאים אך גם בתקופה מאוחרת יותר, במאה ה 17 שופצה על ידי בנו של מושל צפת מטעם האימפריה העותומאנית ונחצבו בה מפלסים וחדרים נוספים, כמו כן הוקצו חדרים לאגירת מזון ומים. בימים ההם שלטה המצודה על הדרכים העוברות באזור והייתה חיונית למושל צפת. נתבונן גם בהר ניתאי אליו אנחנו קרבים. גם הוא מלא במערות שכנראה חלקן שימש למסתור. יש הסבורים שארבל הקדומה מצויה בכלל במורדות הצפון מערביים של הר ניתאי. על כל פנים נמצאו עליו שרידי ביצורים וחומה שמיוחסים לתקופה הרומית.

באזור עין-ארבל  (7) מופיע פיצול שבילים וגם שבילנו הממשיך בנחל ארבל יתלכד בו עם שביל בסימון ירוק. בעין ארבל הזרימה די חלשה ובכל מקרה אלה לא מי שתייה. נמשיך מערבה לתוך נחל ארבל המהווה חלק מהשבר העובר בין הר ארבל להר ניתאי. נוף הנחל בקטע זה מרתק כשאנו צועדים בין רכס ניתאי לרכס הארבל הנדמים כאן לשני קירות בקטעים מסוימים. בעת הקרב המכריע שהתרחש לא רחוק מכאן בין הצלבנים למוסלמים בשנת 1178, שבו ניגף צבא הצלבנים בפני צלאח א דין וצבאו (ועקב כך הסתיימה שלטונה של ממלכת ירושלים הצלבנית בארץ) ברחו שרידי הצבא הצלבני דרך נחל זה לבקעת גינוסר בניסיון למלט את עצמם מהצבא המוסלמי שלא נהג לקחת שבויים… כשרואים את תוואי הנחל אפשר להבין. הוא מהווה כעין פרוזדור מסתור מבקעת ארבל ולרוכבי סוסים קשה לנוע בו במהירות כך שהוא היווה את הנתיב האולטימטיבי לבריחה זו.

הנחל מכיל צמחיית עצים טיפוסית לאזור זה  הכוללת עצי חרוב, דקלים וזיתים. בדרכנו אנו חולפים על פני פיצול עם שביל מסומן ירוק המטפס על הרכס מדרום לנו לכיוון הישוב ארבל. הוא מוביל את המטיילים בו לקברים עתיקים המיוחסים לדינה בת יעקב ולשת, האדם הראשון עלי אדמות- כך על פי אמונות מסוימות. קצת לפני שהנחל נפתח יש מעיין ובו אפשר למצוא צבי מים ומעט אחריו הנחל נפתח והשביל המתלכד עם שבילנו מחליף צבע לכחול ונעשה רחב דיו כך שכלי רכב יכולים לנסוע עליו. בחלק הראשון של קטע זה אנו עדיין צועדים בשולי הר ארבל והר ניתאי אך הנחל הולך ונפתח יותר בהמשך ומידי פעם נמצא צל בין עצי האקליפטוס המצויים כאן. השביל שובר צפונה ולאחר כ 600 מטר נגיע לעין-ניתאי(8). לעיתים המים כאן נקיים ולעיתים לא כתוצאה מעדרי הפרות הרועות בסביבה של חקלאי האזור. במרבית העונות שווה לעצור כאן להפסקה. עוד כקילומטר עם השביל והוא פונה בחדות דרומה במפגש נחל מזגה עם נחל נמרים. הוא ממשיך בתוך נחל נמרים כשגם כאן מתלכד עם שביל בסימון כחול. עתה אני צועדים דרומה כשממזרח לנו בקעת ארבל, ממערב רכס שממשיך לרכס טורעאן ובהליכה דרומה נבחין בישוב עין זיתים המצוי בסמוך ודרומית לו ברכס קרני חיטים שהיה בעבר הר געש פעיל. נבי שועב – המקום הקדוש ביותר לדרוזים נמצא שם אך נדבר על כך בתיאור המקטע הבא. כ- ק"מ לאחר שפנינו לנחל נמרים נבחין בשביל ברור הפונה מזרחה לכיוון כפר זיתים (9) כאן מסתיים מקטע זה.

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

• אין לרדת משבילים מסומנים.
• הירידה ממצוק הארבל למטה מחייבת זהירות רבה.

• קברים עתיקים מעל נחל ארבל (יש הסבורים של דינה בן יעקב)
• נבי שועיב שיוזכר במקטע הבא.

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

במקטע זה כמו גם בזה שאחריו אנו צועדים על רכס דרום רמת הגולן. במרבית המקומות נחשף לעינינו נוף הכנרת וסביבתה כמו גם הרי הגליל העליון והתחתון וכן עמק הירדן. בקילומטרים הבאים, עד לכביש 98 שבילנו מתלכד עם שביל הגולן. תחילת הצעידה (1) היא לכיוון דרום ואחרי כמה מאות מטרים השביל פונה לדרום מזרח ועובר על הרכס ממערב לישוב בני יהודה ובהמשך נאות גולן. מעט יותר מקילומטר מתחילת המסלול אנו מצויים מעל תל עטר ושמורת סוסיתא. נעצור כאן (2) לתצפית נהדרת על המרחב הפרוס מתחתינו. הרכסים באזור כולל זה שאנו הולכים בו חושפים היסטוריה גיאולוגית ואנושית מרתקת. קרן עין גב שהוזכרה בתיאור המקטע הקודם בולטת במרחב המשתפל כלפי מטה בגלל שכבת הגיר הלבן ממנה היא בנויה. ברום שבו אנו מצויים פזורים מסביבנו סלעי בזלת אך אלה הם רק חלק מהשכבה העליונה שמעל שכבות גיר וחוואר בעיקר מתקופות שונות החל מתקופת האיאוקן (56 – 29.3  מיליון שנה לאחור) כשהאזור היה מתחת לפני הים. סלעים רכים יותר של קונגלומרט (תלכיד נחלים) אבן טין וחול, חלקם צבעוניים עקב המצאות ריכוזים של עפרת הנחושת מצויים באזור זה ובכמות גדולה יותר בהמשך לאורך המצוק דרומה. האזור בו אנו מטיילים עתיר במסלולי טבע נהדרים שמומלץ לטייל בהם מעת לעת כגון נחל אל על המצוי בקרבת מקום ונחל מיצר שמסלולנו בהמשך יעבור ממש מעליו. מתחתינו הר סוסיתא שעליו הייתה עיר חשובה בתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית וזכתה למעמד של פוליס (עיר מדינה). מחוז סוסיתא שבגולן היה הפוליס הרומאי החשוב באזור שממזרח לכינרת , וגם הוא כונה "היפוס" על שם הסוס ביוונית , (משום שבימים ההם גידלו בחבל זה סוסים) . דרך סוסיתא נשלחו בימי המרד הגדול ברומאים 3000 פרשים מצבא אגריפס השני לעזרת יהודי ירושלים , הניצים בינם לבין עצמם  מכאן הגיעה כנראה "דרך הסוסים" לפחל , השוכנת מזרחה לבית שאן , ולירדן ומשם לעכו . "פחל' משמעה בערבית 'סוס אביר' ובאשורית — "זכר בהמה". היא חרבה פעמיים ברעידות אדמה (363  ו 749 לספירה) ונבנתה שוב. עד מלחמת ששת הימים היה כאן מוצב של צה"ל שאמנם היה בנחיתות גובה לעומת המקום בו אנו מצויים עכשיו אבל לפחות יכול היה גבוה יותר (כ 115 מטר מעל הכנרת) מאזור הכנרת ואפשר תצפית לסביבת הגבול הקרובה ושליטה מוחלטת על אזור עין גב. עד היום אפשר לראות בחלקו הצפוני של המוצב את שרידי הרכבל שנבנה על ידי חיים לסקוב ב 1948 עם כיבוש המקום על ידי צה"ל על מנת לאפשר העלאת אספקה למקום לחיילים שישבו על ההר. במקום רואים גם תעלות קשר וחפירות רבות. בקצה המערבי  של ההר מוצבת אנדרטה לזכרו של מפקד המוצב סגן רמי זית שנהרג ביום העצמאות ב 1967, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים. לאחר סקירת הנוף וזיהוי הישובים סביבנו, נמשיך עם שהשביל שלנו. נעבור ממערב לנאות גולן, מושב שהוקם ב 19688, לאחר מלחמת ששת הימים.  באזור זה בסתיו פורחות חלמוניות מרהיבות עין. השביל ממשיך כאן לכיוון דרום מערב ואנו ממש מעל שמורת הר סוסיתא שהוזכר קודם. נבחין גם בנחל עין-גב המתחתר דרומית ומערבית לו. השביל משנה כיוון לדרום מזרח ועוד כמה מאות מטרים יותר מזרחה ולאחר מכן משנה שוב את כיוונו הפעם בחריפות לכיוון דרום מזרח. נרד איתו ונחצה את ערוץ נחל פיק (3) . נחל זה כשלעצמו, שווה ביקור בהזדמנות אחרת. כדאי ללכת בו מחורבות הכפר הסורי פיק הנמצא במעלה הנחל ובדרך להתעכב כמובן במעין עין פיק – פינת חמד של ממש. מעל ערוץ נחל פיק וממזרח לו משתרעת שלוחה מאורכת שעליה, כקילומטר מכאן שוכן קיבוץ אפיק. עוד לפניו לכיווננו, נמצא מצפה אפיק שסמוך לו יש מבנה ששימש את הצבא הסורי עד למלחמת ששת הימים ובו ביקר אלי כהן – האיש שלנו בדמשק. מכאן הוא צפה לכיווננו , הבין וראה את ההשלכות של השליטה הסורית באזורים אלה ואחרים והעביר ידיעות חשובות ביותר שסייעו לצה"ל במלחמת ששת הימים.

כ 700 מטרים לאחר חציית ערוץ נחל פיק, נעבור מתחת לתל סורג (4) שבהליכה לכיוונו, נעבור ליד חלקה של עצי זית עתיקים ויפים. בתל סורג נתגלו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה, מהאלף השלישי לפני הספירה. מתקופה זו התגלו מדרגות חצובות במסלע הקרטוני הרך הקיים בסביבת התל ששימשו מעין בסיסים למבנה ארעי. לצידם נחצבה מערה , ששימשה למגורים בתנאי אקלים קשים יותר. מאוחר הרבה יותר, במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה שינה הישוב כאן את אופיו בצורה דרמטית: מישוב חקלאי צנוע בתקופה הקדומה, הפך לישוב גדול וחשוב והוקמה בו מצודה. תל סורג חולש על הדרך היורדת מדרום הרמה לעין-גב שבה ירדו צבאות ארם להלחם בישראל בימי אחאב ויואש מלכי ישראל. במהלך המאה השמינית לפסה"נ נהרסו הביצורים בתל סורג והישוב ניטש כליל כחלק מחורבן ישובים באזור כגון עין גב של תקופת הברזל . מעשי חורבן אלה ונטישת הישובים קשורים ודאי למלחמות ארם בישראל ובאשור ולסיפוחה הסופי של ארם דמשק לאשור על ידי תגלת פילאסר בשנת 732 / 3 לפסה"נ . רק בעין גב ובתל סורג התחדש אחר כך ישוב פרזות , שהמשיך להתקיים גם בתקופות הפרסית וההלניסטית . באזור התל השביל מזרחה ודרומה ומוביל אותנו דרך יער חרוב (ששווה לעצור בו להפסקה) עד כביש 988. עוד לפני הכביש נעצור במצפה לזכרו של סרן עמרי טל שנפל במבצע צוק איתן ואהב את  המקום. בחורשה הצמודה למסלול ההליכה מתאפשרת לינת לילה למי שמעוניין לשהות במקום בקמפינג. נמשיך במקביל לכביש 98. לא במקביל לשביל אחר כלשהוא. אנו עוברים עתה במקום שנקרא "המיצר" (5) – מקום ייחודי ומעניין בכבישי הארץ ששווה לעצור בו ולהתבונן סביב. הייחוד כאן שהוא שהכביש נמצא במקום צר בין ואדיות משני הצדדים והנוף לשני הכיוונים מרהיב. דרומית מזרחית לנו מצויה שמורת נחל מיצר שגם היא שווה בהחלט ביקור נפרד ומומלץ לטייל בה. נמשיך עם השביל – הוא מתנהל כעת במקביל לכביש אך כמובן לצדו עד הגיעו לכפר חרוב. ישוב זה  הוקם בשנת 1973 ותושביו הראשונים התגוררו זמנית במחנה אפיק עד שעברו לישוב הקבע ב 1974. הישוב הוקם על חורבות מוצב סורי שחייליו נהגו לצלוף על ישובי מזרח הכנרת והוא משמר את שמו של הישוב הערבי שהיה קיים כאן בשם כפר "חרב"  שהוקם על שרידי ישוב יהודי קדום. קשה לתאר את שמחתם של תושבי הישובים עין גב, האון תל קציר מעגן ושאר הישובים על שפת הכנרת בראותם לראשונה את אורות הישוב היהודי דולקים מעליהם לאחר ביודעם שתם עידן ההטרדות מהסורים שהיו מנת חלקם שנים רבות. השביל פונה מהכביש הראשי מערבה נגיע למצפה השלום הממוקמת מעל המצוק ונעצור לתצפית מרהיבה (6). לרגלינו פרוס כל אזור דרום הכנרת ועמק הירדן על שלל הישובים כגון האון, מעגן, הדגניות כנרת ופורייה על הרכס ממול. מבט צפונה חושף את רכסי הגליל העליון ואת אזור פרק הירדן וכל אזור מזרח הכנרת. זהו מקום טוב להפסקה. נמשיך עם השביל עוד כ 2 קילומטרים על המצוק לכיוון דרומה לכיוון מבוא חמה. זוהי אחת מהטיילות היפות ביותר בארץ והיא נקראת טיילת השלום. נוף הכנרת ועמק הירדן פרוס למטה לאורך כל ההליכה בקטע זה.  כ 700 מטרים לאחר תחילת ההליכה על הטיילת, מצוי מעין עין לשלום. צריך לעזוב זמנית את השביל ויש ויש מדרגות המובילות למעין שהוא בריכה קטנה. בתקופות רבות יש בו הרבה בוץ ופחות מים אז לא כדאי לטבול אבל יש בסמוך לו הרבה צל ופינות נוף שכדאי לשהות בהן.

נמשיך עוד עם השביל ונגיע לסיום המקטע באזור הצפוני של קיבוץ מבוא חמה (7). כאן מסתיים מקטע זה.

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

• תצפית על משולש הגבולות ישראל ירדן סוריה ועל הירמוך מלמעלה
• נחל מיצר
• עין פיק

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

במקטע זה אנו צועדים בתחילה בבקעת בית-ציידה ששפע המים שבה משך את האדם לכאן עוד מימי קדם (אם כי הממצאים המרשימים הם בעיקר מהתקופה הרומית) ובהמשך לאורך חוף הכנרת במקביל לקו המים. המסלול מישורי כולו וקל ומומלץ במיוחד לימים החמים של האביב שבהם ניתן לשלב בדרך טבילה במימי הנחלים או במימי האגם בנקודות מפתות רבות. לאורך כל המסלול נבחין בקווי ההעתק של הנחלים הגדולים היורדים מהגולן לכנרת באזור המקטע, שנוצרו כתוצאה מפעילות טקטונית נמרצת של הבקע הסורי אפריקאי ויצרו נוף דרמטי בצורת קניוני ענק: נחל משושים, נחל דליות, נחל כנף , נחל סמך.

נתחיל מגשר אריק. הגשר המקורי שעדיין ניצב כ 30 מטר מצפון לגשר הנוכחי הורם בשנת 1972 לזכרו של סגן אריק שמיר, קצין מגדוד 202  שנפל באזור בעת אימוני צליחה. בתחילת שנות האלפיים נבנה הגשר המשמש את העוברים עליו כיום. מגשר אריק (1) נצעד קטע קצר במקביל לכביש לכיוון צפון מזרח ואחר כך מזרחה. נוף הנחלים דליות ויהודייה בולט ממול בשיפולי רמת הגולן. אנו בדרום פרק הירדן ובצדו המזרחי האתר ההיסטורי בית ציידה שעל שמה נקראת בקעת בית ציידה, עתירת המים כתוצאה מהנחלים העוברים בה. בית ציידא נזכרת רבות בברית החדשה , בכתבי יוסף בן מתתיהו ובספרות התלמודית . מהתיאורים עולה שהיה זה כפר דייגים ששכן ליד שפך הירדן לכנרת . לאחר מות הורדוס בשנת 4 לפסה"נ , ירש פיליפוס בנו את הגולן והכפר נמצא בתחום נחלתו בשנת 30 לסה"נ העניק פיליפוס בן הורדוס לבית ציידא מעמד של "פוליס" ושינה את שמה ליוליאס . יוליה , שעל שמה נקראה העיר , הייתה ככל הנראה ליוויה יוליה , אשת הקיסר אוגוסטוס ואם הקיסר טיבריוס היא נפטרה חודשים ספורים לפני כן , ופיליפוס שאף להצטרף לממלכות במזרח האימפריה הרומית שסגדו לקיסר ולאשתו כצמד אלים בפולחן שנקרא פולחן הקיסר האלוהי . ארבע שנים לאחר יסוד העיר מת פיליפוס בבית ציידא ונקבר ברוב פאר. 108 שנים לאחר היווסדה , השתתפה העיר במרד הגדול שבמהלכו היא נהרסה בחלקה וכנראה ניטשה . בספרות התלמודית נזכרת בית ציידא כעיר בנויה ליד הדרך הראשית מבבל לארץ ישראל ובאזור עשיר בדגה . שלוש מאות מיני דגים מנה באן ר' שמעון בן גמליאל בכלי אחד. בשעת ביקורו של הקיסר אדריאנוס בארץ ישראל 130-129  לסה"נ  הוגשו לו פסיונים שניצודו בציידן- היא בית ציידא .  מעניינת במיוחד לאור התגליות בבית ציידא , הערת המשנה האומרת , שבציידן נמצאים גלי אבנים שרידים לפולחנות פגאניים קבורים בתוכם  ציידא ( ציידן ) שוב אינה נזכרת מהמאה השלישית ואילך למעט בספרות הנוסעים. למן תחילת המאה ה 9 ו ניסו חוקרים ונוסעים שונים לזהות את בית ציידא וכיום מקובלת הדעה כי שרידיה הם התל כ 1.5 ק"מ מן החוף בפינה הצפונית של בקעת הבטיחה. מהגשר נרד עם השביל שלנו לכיוון הכנרת מכאן נפנה על הכביש מזרחה ונלך לצדו קצת פחות מקילומטר, אז השביל נכנס לשטח תוך פניה חדה ישר דרומה אל תוך בקעת בית ציידה. חמישה נחלים נשפכים לכנרת דרך בקעה זו (מצפון לדרום): הירדן, נחל משושים הכולל גם את החלק הסופי של הזויתן, נחל יהודייה, נחל דליות ונחל שפמנון. שפכי היהודייה והמשושים ידועים בערבית כנחל זכי ושפך נחל דליות מוכר בשם המגרסה. נחלים אלה הם למעשה שברים שכיוונם (חוץ מהירדן) מזרח-מערב, והם נוצרו כחלק מהיווצרות השבר הסורי אפריקאי. הזויתן-משושים, היהודייה והדליות מכילים קניוני ענק שאותם מכסה שכבת בזלת הכיסוי ובזלת צעירה יותר. מרבית הבזלת צעירה יותר מזמן היווצרות השברים האלה. מי הנחלים האלה התחתרו בין השכבות ויצרו קניונים מרהיבים. באזורים בהם עוברים הזאכי והמגרסה יש מסלולי טיולים מסומנים ומומלץ מאד במיוחד בקיץ לטייל בהם גם ללא קשר לשביל גולני. השביל שלנו עובר כעת ביחד עם שביל בסימון ירוק בצמוד לזאכי (2) ובהחלט מומלץ לעצור להפסקה טבילה ואפילו לעשות קטע מהמסלול במים הנהדרים של הלגונות שבו. אבל יש לשים לב שחלק ממסלול הזאכי הוא ליודעי שחייה בלבד ואם אתם נושאים עליכם ציוד יש להשתמש בשקיות אטימה.

השביל שלנו ממשיך כללית דרומה ובשלב מסוים השביל פונה יותר לכיוון החוף כשהוא מתלכד עם שביל בסימון אדום שהוא שביל סובב כנרת. עד סוף המקטע הנוכחי, תוואי השביל שלנו הוא על שביל זה. אנו עוברים כאן בשולים המערביים של המגרסה. בבקעת בית ציידה עושר של צומח וחי עקב ריבוי המים בשטח. אפשר לראות כאן את הרדוף הנחלים, ערבה מחודדת ושיח אברהם לרוב, נענע משובלת, פטל קדוש ועוד. בין העצים אפשר לראות אנפה אפורה ולבנה ושלדגים. בתוך המים חיים צבי ביצות וסרטנים. ממשיכים עם השביל ומתקרבים יותר לקו המים. כעת, כשאנו ממש על שפת האגם כדאי להזכיר כי הכנרת היא בעצם שריד ל "ימת הלשון" , אגם שכיסה בעבר את בקעת הירדן והערבה. הוא השתרע מדרום הכנרת בצפון ועד לאזור חצבה בדרום. מקור המים האלה היה בחדירה של לשון ים בתקופת הפלאוקן (65- 56 מליון שנה לאחור) וכיסתה את עמק יזרעאל וסביבותיו, בקעת הירדן והערבה. מאוחר יותר התנתקה לשון זו מהים התיכון ועם השנים התעצבה כימה, שהתקיימה למעשה מ 60000  ועד 15000 שנה לאחור. לאחר זמן זה, עקב שינויי אקלים נוספים (יותר חם ופחות לח), התייבשו חלקים נרחבים ממנה ונותרו ים המלח וים כנרת של היום. מיקומה של הכנרת על פני השבר הסורי אפריקאי, גרם לפערים טופוגרפיים גדולים בינה ובין הסביבה. צורתה המקורית דמתה יותר למעוין והיא נעשתה מאורכת כצורתה כיום. כתוצאה ממיקומה על פני השבר, תנועות טקטוניות שלו השפיעו על צורתה הנוכחית:

• תזוזות אופקיות לכיוונים צפון דרום שהחלו לפני כ 20 מליון שנה ונמשכו זמן רב
• תנועות מתיחה מזרח-מערב שהחלו בפלייסטוקן (כ 1.8 מליון שנה לאחור) וגרמו לשקיה של האגם.

כתוצאה מהתזוזות צפון-דרום והמתיחות מזרח מערב, נוצר אגם שקרקעיתו אינה סימטרית: שיפועו תלול יותר במזרח ומתון יותר במערב. כמו כן צורתו המקורית של האגם דמתה יותר למעוין אך בלייה לאורך השנים הביאה אותו למצבו כיום. כאשר מסכלים סביב רואים שיש כאן גם הרבה מטעים של בננות ושל טרופים בעיקר (אבוקדו, מנגו). אדמת האזור הזה פורייה ושופעת מים ואידאלית לגידולים חקלאיים. חלק מהשטחים כאן מעובדים על ידי המושבים רמות, מעלה גמלא וכנף הסמוכים לכאן. כעת, עוברים בחוף מעלה גמלא – נא לא לגעת בגידולים שעליהם עמלו חקלאי המושב. ברקע ממזרח רכסי רמת הגולן והישובים מעלה גמלא ורמות דרומית יותר. בשלב מסוים אנו חולפים מתחת למקום בו מצויים שרידיה של גמלא העתיקה שבה מומלץ לבקר למי שעוד לא היה.  ממערב בולטת העיר טבריה ואזור כפר נחום הקרוב יותר. מעט אחרי חוף שפמנון דרומה, נעצור ליד אנדרטת גוליבר (3)לזכר הנופלים במבצע עלי זית או מבצע כנרת שנערך בדצמבר 1955 וכלל התקפה על גזרה נרחבת: הותקפו המוצבים הסוריים לאורך הכנרת כפעולת תגמול. בבקעת בית ציידה הותקף מוצב סורי ששכן בבית הבק. דרומה יותר הותקף מוצב נוקייב שיוזכר בתיאור המקטע הבא. בהתקפת מוצב זה נטל חלק גם כח מגולני ובו יסופר בפרק המורשת. ממשיכים דרומה לאורך החוף. פזורים כאן חופים של ישובים שונים הסמוכים לכנרת. חופי רחצה אלה פעילים באביב ובקיץ ומומלצים. נעבור בסמוך לתל הדר (4) ואפשר לסטות לרגע מהשביל ולבקר בה – במקום שרידי ישוב מתקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה הישראלית ( מאות 16 עד ה 8 לפני הספירה). מיד אחריו חוף דוגית, עם הרבה צל ומקום למנחה והתרעננות במים. בהמשך, חוף צאלון, חוף אשלים וה"ראש של כורסי" (5), מיד אחריו הכולל תל קטן שעליו היה ממוקם כח או"ם עד למלחמת ששת הימים. לכאורה הוא אמור היה להיות ניטרלי ולהשגיח עלינו מהסורים כלומר לאפשר לישראלים דיג באזור זה לכל החפץ בכך מישראל. בקרבת מקום שכן הכפר הסורי כורסי, שמלבד חקלאים הכיל חיילים סורים ומשפחותיהם.  בשנת 1955 ביצע כאן צה"ל לראשונה פעולת תגמול על ההצקות של הסורים וכבש את המקום. במלחמת ששת הימים החרבו הבונקרים ומרבית הבתים שנותרו כאן וגם נתפסו כמה מסמכים שהעידו שכח האו"ם שישב כאן לא היה כל כך ניטרלי.

נמשיך הלאה ונעבור בהליכה נינוחה (ומידי פעם טבילה במים בעונה המתאימה) עד לאזור חוף כורסי (6). עם הגעתנו לקרבתו, נבחין בכביש המרכזי היורד מדרום רמת בגולן לכיוון צומת כורסי. כביש זה בולט בתוך תוואי נחל סמך היורד מאזור אום אל קנטיר (ובו שרידי בית כנסת עתיק) כשהוא מרשים במיוחד ואי אפשר לסיים מקטע זה בלי לומר עליו כמה מילים תוך התבוננות בו מלמטה למעלה. נחל זה הוא מגדולי הנחלים בגולן הדרומי , הנשפכים אל הכנרת . ראשיתו באזור הכפר החרב אלבע'לה כקילומטר וחצי ממערב לגבעת אורחה . מכאן נמשך הנחל בסדרת תעלות עפר – מסילים , ואוסף בדרכו מי מעיינות אחדים . ליד עיון אם א – טואחין מתכנסים היובלים הללו לערוץ מאסף אחד . מכאן נמשך הנחל באפיק רדוד , עד למאגר רויה – מאגר מים מלאכותי גדול הקולט את מי הזרימה העילית של הנחל . במרחק כ – 2 ק"מ מדרום – מערב למאגר רויה מתחיל הנחל את התחתרותו לעבר הכנרת , ובהמשך  הוא צונח במפל לא גבוה אל נקיק בזלת צר ויפה. לאחר כקילומטר פונה הקניון הזה בזווית חריפה לדרום , ומכאן הוא הולך ומתעמק אל תוך סלעי הגיר האיאוקני ועמקו מתרחב במידה ניכרת . כאן בולט בצלעו המערבית של הנחל צואר געשי – שריד להר געש שקונוס האפר שלו נסחף , ורק הבזלת שנקרשה בצינור ההזנה שלו נותרה כמעין גזע עץ ענק . הלאה במורד הנחל חוצה את האפיק גשר בטון שנבנה על ידי הסורים . הגשר נועד לשמש מתמך לסיפון שבאמצעותו התכוונו הסורים לקשר את תעלת ההטיה משני עברי קניון נחל סמך . את תעלת ההטיה החלו הסורים לבנות בראשית שנות ה – ,60 כדי להטות את מי החצבאני והבניאס , דרך מורדות הגולן – אל הירמוך . מכאן זורם בנחל פלג מים איתן מרבית חודשי השנה , ולאורכו עצי ערבה , הרדוף הנחלים , קנה ואשל . בקטע שמתחת לסיפון תעלת ההטיה יש ברכות יפות בערוץ הנחל . כ – 35 ק"מ מדרום – מערב לסיפון מתחבר אל נחל סמך יובלו החשוב – נחל אל על. מכאן נמשך הנחל מערבה , בעמק ענק שמפתחו בחלק העליון הוא 3 – 4 ק"מ ועומקו 350 – 400 מ'. זהו חתך הרוחב הגדול ביותר של עמק נחל בכל הגולן . מרבית עמקו התחתון של הנחל חתורה בסלעי קונגלומרט ואבן חול מן הניאוגן וסלעי גיר מתקופת האיאוקן . נחל סמך נשפך לכנרת בדלתא גדולה למדי . בשער המוצא של הנחל מן הגולן אל הכנרת נמצאת חרבת כרסי . אמות מים קדומות הובילו מנחל סמך אל סוסיתא

כאן מסתיים מקטע זה.

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

• צימרים ביישובי האזור: רמות, מעלה גמלא, חד נס.
• קמפינג בפרק באתר פרק הירדן.

• תל בית ציידה
• כנסייה בצומת כורסי