ארכיון לקטגוריית : שביל גולני

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM הערה:  החיצים השחורים במפה מראים כיצד להגיע עם רכב לנקודת ההתחלה. ראו הסבר בתחילת התיאור. נקודת התחלה: הכניסה הדרומית לעין השופט, נ.צ:  721473 / 210427      נקודת הסיום: על כביש 653 כקילומטר מצפון לפנייה לרגבים, נ.צ. : 715050 / 202995 הערה:  ראה הסבר בתיאור המקטע כיצד להגיע לנקודת תחילת המסלול במקטע זה. אורך המקטע: כ 14 ק"מ.  מפת סימון שבילים מספר 4: הכרמל

במקטע זה ננוע בכיוון מערב ודרום מערב כשאנו הולכים במגמת ירידה בין שתי נקודות הקצה שלו. זהו אזור מרכז רמות מנשה, המכיל נוף טיפוסי לאזור בהמשך למקטע הקודם: גבעות מעוגלות שאינן תלולות מידי, ביניהן ואדיות נחלים ומעיינות, שטחים חקלאיים מעובדים שחלק מהם מטעים שונים שנשארים ירוקים כל השנה, שדות מוריקים אחרים שחלקם הופך לצהוב עם בוא הקיץ ובחלקם ניתן למצוא ערימות חציר לקראת חג השבועות. יש הקוראים לאזור זה לעיתים: "הטוסקנה של ישראל". חבל רמות מנשה הוא קער (מקום נמוך) בין רכס אמיר השוכן בין נחל עירון לעמק דותן ואגן הניקוז של נחל חדרה לבין רכס הכרמל השוכן בין יוקנעם ועמקזבולון ומישור החוף. רכס אמיר ורכס הכרמל גבוהים מחבל רמות מנשה והמסלע בהם בדרך כלל הוא קשה: גירני בהרכבים שונים ודולומיט. סוג סלעי המשקע הנותרים לאחר נסיגת הים המציף אזור מסוים תלוי בעומק הים באותו אזור ובאקלים הכללי (תקופה חמה יותר, תקופה קרה). לעומת הרכב המסלע שנותר בכרמל וברכס אמיר, ברמות מנשה השתמרו סלעי קרטון "צעירים" מתקופת האיאוקן (55 – 35 מיליון שנה לאחור) מעל סלעי גיר ודולומיט קשים יותר שהורבדו בתקופת הקרטיקון העליון (97 – 65 מיליון שנה לאחור) משום שהים שהציף את האזור בתקופה זו היה עמוק יחסית עקב העובדה שהוא שכן מעל קער. קיומם של סלעים אלה הכתיב כאן את המורפולוגיה הכללית – הגלית, המתונה של פני השטח: גבולות מעוגלות, עמקי ערבה רחבים ולעיתים גם שטחים מפולסים לחלוטין כמו באזור עין-השופט ודליה שעל קו פרשת המים. רק באגף המזרחי של החבל, המורם בתלילות מעל העתק (שבר) יוקנעם מגידו בו צעדנו במקטע הקודם, התפתחה מורפולוגיה חריפה יותר המתבטאת במדרונות בעלי תלילות דרמטית יותר היורדים לעמק יזרעאל ובערוצי נחלים עמוקים קצת יותר מאלה שבשאר האזור. המטייל בחבל ארץ זה ממערב למזרח יבחין בנקל כי העלייה לכיוון מזרח מתונה אך המעבר לעמק יזרעאל תלול יחסית. לעומת זאת, ההליכה ממזרח למערב היא בעיקרה במגמת ירידה מתונה ונעימה להליכה, אפילו ממושכת. מתינותו של השטח בחבל ארץ זה והיותו אוכף נמוך בשדרה ההררית הגבוהה יחסית של רכס השומרון – כרמל (הכרמל הוא חלק מרכס השומרון) הפכו אותו לפרצת מעבר קלאסית בין מישור החוף לעמק יזרעאל. בשוליו הדרומיים והצפוניים נוצרו בטבעיות על ידי האדם דרכי מעבר היסטוריים ראשיים:  מסעף דרך הים בנחל עירון ודרך נחל דליה-יוקנעם בגבול רמות מנשה ומורדות הכרמל הדרומיים.

ברמות מנשה קיימת תופעה ייחודית של ריבוי מעיינות ונחלי איתן כגון נחל דליה, נחל השופט, נחל הקיני, ונחלים שיש בהם מים במרבית ימות השנה כגון נחל רז ונחל נילי שבסביבתם נטייל במקטע זה. הדבר קשור לממוצע משקעים גבוה יחסית לעונה (650 – 700 מ"מ) ולשכבות המסלע שהוזכרו קודם. לאחר שנסוג הים שהותיר כאן את עיקר סלעי הקרטון הרכים, היו תקופות נוספות בהם הים שהציף את האזור הותיר סלעי משקע גירניים מעל לסלעי הקרטון במקומות רבים. הקרטון אטום לחלחול מים ואינו נסדק. והגיר הקשה והפריך נוטה להישבר ולהיסדק. התפר שבין שכבות מסלע אלה מהווה מקום התחתרות נח למים הפורצים כאן בשפע של מעיינות המזינים את הנחלים. וכך, עם חילופי המסלע המתאימים קיבלנו אזור משופע במים מחד ועם אדמת רדנזינה (האדמה הנוצרת מהתפוררות סלעי קרטון) פורייה מאידך. המצאות המים וסוג הקרקע הזה הנח לעיבוד גרמו לכך שהתיישבות לצרכי חקלאות הייתה כאן כבר בימים קדומים ושרידים לכך נמצאו בכל החבל. בתקופה הרומית והביזנטית הגיע האזור לשיא פריחתו בעת העתיקה. בעת החדשה, הייתה ההתיישבות יחסית דלילה. עקב הקרבה לחיפה והאפשרות לרכש קרקעות החלה ההתיישבות היהודית באזור בשלהי המאה ה 19 עם הקמת זיכרון יעקב והישובים הסמוכים לה תחילה. בעקבות פרוץ מרד הערבי הגדול (1936-1939) החל גל התיישבות יהודית בחבל רמות מנשה שנמשך עם קום המדינה במטרה ליצור רצף של ישובים יהודיים בין מישור החוף לעמק יזרעאל. במלחמת העצמאות התחוללו באזור קרבות בין כוחות הפלמ"ח ולוחמים מקומיים ובין "צבא ההצלה" הערבי בפיקודו של קאוקג'י ששיאו היה בקרב משמר העמק. הכוחות הערביים הובסו ונכבשו כפרים ערביים באזור.

בחלק ממקטע זה, מתלכד שלנו עם השביל האזורי מנשה. זה מתרחש בקטע המצוי מערבית לכביש 672 אנו נעים במקטע כולו במגמת מזרח מערב ונתחיל לנוע מכביש הגישה הדרומי לעין השופט לכיוון דרום מערב. בהקשר זה ראוי לציין כי ההגעה לנקודת ההתחלה מתאפשרת רק בהתאם למה שמסומן כאן במפה ולא דרך קיבוץ עין השופט שבו הכניסה חסומה בשער חשמלי שאינו נגיש לכל אחד (אלא אם כן אתה תושב או מתארח בו). אז כפי שמסומן במפה, על מנת להגיע לנקודת ההתחלה, יש להיכנס לשביל המסומן ירוק המצוי כ 800 מטר מזרחית לכניסה לקיבוץ (מסומן בחץ). השביל הזה וגם המשכו שאינו מסומן מתאים לנסיעה של כל רכב. נוסעים בשביל מסומן ירוק בהתאם לסימון בחיצים כאן במפה כקילומטר ורבע. בשלב הזה השביל הירוק פונה בחדות לכיוון מזרח אך אנו נמשיך בנסיעה על שביל נוח ישר (דרומה). לאחר כ 700 מטר נגיע לחיבור T עם שביל ברור ורחב – זוהי דרך אזורית, שביל רמות מנשה שמסומן בסימון שבילים כתום. נפנה בו ימינה (מערבה) ולאחר כ 500 מטר (ובדרך חציית ערוץ קטן) נגיע למפגש השבילים המשמש כנקודת ההתחלה. שם יש להשאיר רכבים.

בחלק הראשון של המקטע אנו מטיילים בקרבת הקיבוצים עין השופט ודליה, בשטח שמדרום להם. אנשי עין השופט עלו לקרקע במסגרת "חומה ומגדל"                   ב 1937. תחילה ישבו כשנה בגבעת ג'וערה שבה היה בסיס אימונים של הפלמ"ח וההגנה טרם קום המדינה, ובו התאמנו מיטב מפקדי צה"ל. לאחר קום המדינה שימש כבסיס אימונים לחטיבת גולני ולאחר מלחמת ששת הימים כהכשרת גדנ"ע. לאחר שעברו מתיישבי עין השופט לנקודת הקבע שלהם סבלו קשות בזמן המאורעות מירי של כנופיות ערביות באזור כמו גם ישובים נוספים. השקט הושג רק עם תום קרבות משמר העמק במלחמת השחרור. קיבוץ דליה הורם ב 1939 גם הוא במסגרת "חומה ומגדל". שם הישוב שפרושו ענף הגפן נבחר בהשראת הישוב הערבי השכן דליאת א רוחא. נוף המרחב  המכיל מלוא העין שדות המעובדים ומטעים ירוקים משווה אוירה של שקט ומגביר את ההנאה מהטיול.

ננוע מנקודת ההתחלה – (1)  השביל יוליך אותנו בירידה לנחל רז. לאורך מרבית המסלול נלך סמוך לערוץ הנחל אך על שביל נח המאפשר הליכה ללא חשש גם בחורף. בחלק מהזמן נהיה מצפון לערוץ ובחלק אחר מדרום לו. כ 400 מטר מנקודת ההתחלה נגיע לצומת שבילים  T. השביל ממשיך מערבה ומיד עובר סמוך למקום בו מצויים מים עומדים (בחורף בעיקר) הנקרא גם "שלולית פרשים" (2). כ 500 מטר לאחר מכן עם השביל חולפים ליד עין רז. הוא מוקף צמחיה ובחורף נראה שם זרימה של  ממש בנחל. נקפיד בשלב זה ללכת בשביל שמצפון לערוץ. לאחר עין רז נגיע לפיצול דרכים. השביל שלנו ממשיך ימינה, מצפון לערוץ ומתרחק לזמן מה ממנו אבל לאחר כ 500 מטר הוא חוזר וממשיך בצמוד לערוץ מצפון. ההליכה בסמוך לערוץ אך מעליו מעט מאפשרת ליהנות הן ממראות הצומח בנחל (ולשמוע את שאון המים בחורף בעת זרימה) והן מהמראות בשטח שסביב הערוץ. הנוף כאן פסטורלי וטיפוסי לאזור רמות מנשה: ירוק, בעל צמחיה מגוונת וגם מיוער באזורים נרחבים. לאחר עוד כמה מאות מטרים נגיע למפגש עם דרך (3) שמגיעה מכיוון צפון בתוך ערוץ שלמעשה נשפך לנחל רז. לא נחצה כאן את הנחל אבל ניתן למצוא במקום שפע של פינות להפסקה. את הערוץ עצמו נחצה דרומה מכאן כ 500 מטר בהמשך השביל (4). מכאן נלך עם השביל ישר מערבה ולאחר כ 300 מטר נחלוף סמוך לעין דולה. הוא נמצא בסבך שיחים מצפון לשביל ובקיץ המקום יבש לחלוטין.

כעת אנו הולכים בקטע צר יחסית ויפה של נחל רז שהתחתר כאן בין השלוחה המאורכת  203 והמשכה נקודת גובה 179 מדרום לבין הרמה המשתרעת מצפון לערוץ שעליה עוברת גם הדרך האזורית של רמות מנשה. השביל שלנו הולך בצמוד למטעים ונכנס בהמשך מתחת לנקודת גובה 179 לתוך יער שילווה אותנו כעת עד כביש 672. המסלול כאן מוצל ומהנה ומכיל שפע של מקומות לעצירה אך מומלץ להמשיך עד ליער וסטרוויל בסמוך לכביש בו הותקנו שולחנות וספסלי ישיבה. לאחר שנקיף כמחצית מגבעה 179 נתקרב לכביש 672 מצפון ובסמוך לו השביל מבצע פניה חדה מערבה וחוצים שטח קצר של כמה עשרות מטרים תחילה לאורכה של גדר המצויה בין השטח לכביש ולאחר מכן קטע קצר ביותר בו אין שביל של ממש והתוואי עובר דרך צמחיה וחוצה את ערוץ הנחל. לאחר הקטע הקצר הזה השביל פונה צפונה לקטע של כמה מאות מטרים בו הוא מתלכד עם שביל רחב המגיע מהכביש ומיד אחר כך הוא פונה בחדות מערבה ומטפס בעליה מתונה הנמשכת כ 200 מטר. אז הוא פונה דרומה ומתנהל לאורך גדר במשך כ 200 – 300 מטר עד שהיא מסתיימת. השביל כאן מקיף את הגדר ופונה צפונה היישר לאתר ההנצחה של יער וסטרויל (5). אתר זה הוקם לזכרו של יוהאן "יופ" וסטרויל, שהיה איש חינוך הולנדי והקים בזמן מלחמת העולם השנייה קבוצת מחתרת אנט נאצית שהצילה יהודים ודאגה להבריח אותם מחוץ להולנד הכבושה בדרכם לארץ ישראל. הוא נתפס על ידי הגרמנים והוצא להורג במרץ 1944. הוכר לאחר מותו כ"חסיד אומות העולם". כאן, הוקם אתר בטבע המכיל שולחנות ומושבים וכן הוצבו לוחות ועליהם שמות חבריו לקבוצה. נעצור כאן בצל העצים להפסקה.השביל מתקרב לכביש 672 וסמוך לו פונה צפונה כ 200 מטר ולאחר מכן מתיישר מערבה במקום בו חוצים את הכביש בזהירות.  מכאן הוא כבר מתלכד לפרק זמן מסוים עם השביל האזורי רמות מנשה. מיד לאחר החצייה הוא ממשיך כשעוברים על מעבר מפסי מתכת הבא למנוע מעבר בקר.

לאחר חציית כביש 672, השביל שובר ממש דרומה, יורד וממשיך כך כ 700 מטר עד שינוי הכיוון מערבה כשמתקרבים לנחל רז. בדרכנו אפשר להבחין בבתי אבן יצחק (גלעד). ישוב זה הוקם ב 1945 על ידי גרעין של חברי תנועת הבונים מגרמניה הולנד ואנגליה. בסמוך לכניסה לקיבוץ נמצאת גבעת הרקפות, יעד פופולארי למבקרים בחודשי החורף. כעת הולכים מצפון לנחל ושני מאגרי מים המחוברים למעשה למאגר אחד (6) – זהו מאגר רז. שהוקם על ידי קיבוץ גלעד על מנת לנצל את מימיו להשקיית מטעי האבוקדו הכיל גם מי קולחין שזרמו אליו מקיבוץ דליה. בשיא החורף המאגרים נראים טוב בהרבה מאשר בסוף הקיץ אך יש בהם מים לאורך כל השנה. בהליכה מעל המאגרים כדאי להתרשם מהנוף בתאי השטח הסמוכים והרחוקים. מרחבים ירוקים מעוגלים המעצימים את תחושת הטיול נפרסים מלוא העין עד אזור כביש 6. בקצה המערבי של מאגר המים, מיד לאחר שנבחין בשרידיהן של שתי מערות, השביל פונה בחדות דרומה ויורד לקרבת מאגר מים קטן יותר , מאגר דליה. כאן אנו הולכים בקטע שאינו מתלכד עם שום שביל אחר. זהו כבר האזור בו נשפך נחל רז לנחל תנינים באזור זה נוצרו מפלים קטנים עקב הטיית מי הנחל הנקראים "מפלי נחל רז" . הם מכילים מים רק כאשר נחל רז מכיל עודפי מים, בחורף.  השביל מתעקל כאן מערבה אך אם הטיול מתקיים בחורף או בתחילת האביב, מומלץ לבקר בעין ניצה הנמצאת כ 200 מטר נלך מזרחה. כשנחזור, הקטע הבא הוא כבר בנחל תנינים. זה קטע קצר שאורכו כ 500 מטר אך זו ההזדמנות לספר בקצרה על נחל זה. הוא מתחיל בגבעות הקרטוניות של רמות מנשה באזור שבין עין השופט לאבן יצחק ונשפך לים התיכון כשבדרכו אוסף יובלים רבים כגון נחל רז, נחל נילי נחל אלונה, נחל סנונית ונחל עדה. בעבר היה נחל זה איתן לכל אורכו אך כבר בשנים שלאחר קום המדינה, עקב שאיבה מוגברת מהאקוויפר, רק הקטע המערבי ביותר מעינות תמסח ועד הים מכיל מים. ברמות מנשה קיימת תופעה ייחודית של תופעה ייחודית של המצאות קו פרשת המים לא במרכז האזור אלא יותר במזרחו. הוא עובר בקו אליקים-דליה – עין איברהים. כתוצאה מכך, הנגר הנוצר מירידת גשמים מהחלק המזרחי של החבל לכיוון נחל קישון שבעמק יזרעאל קטן יחסית. לעומת זאת, הנגר לכיוון מערב שופע בהרבה ויש שנים בהם נוצרים שיטפונות של ממש לכיוון זה. על מנת לנצל מי נגר אלה הקימה חברת מקורות את "מפעל נחלי מנשה", הכולל מכלול של סכרים, תעלות הטיה ומאגרים – הכל על מנת להטות מים אלה להחדרה בחולות פרדס חנה. פועל יוצא של מפעל זה הוא חוסר מים אלה באזור אגן ההיקוות של נחל תנינים וכך, בתוספת שאיבת מי התהום שהוזכרה קודם יבש מרבית תוואי ערוץ הנחל למעט הקטע המערבי שהוזכר קודם שבו מקור המים הם מעיינות תמסח.

נמשיך מערבה. אנו צועדים בערוץ היבש של נחל תנינים מדרום לנקודת גובה  כשהשביל 153 על חלוקי אבנים. כאן, השביל מתלכד חזרה עם שביל רמות מנשה ולאחר כמה מאות מטרים פונה בחדות לכיוון דרום מזרח. הוא חוצה את ערוץ נחל תנינים ומעברו השני חולף בצומת דרכים. מבחינים כאן במתקן משאבות. השביל ממשיך כמה מטרים בכיוון הפניה ולאחר מכן פונה ימינה במעלה הגבעה שמדרום לנו כשאגב כך חולפים מתחת לקו מתח גבוה. אין לחשוש, העלייה לא ארוכה ובסיומה מגיעים לדרך ברורה המסומנת בסימון שבילים שחור שבה פונים ימינה (מערבה). דרך זו מחברת את גבעת נילי עם אבן יצחק. קצת לפני מקום מפגש זה סמוך למתקן מגודר, קיימת פינה מוצלת שמאפשרת מנוחה.  לאחר הפנייה לכיוון מערב נלך הליכה קצרה של כמה מאות מטרים בתוך שדרת עצים שתביא אותנו לאזור פתוח שבו השביל פונה דרומה. בפנייה עצמה ניצב עמוד מתח גבוה. כעת אנו יורדים בקטע שביל שיביא אותנו למעיין עין נילי (אום א שוף). בתי הישוב הפסטורלי גבעת נילי הטבול בתוך שטחי כרמים ומטעים ירוקים ואזורי חומים חרושים נראים היטב כאן בירידה לכיוון המעיין.

לא בכדי מכונה האזור הטוסקנה של ישראל, יפה כאן באותה מידה. אנו הולכים על שלוחה די מפולסת ובירידה מתונה, היישר לעין אום אל שף שבתוואי נחל נילי. ככל שמתקרבים לערוץ נחל נילי גדל סבך הצומח. המקום היפה יותר נמצא מעט מאד מערבה והוא עין-נילי או בשמו הטרי הנוסף: עין בר. זוהי באמת פינת חמד המכילה בריכה מאורכת המלאה ממי המעיין הזורמים אליה, עצי תאנה ועץ אקליפטוס הנותנים צל ועצי פרי. הבריכה שופצה ב 2015 לזכרה של בר חולי שנהרגה שנה קודם לכן. במקום הוצבו ספסלי אבן ,הונחו אבני שפה חדשים סביב הבריכה והוסדרו בו שבילים. המקום נראה מטופח ומתוחזק. באזור מעט מדרום שכנו בתי הכפר אום א שוף. קיימת בריכה נוספת שם שנכון לאוגוסט 2015 גודרה ונוקתה, כמו כן נוספו בקרבתה ערוגות תבלינים. מומלץ לעצור כאן להפסקה.

לאחר ההפסקה בעין נילי נפנה עם השביל שלנו מזרחה. מרגע זה ועד סוף המקטע השביל שלנו אינו מתלכד יותר עם שביל רמות מנשה אלא עובר על שבילים שאינם מסומנים בסימון שבילים. השביל מתנהל כאן באזור צמחיית נחלים עשירה שהשולטים בה הם שיחי הפטל. באזור פרוסים גם כרמים הבולטים בשורות מסודרות. הולכים כאן בקטע קצר של כ 300 מטרים שבו הסימון של שביל גולני מופיע על מוטות הגדר לצד השביל וכדאי לשים לכך לב. נגיע לשטח פתוח יותר שכן אנו מתרחקים מערוץ הנחל ונבחין בפיצול שבילים  (7) ובו השביל שלנו פונה לעבר השלוחה המצויה דרומית מזרחית לנו. נטפס במתינות כשאנו עוברים סמוך לגבעת נילי ממזרח. זהו האזור של יער גלעד אם כי העצים אינם מאכלסים בצפיפות את פני השטח. לאחר כ 40 מטר של עליה נעצור ונשקיף על האזור: מדרום רואים את כפר קרע וממערב את גבעת עדה והישובים הסמוכים אליה. השביל חולף כאן סמוך לבתים פונה מזרחה ומאגף מתקן מגודר. גם כאן לאורך הקטע הזה הסימונים מצויים על מוטות הגדר והם לכל הקף המוטות סביב כך שהם נראים מכל הכיוונים. השביל מתמשך לו עד שהוא פונה בשלב מסוים חזרה מערבה ולאחר מכן דרומה ומטפס במתינות על השלוחות עליהן מבחינים בקו מתח לכיוון מערב. באזור המפגש עם קו זה (8) הוא מבצע תפנית חדה לכיוון דרום מערב ועם הכיוון הזה נמשיך מספר שלוחות ואוכפים ביניהם. בדרך , קצת יותר מקילומטר מהפנייה החדה נראים שרידים במקום הנקרא חירבת פוקס בו מצויים שברי אבנים וחרסים. למטה מדרום לנו ערוץ נחל עדה נראה ירוק ומכיל קטעים מעובדים לצד צמחיית בר.  גם הנוף הרחוק לכיוון מערב מרהיב- רואים בברור את אזור גבעת עדה והסביבה. נמשיך עם השביל עד שהוא מבצע הולכים מתחת לקו מתח כשמבחינים בבעת עדה מעבר לכביש 6. כקילומטר אחר כך מבצע השביל פניה דרומה ומגיע לאחר כ 300 מטר לכביש. כאן יש קטע של הליכה בזהירות מרבית לצד כביש, אנא תנו את מירב תשומת ליבכם לכך שקטע זה מסוכן ויש להקפיד ללכת בשולים. נלך מערבה עם הכביש ולאחר קצת יותר מקילומטר נגיע לחיבור עם הכביש גבעת ניל"י – רגבים- גבעת עדה (653) – זוהי נקודת הסיום  (9) .

כאן מסתיים מקטע זה.

  מידע כללי להולכים במקטע זה אחריות המטייל

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 8 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:

•   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
•   במידה וקיימים מים במאגרי נחל רז או תנינים הם לא לשתייה או לרחצה
•  בשטח מערות ובורות, יש לשים לב ובכל מקרה לא לרדת מהשביל שלא לצורך.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת עפולה:  04-6524444 ,  משטרת העמק 04-6447444, מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   בסיוע רכב בעל הנעה קדמית ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע. אפשרויות לינה באזור: צימרים ביישובי חבל רמות מנשה שהוזכרו כתיאור המקטע. מקומות שכדאי לבקר בהם באזור: שמורת נחל השופט. מוזיאון ארכאולוגי של חבל רמות מנשה באבן יצחק. שמורת יער אלונה שמורת הר חורשן.

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה:  הכניסה למיטב, נ.צ. 716478 / 227815  נקודת סיום: סמוך לגבעת עוז, נ.צ. 717848 / 219226 אורך המקטע: כ 14 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 3: הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.

בסוף המקטע הקודם נכנסנו לאזור חבל תענך. כעת נחצה אותו ממזרח למערב ונלך בו עד לסיום. לאורך כל המקטע נצעד בשוליו הדרומיים של עמק יזרעאל. כמה מילים על העמק הזה: הוא גובל בעמק נחל הקישון במערב ובעמק חרוד במזרח. הרצף הזה ועמקים צפוניים נוספים, קוטעים את שדרת ההר של ישראל שכיוונה מדרום מערב לצפון מזרח וראשית היווצרותה באירוע "הקשת הסורית" לפני למעלה מ 90 מליון שנה. עמק יזרעאל הוא שקע טקטוני (גרבן) הקשור להעתק (שבר) שכיוונו דרום מזרח – צפון מערב שהוא (כמו יתר עמקי הרוחב) תוצאת משנה של פעילות השבר הסורי אפריקאי. עמק יזרעאל , בניגוד  לעמקים אחרים אינו לגמרי שטוח והוא מורכב יותר מהעמקים הצפוניים האחרים שגם הם שברים. זאת כתוצאה ממערכת השברים המקיפים אותו – מדרום מערכת השבירה הרוחבית של אום אל פאחם רמות מנשה והכרמל שיצרה תזוזות אנכיות ואופקיות כאחד ומצפון מערכת השברים של הרי נצרת. הוא מכיל גם גבעות כגון תל עדשים, מזרע, היוגב וכפר גדעון המצביעים על כך שהעמק הוא אנטיקלינה (רכס) קבורה שחלקה נשחק וחלקה שקע. במרבית המקומות, גבול המסלע בינו לבין הרכסים היורדים אליו מורכב מסלעי גיר ודולומיט מגיל הקנומן והטורון ( 100 – 89 מיליון שנה לאחור) או מסלעי גיר וקירטון מגיל האיאוקן (56- 33.9 מיליון שנה לאחור) אך המסלע המצוי בעמק הינו מתקופות "צעירות" יותר ומורכב מסלעי משקע ומסלעי יסוד שעלו ממעבה האדמה וחדרו אליהם. ניתוח שכבות הקרקע מלמד על ההיסטוריה הגיאולוגית של העמק, מתי והיכן היו הצפות ימיות שכיסו את העמק ומתי הייתה תקופה יבשה, מתי התרחשה פעילות טקטונית ערה (תזוזות ושברים של שכבות כדור הארץ) ומתי פעילות וולקנית שתוצאותיה נחשפות הן בשכבת הבזלת התחתונה (33 – 23 מיליון שנה לאחור) והן בשכבת בזלת הכיסוי (3-2 מיליון שנה לאחור) ועליה סלעי משקע צעירים המעידים כי בין בזלת הכיסוי ובין תקופתנו היה העמק מוצף והורבדו בו סלעים אלה. בנוסף אפשר למצוא מעל בזלת הכיסוי כמות רבה של חומר גס ודק (חלוקים, חצץ, חול וחרסית) שהם תוצאה של בלייה נמרצת שפעלה בעיקר על הרכסים סביב העמק. חומרים אלה התרכזו בעיקר במניפות סחף ובאפיקי הנחלים בעמק והובלו על ידי הנחלים הקדומים למרכז העמק. הקרקע הצעירה ביותר המכסה כיום את העמק היא תוצאה של ארועי סחף אלה. הקרקעות שהתפתחו מסחף זה והמצויות כיום בעמק הן בעיקר אדמה ים תיכונית אדומה (טרה רוסה) , קרקע בזלתית וקרקעות קירטון (רנדזינה). האדמות טובות לגידולים המתאימים ואכן לאורכו של המסלול ניתן עדיין לראות שדות וגידולים חקלאיים, למרות הכרסום שחל בעיסוק בחקלאות בכלל בעשרות השנים האחרונות.

חבל תענך תוכנן מראש בגישה שונה. לאור גלי העלייה של שנות החמישים עיצבו המוסדות הממשלתיים תפיסה שלא הייתה נהוגה עד אותה עת: הקמת ישובים בחבלים. כך יושבו חבל לכיש וחבל תענך שהקיף כ 62000 דונם שכלל את כל השטח ממזרח לכביש הסרגל ועד וגבול שביתת הנשק באותו זמן עם ירדן בדרום,  בין כביש עפולה ג'נין במזרח ועד קיבוץ גבעת עוז המערב. היה זה אזור שניטש על ידי תושביו הערביים ב 1948 ועמד בחלקו שומם ובחלקו עובד על ידי הקיבוצים באזור באדמה שאותה שחכרו מהמדינה. הקמת החבל כאזור התיישבותי חקלאי נבעה ממספר שיקולים: זהו אזור נרחב, בעל פוטנציאל חקלאי שלא היה מיושב. מצב זה אפשר תכנון מפורט ללא הפרעות מצד גורמים שונים. קרבתו של החבל לעפולה ולישובים ותיקים יותר הייתה בסיס לסיוע ועזרה תוך השענות על התיישבות ותיקה וכן הצורך הדחוף לאכלס חבל ארץ שומם הקרוב לגבול עם ירדן מסיבות ביטחוניות. חלק משמות יישובי החבל והמרכזים שבו הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה. גוש הישובים תוכנן מראש במרחב פתוח, ללא תשתיות קודמות. התפיסה הייתה של התיישבות חקלאית במושב ,תוך מתן נגישות דומה לכל אחד מהמתיישבים לשטח החקלאי הסמוך למשקו המעורב , ולריכוז מוסדות הציבור והשירותים במרכז הכפר . מתפיסת תכנון זו נוצרה תבנית הכוכבים – היישוב בנוי בצורת כוכב בעל שלוש זרועות , ובמרכזו השטחים והמוסדות הציבוריים .כל שלושה מושבים נבנו סביב מרכז שירותים אזורי, המספק שירותי חינוך, בריאות ושיווק.

נתחיל לנוע עם השביל מנקודת המוצא הסמוכה למיטב (1). נלך קטע קצר מאד על תוואי מסילת הרכבת הטורקית מטול כרם לעפולה דרך סבסטיה, עמק דותן וג'נין. אין כאן מסילה אלא שביל רחב שעליו היתה מונחת ומגיע עד סמוך לעפולה. לאחר זמן קצר נפנה מערבה ונלך צפונית לבריכה העונתית המשמשת לאגירת מים להשקיה לצרכים חקלאיים. ממשיכים מערבה ועוברים כמה מאות מטרים צפונית לנחל קישון שבהמשך מעליו באמצעות גשר. למעשה, דרומית לכאן באזור ג'נין נמצאים מקורותיו של נחל זה שבחלק הזה ידוע בשמו הערבי: נהר אל מוקטע. מאזור זה הוא מתמשך כ 70 ק"מ עד מפרץ חיפה. חלק ממימיו משמשים להשקיה בחבל תענך. כ- 3.5 ק"מ מתחילת המסלול נגיע לגשר על הקישון (2), דרומית לישוב ברק. חלקות אדמה ירוקות (שחלקן מטעים) וחומות פזורות מלוא העין במישור אין סופי.

הישוב רם און נמצא כעת מדרום לנו והשטחים שלו נושקים לגדר ההפרדה מהרשות הפלסטינית שעוברת ממש בקצהו הדרומי. בהזדמנות אחרת מומלץ לבקר בתל זבדון המצוי בקצה ישוב זה. מהתל יש תצפית טובה לתל תענך, הר אלכסנדר ולחלק מאום אל פאחם וכן מצויה בו אנדרטה לזכרו של טייס חיל האויר עופר זהרוני, בן מושב רם און שנהרג ב 1990. השביל שלנו מבצע כעת פניה חדה לכיוון צפון מערב והתוואי שלו לאורך כקילומטר קרוב לכביש המחבר את ברק עם רם-און. לאחר מכן הוא נוטה אט אט יותר לכיוון מערב ומגיע לקרבת הישוב גדיש. מושב עובדים זה, בחלקו המערבי של חבל תענך משתייך לתנועת המושבים . נוסד ב – 1956 על ידי עולים ממרוקו. המושב תוכנן ונבנה בצורת כוכב בעל שלוש זרועות , ובמרכזו מבני הציבור. יחד עם שני שכניו , המושבים ניר יפה ומלאה , הדומים לו , נוצר כוכב נוסף גדול , ובתווך – המרכז האזורי אמן. אוכלוסיית גדיש מונה כ – 290 נפש . התושבים מתפרנסים מענפי חקלאות הכוללים גידולי שדה , ירקות , כתנה , פרחים , רפת ולול , וממרכז מכירה לצורכי חקלאות וגינון. בנקודה זו (3) , פונה מערבה והוא ממשיך דרומית למרכז האזורי אומן ולישוב מלאה עד הקצה הדרום מערבי של ישוב זה (מלאה). כאן הוא מגיע לנחל רימונים. נפנה במקביל לנחל דרומה (4) ונלך מעל הערוץ המלא בסוף נחלים קטע קצר של כ 400 מטר אך מן הראוי להזכיר כי בחודשים מרץ – מאי 2003 נערכו חפירות הצלה באתר נחל רימונים מצפון מערב לכפר זבובה. החפירות נערכו לקראת הקמת גדר ההפרדה בשוליים הדרום מזרחיים של האתר, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון. האתר נסקר בעבר בידי נ. צורי (1977) וחפירה זו מהווה עונה שניה לחפירה שנערכה בידי קרן קולבו-פארן בשנת 1999. החפירות הארכיאולוגיות החדשות חשפו שרידי התיישבות קדומה באתר נחל רימונים. תוצאות החפירה תורמות לידיעותינו על קיומו של האתר גם בתקופת הברונזה התיכונה שלב ג' אך בחפירה נחשפו בעיקר שרידי מבנים, מפלסי חיים, קברים ומתקנים מתקופת הברונזה התיכונה ב' שלב א' וכן במידה מצומצמת יותר שכבות ישוב קדומות מתקופת הברונזה הביניימית.

לאחר קטע קצר במקביל לנחל נפנה עם השביל לכיוון צפון מערב (5) ונלך קרוב לקילומטר עד נחל עוז, שהוא אחד מיובליו של נחל קישון שם נפנה עם הנחל לדרום מערב. מי הנחל משמשים להשקיית השטחים המעובדים של מושבי האזור. עם ההגעה לנחל השביל פונה לדרום מערב (6) והתוואי שלו ממשיך במקביל לנחל זה. אנו חולפים כעת ממזרח למאגר מים גדול כשמיד בסיומו נבחין מאגר מים קטן יותר מזרחית למיקום השביל. היישר בכיוון התנועה שלנו נראה הישוב גבעת עוז שאל הכניסה אליו מועדות פנינו. מיד לאחר המעבר סמוך למאגר המים הקטן נבחין מדרום בתל קדש (7). תל אבו קדיס. מי שמעונין יכול לסטות לדעה קלה מהמסלול, לבקר בתל ולחזור לשביל. תל זה נחפר ב 1968 ונתגלו בו שכבות מישובים בתקופות קדומות שונות: תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה הערבית. למעוניינים, בקיבוץ גבעת עוז יש חדר ובו ממצאים ארכאולוגיים מתל זה.

כקילומטר וחצי נוסף יביא אותנו לכניסה לישוב גבעת עוז כאשר עוד לפני שנגיע לנקודת סיום זו (8) אפשר להבחין מדרום ביער נאה הוא יער גבעת עוז שיש בו צל שולחנות וספסלים.

כאן מסתיים מקטע זה.

  מידע כללי להולכים במקטע זה אחריות המטייל

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

  זמן הליכה משוער: 8 – 7 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:

•   במקטע זה הולכים בקטעים קצרים במקביל לכבישים – יש ללכת בשוליים ובזהירות.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת עפולה:  04-6524444 ,  משטרת העמק 04-6447444, מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   חילוץ אפשרי לאורך כל המקטע אפשרויות לינה באזור: צימרים ביישובי חבל תענך. מקומות שכדאי לבקר בהם באזור: תל זבדון,  תל קדש (קדיס)

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

–

נקודת התחלה:  עין מודע, נ.צ:  709514 / 243099      נקודת סיום: הר שאול,      נ.צ:   715716 / 235496 אורך המקטע:  כ 14 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 3: הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.

על עין מודע סופר בתיאור המקטע הקודם. מנקודה זו נתחיל לנוע עם השביל מערבה (לאחר הליכה קצרה צפונה) אל מול ההר. לאזור הגלבוע בכלל חשיבות רבה בקנה המידה הארצי מבחינה אקולוגית, נופית והיסטורית. הגלבוע ממוקם בגבול שבין אזור האקלים הים-תיכוני לאזור המדברי, ולכן ניתן למצוא בו שילוב של צומח ים-תיכוני טיפוסי המתחלף בהדרגה מצפון-מערב לדרום-מזרח בצומח ערבתי ומדברי, וכן מיני בעלי חיים הטיפוסיים לאזורים הים-תיכוניים, עם חדירות צפונה של מינים מדבריים דרך השקע הסורי-אפריקני. הגלבוע הוא גם בית גידול ייחודי למיני צמחים נדירים דוגמת אירוס הגלבוע, האנדמי לאזור. ייחודיות נוספת של אזור הגלבוע היא השטח הפתוח הגדול יחסית, התומך במגוון מינים של יונקים גדולים, ומהווה מסדרון אקולוגי ארצי חשוב בין השומרון בדרום, לרמת צבאים, רמות יששכר ושאר הגליל התחתון המזרחי בצפון. מראה ההר והתצפיות ממנו הם נוף ייחודי בארץ: המפגש החד של הגלבוע עם עמק חרוד, התצפית על נוף המצוקים התלולים בגלבוע המזרחי, ושילוב המצוק והחורש בצוקי מתלול אבינדב. מפסגות הגלבוע ישנן תצפיות נוף מרשימות לכל עבר. הגלבוע הוא רכס שאורכו כ 18 קילומטרים, רוחבו  כ 8 קילומטרים, והוא שלוחה צפונית של השומרון. שיא גובהו הוא 536 מטר מעל פני הים ואנו התחלנו את המקטע בנקודה הנמצאת 112 מטרים מתחת לפני הים. בהמשך מקטע זה ממש נטפס על הגלבוע והנקודה הגבוהה אליה נגיע היא הר ברקן השוכנת בגובה 519 מעל פני הים, כלומר הפרש הגובה המרבי במקטע זה הינו למעלה מ 600 מטר. רכס הגלבוע החל להתרומם באירוע הנקרא "הקשת הסורית" שבו התקמטה והתרוממה מרבית שדרת ההר בישראל (לפני כ 90 מיליון שנה) והמשיך להתרומם גם בתקופות מאוחרות יותר כשבתקופת היותו של השבר הסורי אפריקאי פעיל (החל מכ 5 מיליון שנה לאחור ועד כה) ההתרוממות הזו הפכה יותר ויותר אסימטרית- הצד המזרחי שלה לכיוון בקע הירדן יורד בתלילות והצד המערבי לכיוון עמק יזרעאל מאופיין בירידות מתונות. צורת הרכס כפי שנראית היום עוצבה כתוצאה מהפעילות לאורך השבר הנקרא "שבר גלבוע כרמל" שבעטיו פעלו כוחות טקטוניים בכיוון צפון מערב – דרום מזרח לאורך בקע עמק יזרעאל-עמק חרוד – עמק בית שאן כתוצאה מתזוזת הבקע הסורי אפריקאי צפונה. להר צורה קשתית, אשר עוצבה ע״י כוחות קימוט ושבירה. שורת שברים גיאולוגיים ממזרח ומצפון יצרו בגלבוע מדרונות תלולים, המהווים ניגוד חריף למדרונות המתונים היורדים לעמק יזרעאל ולעמק ג׳נין במערב ובדרום. הקרקע הטיפוסית לגלבוע מורכבת מסלעי גיר קשה, דולומיט, קירטון צור ובזלת במקומות מסוימים המופיעים בחבורות הגיאולוגיות: חבורת עבדת, חבורת טבריה וחבורת ים המלח. בגלבוע נובעים מספר מעיינות, רובם למרגלות ההר ואת חלקם כבר הכרנו במקטע הקודם. אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר המצוי מתחת לרכס. מספר מעיינות אחרים הנובעים בחלקים הגבוהים הם מעיינות שכבה כגון עין נורית ועין סמל, בתפר בין שכבת גיר קשה לשכבת קירטון אטומה. ברוב שטחו אקלים הגלבוע הוא ים תיכוני עם ממוצע משקעים של כ 450 מ"מ גשם בשנה וגם הצמחייה משתייכת למשפחה הנקראת "בתה ים תיכונית"  הכוללת עצים ופרחים היוצרים פריחה מרהיבה בעונה (בעיקר באביב). הידוע מכל הוא אירוס הגלבוע הפורח באמצע מרץ עד תחילת אפריל. לגלבוע היסטוריה עתיקת שנים, הוא מוזכר בתנ"ך בספר שמואל בתאור הקרב עם הפלישתים בו נפלו שאול ובניו ובקינתו של דוד המלך לאחר מכן. לפני מלחמת ששת הימים שכנו על הגלבוע 15 כפרים ערבים ששימשו בסיס לכנופיות פורעים בתקופת המרד הערבי הגדול בשנים 1936-1939. במלחמת השחרור נכבש החלק הצפוני של הרכס וכיבוש כל הרכס הושלם במלחמת ששת הימים. כקילומטר לאחר תחילת המקטע, (1) לאחר שעברנו בין בריכות החימצון והלכנו מערבה עד למקום בו הרכס הופך לתלול, השביל פונה (2) לכיוון צפון מערב וממשיך לאורך קו גובה אחיד, במקביל לרכס. זהו שטח פתוח המאפשר לראות תוך כדי הליכה את עמק חרוד לכיוון צפון. מראה הנוף על שדותיו החומים והירוקים מרהיב ואפשר לזהות ניר דוד ובית אלפא ורחוק יותר בצדו השני של העמק את בית השיטה, תל יוסף ועין חרוד. מאחורינו אפשר לזהות את בית שאן, רשפים מסילות ושלוחות. קצת פחות מ 2 ק"מ של הליכה נינוחה בכיוון זה נגיע לנקודה בה נחל יצפור מתרחב מהקטע הקניוני שלו לשטח פתוח. במרחק קצר מזרחה לכיוון העמק מזהים את מגרש החניה התחתון של נחל יצפור, בסמוך למורדות שלוחה מיוערת. אנו פונים כאן בחדות (3) מערבה ומכאן נתחיל לטפס בנחל, שהוא בעל נוף מרתק ומהנחלים היפים שבגלבוע. השביל שלנו מתלכד בנחל יצפור עם שביל בסימון אדום. בדרך כלל מטיילים הולכים בנחל במורד, אך גם העלייה לא קשה במיוחד וברובה מתונה. יש מספר מפלים שהותקנו בהם ידיות עזר שאותם יש לטפס בזהירות ובכל מקרה של גשם או מיד אחריו, לא מומלץ לטייל בנחל שיהיה בוצי וחלקלק. מסלול הנחל כמו גם מרבית שאר חלקי המקטע מכאן והלאה מוצלים ברובם ומאפשרים נקודות רבות של הפסקה ומנוחה. הנחל קיבל את שמו מפסוק בתנ"ך המופיע בספר שופטים שבו אומר גדעון לחיילי צבאו לפני הקרב נגד המדיינים " מי ירא וחרד ישוב ויצפור מהר הגלעד" כלומר מי שחושש מהקרב שיעזוב ויצפה בו מרחוק מהר הגלעד. מיד עם תחילת הקטע בנחל, ניכנס לחלק הקניוני שלו. משני הצדדים קירות מצוק מרשימים. לאחר זמן לא רב נגיע לראשון מבין סידרה של 3 מפלים שגובהם מטרים אחרים ובהם הותקנו יתדות לסיוע. נטפס בהם ונמשיך הלאה. נגיע לאזור שבו היער מתעבה והשביל עובר לסירוגין בערוץ הנחל ובין העצים. נבחין באורנים גבוהים ובעצי חרוב. בהמשך העליה נחצה חורשת אורנים כשבנוסף יש כאן גם עצי אלה ארצישראלית ואלת המסטיק. יש כאן מספיק מקומות לעצירה והיא מתבקשת. בהמשך נוסיף לטפס ונעבור עוד מדרגות סלע ועוד מפל שהשביל עוקף אותו מימין בכיוון ההליכה שלנו. עוד הליכה לא ארוכה תביא אותנו  (4) למפגש עם כביש 667  אותו נחצה בזהירות ונמשיך עם השביל למעלה. עוד כ 3000 מטר השביל פונה בחדות צפונה, מתלכד עם שביל בסימון ירוק ולאחר זמן לא רב פונה מזרחה ומתלכד עם שביל בסימון אדום. כעת אנו צועדים בשוליו הדרומיים של הר יצפור ולאחר קצת פחות מקילומטר, נחצה בזהירות שוב את כביש 667 ונמשיך מזרחה כשהשביל יתלכד עם שביל בסימון כחול וכיוון ההליכה ישתנה לסירוגין , בהתחלה לכיוון צפון מערב, אחר כך צפון מזרח ושוב לצפון מערב לכיוון הר ברקן. בהתחלה נרד מעט, נעלה קצת, נרד יותר ונעלה בהדרגה. בקטע זה אנו מטיילים  בין הר יצפור להר גפת ובדרכנו נעבור בסמוך למצוק טיפוס (5) שנקרא לעיתים המצוק הנסתר של כ 12 מטר גובה. השטח באזור ירוק ומקומות רבים יכולים לשמש להפסקה. באזור זה קיימת באביב פריחה של גביעונית הלבנון, אם כי זה יותר קרוב לכביש 667 ומחייב סטייה מהמסלול. בטרם נגיע שוב לכביש, נתבונן מזרחה במדרון התלול והמרשים שמימיננו היורד בחדות לאזור בית אלפא חפציבה. לאחר מעבר כביש 667 שוב יתלכד שבילנו עם שביל בסימון ירוק ונמשיך בטיפוס ממערב לכביש על הר ברקן עוד כ 60 מטר גובה לאורך כ 800 מטר. באזור הר זה הנוף תלול ומצוקי ההולך ומתמתן כלפי מעלה. הסלעים הרכים שבאזור הפסגה גורמים להתמתנות השיפוע עד כדי יצירת מדרגה רחבה ומעוגלת הקוטעת את המדרון. סיום העלייה יביא אותנו לתצפית פנורמית בהר ברקן (6) השוכנת בגובה של 519 מטר מעל פני הים.

התצפית מהר ברקן מרהיבה. לצידה ממוקם מגדל תצפית של קק"ל כחלק ממערך צפייה לאיתור מהיר של שריפות. המגדל סגור לקהל אך גם כך ניתן לראות היטב את השטח סביב. בדרום נבחין בהר עיבל, ג'בל חורייש בצפון השומרון והר בזק. במזרח – הרי הגלעד , בקע הירדן ועמק חרוד. בצפון מזרח נראה את כוכב הירדן ובצפון את הר תבור וגבעת המורה. במערב נבחין בהר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר. הר ברקן היה במשך שנים רבות מקור למטיילים באביב שבאו לראות את פריחת אירוס הגלבוע אולם בשנים האחרונות התדלדלה מאד אוכלוסיית פרחים זו וכעת יש בהר אך מעטים ממנה. מקבצי אירוסים כיום ניתן למצוא בעיקר בהר מלכישוע. שמו של ההר בא מערבית: שייך ברקאן. מהתצפית כאן אפשר להתרשם מאופיו של רכס הגלבוע: בחלק הצפוני מזרחי הוא מכיל שורה של פסגות מרשימות והוא יורד בתלילות רבה לכיוון בקע הירדן ואילו החלק לכיוון דרום מערב מורכב מרצף של גבעות מתונות כשבניהן עמקים פוריים. במלחמת השחרור נתפס הר ברקן על ידי בני העמק שעלו לכאן לאחר שכח עירקי כבש את מרבית מורדות הגלבוע חוץ מתל יזרעאל. כתוצאה מכך, בהסכמי שבית הנשק עם ירדן הועברו לריבונות ישראל שטחים נוספים בשולי דרום מערב הרכס.

מהר ברקן נמשיך עם השביל שמתלכד כעת עד הפניה לשביל בסימון כחול המגיע ממזרח למערב. המסלול שלנו פונה כעת מערבה ומתלכד עם השביל בסימון כחול (7) . השביל בסימון אדום יורד לעין הסמל וממשיך למצפור רמי. אנו נמשיך עם השביל שלנו אך נאמר כמה מילים על עין הסמל. אם הזמן מאפשר מומלץ לבקר לשם בטרם נמשיך עם השביל שלנו. בהליכה לשם יורדים על גבי שלוחה ומבטנו כשכיוון ההליכה ממש אל מול נוף העמק למטה. עין הסמל נמצא בגובה של 236 מטר. המעין שסביבו נבנו קירות תמך, יבש כיום ולצידו גדל עץ תאנה גדול ולידו שלט המנציח את שמה של משה רוזנפלד, הנחשב להרוג הראשון במאורעות המרד הערבי הגדול אל אף שנרצח בנובמבר 1935 , ואילו מאורעות המרד מתוארכים החל משנת 1936 במשך שלוש שנים. רוזנפלד היה סמל במשטרה הבריטית ופיקד על נקודת משמר ליד קיבוץ בית השיטה. הוא נרצח כאשר רדף אחרי ערבים שגנבו אשכוליות מפרדסי קיבוץ עין חרוד. אלה הוליכו אותו במכוון לתוך מלכודת שם ארבו לו וירו בו. נספר את סיפור התקרית ונצפה מעין הסמל לכיוון העמק.

בין אם ירדתם לעין הסמל וחזרתם ובין אם לא, נמשיך על השביל שלנו המתלכד עם השביל בסימון כחול לכיוון מערב (אם הלכתם לעין הסמל בחזרה תפנו בשביל שלנו ימינה). אם לא מבקרים בעין הסמל וממשיכים מלכתחילה עם השביל שלנו, הוא ממשיך מערבה וכחצי קילומטר לאחר הפיצול (בו לא הלכנו) הוא מתעקל צפונה ולאחר זמן מה מערבה (8). זוהי נקודת תצפית טובה הנמצאת מתחת לחניון העמק הנעלם ומעל מצפור רמי. אפשר לעצור כאן ואפשר לרדת מעט לחניון זה הנמצא מדרום לנו קרוב לערוץ הנחל היורד אל העמק הנעלם. החניון מכיל ספסלים והוא מוצל ובהחלט מתאים להפסקה ולאחר מכן לחזור ולהמשיך בשביל. השביל עצמו ממשיך עתה מערבה ועובר ממש מעל ערוץ העמק הנעלם. כ 100 מטר מתחת לשביל לכיוון עמק זה ממוקם מצפור רמי על שם סרן רמי בן צבי ז"ל שנפל בלבנון ב 1987. אם יש זמן מומלץ לרדת למצפור לצפות ממנו בטרם נמשיך. מהמצפור יש תצפית נהדרת לעבר מורדות הגלבוע ועמק חרוד ובמקום יש גת חצובה. מכאן גם יורדת דרך לעמק הנעלם ששווה ביקור בפני עצמו אך ירידה אליו תהיה סטייה משמעותית מהשביל מה גם שהיא אתגרית למדי ואחר כך יש לטפס אותה בחזרה. לכן נחזור ונמשיך בדרכנו בתוואי השביל ובהזדמנות אחרת נקדיש זמן לטיול שמסלולו עובר בעמק הנעלם ומסתיים למטה בתל יוסף הישנה. מעט מערבה מכאן נגיע למצפה אסף שגם הוא מקום יפה לעצירה ותצפית. משם נמשיך עם השביל מערבה. הולכים כעת על קו גובה כשמימין לנו מצפון, נשקף נוף העמק עם בריכות הדגים והשדות המעובדים באזור שבין הגלבוע לתל יוסף. השביל חוצה בדרך מספר ערוצים  כאשר באזור שמתחת למצפה ויניה הוא פונה בחדות דרומה , חוצה ערוץ ופונה מערבה. מתחילים לטפס במתינות ככל שמתקרבים אל הכביש העולה להר שאול. חוצים בדרך לשם עוד שני ערוצים כשהשביל מתנהל במקביל לכביש 667. סמוך למפגש עם דרך העלייה להר שאול אנו הולכים מצפון לגבעת חוחית שבה עוברת דרך נופית וכדאי לטייל בה בהזדמנות אחרת. לבסוף פונים צפונה לכיוון הר שאול. מטפסים בעליה לא קשה במיוחד. עוד כמה מאות מטרים ואנחנו ניצבים באחד המקומות היפים בגלבוע. באזור הר שאול הנוף מצוקי שנוצר מסלעי הדולומיט השייכים לחבורה הגאולוגית דיר-חנה. עמק חרוד פרוס למטה והישובים תל יוסף , גבע וכפר יחקאל נראים היטב. גם גבעת המורה ורמות יששכר נראים מכאן וכמובן הנוף לכיוון עמק הירדן במזרח. ההר נקרא על שם המלך הראשון של ישראל, שעמד באזור וסקר את הקרב נגד הפלישתים בו האדימה האדמה מדם צבאו ולבסוף נפל על חרבו ביודעו כי אסור לו ליפול בידיהם. גם בניו נפלו במערכה הכבדה. בהר שאול יש חניון מסודר עם ספסלי ישיבה (9). זהו מקום טוב למנוחה עם סיום הטיול.

כאן מסתיים מקטע זה.

  מידע כללי למטיילים במקטע זה  אחריות המטייל

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

  הוראות בטחון לקטע זה:

• זהירות בחציית כבישים במקטע.
• יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח

אפשרויות חילוץ:  בלתי אפשרית בנחל יצפור. במרבית הקטעים האחרים רק בעזרת רכב בעל הנעה קדמית. טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת בית-שאן,  04-6067444 ,  משטרת העמק 04-6447444 דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל. אפשרויות לינה באזור צימרים ביישובי הסביבה (עין חרוד, תל יוסף, כפר יחזקאל, ניר דוד) מקומות השווים ביקור באזור:

• בית חיים שטורמן – עין חרוד
• עתיקות בית שאן

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

–

נקודת התחלה: כוכב הירדן, נ.צ.   249212 / 722424 נקודת הסיום: כביש 71 מדרום לחירבת רודם, אזור התעשייה הצפוני של בית שאן, נ.צ. 713168 / 247654   אורך המקטע: כ 14 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 3:  הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.

במקטע זה השביל שלנו מתלכד עם שביל עמק המעיינות. האזור בו אנו מטיילים עובר ברמת יששכר המחולקת לשני אזורים גאוגרפיים: הקטע שמצפון לנחל יששכר הנקרא רמת כוכב והקטע שמדרום לנחל הנקרא רמת צבאים. שמו של השטח הזה קשור בשבט יששכר שזו הייתה נחלתו לפני למעלה מ 3000 שנה. שיא הגובה כאן הוא בנקודת ההתחלה: כוכב הירדן המצוי ברום של 312 מטרים. בדומה לתאי שטח רבים במזרח הגליל התחתון וברמת הגולן, זו היא רמה בזלתית. שכבת בזלת הכיסוי הצעירה יחסית (כ 740000 שנה) המונחת כאן במשטחי האזור, היא תוצאה של פעילות וולקנית שבעטיה עלו תאים מגמתיים  (לבה) מבטן כדור הארץ  (ולא בהתפרצויות) והתקררו על פני השטח החיצוני. היו גם מוקדים של התפרצויות געשיות בגליל התחתון אך באזור זה הלבה הגיחה בקילוחים "שקטים". הנוף באזור זה, בין נחל תבור לעמק בית שאן עוצב כחלק ממערכת השברים שכיוונם  דרום מזרח – צפון מערב המאפיינים את הגליל התחתון המזרחי. אלה הועמקו והועצמו ב 3 מיליון השנים האחרונות עת הלך בקע שבר הירדן וים המלח (השבר הסורי אפריקאי) והעמיק ביחד עם תזוזתם האופקית של לוח אסיה ולוח אפריקה משני צדי השבר לא בצורה סימטרית ולכן כפי שהוזכר במקטעים קודמים, הנוף באזור זה מכונה על ידי העוסקים בגאולוגיה כ "נוף מנענעי פסנתר" שבו המטייל מדרום לצפון או להפך עולה ויורד בין הורסטים (התרוממויות)  לגרבנים (שקעים). רמת יששכר מאופיינת בשטחים פתוחים המנוצלים לחקלאות ומרעה של עדרי בקר המסתובבים כאן לרוב.  עונות השנה מיטיבות עם רמת יששכר- הן צובעות את השטח כאן בצבעים ייחודיים לכל עונה. שדות השלף הצהובים של שלהי הקיץ נוגעים בשדות הכותנה הירוקים שלפני הקטיף, ושדות התבואה בחורף ובאביב מכסים את הגבעות סביב. בין לבין אפשר להבחין במרחבים חרושים של אדמה חומה המוסיפים עוד גוון לעין הסוקרת את המרחב. האזור מהווה גם בית גידול לבעלי חיים רבים: צבי ים ארצישראליים וצבאים המתקיימים ממי נחל יששכר, שועלים, תנים, זאבים, צבועים וחזירי בר שחיים בעיקר באזור הנחל. כמו כן פעילים כאן דורסי לילה שונים. כמה מסיפורי התנ"ך קשורים לאזור זה אך גם לתקופות מאוחרות יותר. לא הרחק מכאן, דהר שאול המלך על סוסו בחשכת הליל אל בעלת האוב בעין-דור. הצלבנים והמוסלמים ניהלו קרבות על מצודת כוכב הירדן במחצית המאה ה 12 ובאזור זה, הוביל "הידיד" (אורד וינגייט) את פלוגות הלילה מבסיסן שבקיבוץ עין חרוד להילחם בכנופיות הפורעים הערביות בתקופת מאורעות 1936 – 1939. החלק הצפוני יותר של השטח שנחצה כאן מכיל מעט ישובים: מולדת, רמת צבי וטייבה שחלק מתושביהם עוסקים בחקלאות גם כיום: בשטחים החקלאיים מגדלים בעיקר תירס כותנה וחיטה.

נתחיל לנוע מכוכב הירדן (1) דרומה עם השביל. על כוכב הירדן סיפרנו בתיאור המקטע הקודם ובכל מקרה גם לפני תחילת הטיול הנוכחי כדאי לצפות ממנו סביב אל הנוף המרהיב, הן הקרוב המצוי למטה בעמק הירדן והן הרחוק יותר. בימים בהם הראות טובה ניתן לראות את הרי הגליל העליון, צפון רמת הגולן והחרמון כשמתבוננים צפונה. במזרח נראה רכס הגלעד והישובים הירדנים הפרוסים מצדו המזרחי של עמק הירדן ובכיוון דרום נראית בית שאן והמשך העמק דרומה. עם תחילת התנועה נבחין בשטחי רמת יששכר הפתוחים הפרוסים מלוא העין. מערבית לנו רואים את מושב מולדת שהוקם ביולי 1937 במסגרת יישובי "חומה ומגדל" ונקרא כך על שם ארגונם של המייסדים, חברי ארגון בשם זה שעלו מגרמניה. המייסדים קיבלו את הכשרתם החקלאית בנהלל, באר טוביה וכפר יחזקאל. הקרן הקיימת רכשה אז כ 8000 דונם קרקע מאדמות הכפר טייבה ובעלייה הראשונה להתיישבות השתתפו כ 20 – 30 מתיישבים. השביל הולך ומתרחק מאזור המצוק אל תוך הרמה לכיוון מערב. השביל שלנו כפי שהוזכר קודם מצוי כאן  קטע תוואי "שביל עמק המעיינות" שהוא כשלעצמו שביל הליכה ארוך ( כ 145 ק"מ) שהיוזמה לסימונו באה מהמועצה האזורית עמק המעיינות והמכינה הקדם צבאית לחילונים ודתיים השוכנת במושב תל-תאומים שבעמק בית שאן. לאחר הליכה של כ 4 ק"מ עם השביל, נגיע לאזור נחל זיקה. המקום בו השביל פונה בחדות (2)  ב90 מעלות לכיוון דרום מזרח, קרוב לעינות גבול שהיא פינת חמד ראויה להפסקת אוכל וקפה אך הביקור בה מחייב ירידה של כ 300 מטר מהשביל לכיוון דרום מערב. למעשה מעיקול השביל יש להמשיך באותו קו לפני שהשביל פנה מזרחה. כשמתקרבים ניתן להבחין בעץ שיזף ענק, סבך קנים, בית מעיין ושוקת צמודה. כאן מומלץ לבצע הפסקה אבל כדאי לוותר על  מציאת המעיין עין-גבול המצוי בסמיכות (מעט צפונה) משום שסביבתו מלאה בסבך קוצים והוא יבש. בקרבת מקום ישנם שרידים לישובים מן העבר – כמו חירבת יוב וחירבת סהדה. אבל השרידים המעניינים ביותר נמצאו כקילומטר וחצי מזרחית מכאן בחרבת גבול. מומלץ בהזדמנות לבקר בה.שם התקיימה עיירה בתקופת התלמוד ועל האבנים הפזורות בשטח נתגלו חריטות של מנורת שבעת הקנים, שופר וארבעת המינים. חרבה זו מצויה בערוץ נחל גבול המחייב הליכה בו מהמפגש עם נחל יששכר

 שבו אנו למעשה נמצאים. הנחל מנקז את רמות יששכר, בגליל התחתון המזרחי . ראשו של נחל זה הנקרא ואדי אלאישי  במורדות המזרחיים של גבעת המורה . יובליו חתורים בנוף בזלת הכיסוי המכסה

את כל האזור . ערוצו המרכזי עובר לאורך קו שבר , המפריד בין רמת צבאים לרמת כוכב . בחלקו העליון של הנחל יובליו רדודים , וככל שהאפיק מתקדם מזרחה מעמיקה התחתרות הנחל , עד כדי יצירת מדרונות תלולים וזקופים . כאן נחשפים סלעי גיר הנמצאים מתחת לבזלת הכסוי , ובקו המגע בין הבזלת והגיר נחשפים מעיינות נחל יששכר : עין א – טיבה , עין יובלה ועינות יששכר . בחלקו התחתון חוצה הנחל את סלעי המשקע האגמיים של עמק הירדן , עד שפכו אל הירדן . הצומח בנחל יששכר מושפע מתנאי האקלים החמים והצחיחים של בקעת הירדן ומאופייה המדברי והערבתי . המדרונות היורדים אל אפיק הנחל עשירים בצמחי שיזף השיח , והמרווחים שבין השיחים מתאפיינים בחברת צומח של קיפודן וקיצנית . אפיק הנחל , שזורמים בו מים כל השנה , הוא בית גדול לצומח מים – עצי ערבה מחדדת וצפצפת הפרת , שיחי פטל קדוש וצמחי ערברבה שעירה , קנה מצוי וסוף צר – עלים . בנחל ובסביבתו חיה אוכלוסיית צבאים גדולה המתקיימת ממקורות המים שבנחל ומשפע הצומח העשבוני שעל המדרונות . כן חיים בנחל שועלים , זאבים , תנים , צבועים , חזירי בר ושפני סלעים . מבין העופות מקננים כאן חויאי , בז מצוי ודורסי לילה שונים . המעיינות שנחשפים במעלה נחל יששכר והאדמות החקלאיות הנמצאות בחלקיו העליונים אפשרו את התפתחותם של יישובים באתרים כגון יבלא , עיי כפרה , תל דאבו ותל יששכר ( תל עשה ) , ואולי גם נתיב מעבר שקישר את הגליל התחתון עם מעברי הירדן . כיום סביבת הנחל היא אזור לא מיושב , המשמש בעיקר לרעיית בקר . במוצא הנחל הקים קיבוץ גשר מחצבה לניצול משקעי הגבס במקום . מדרום לנחל הולך ומוקם פארק תעשייתי . חוזרים לשביל וממשיכים מזרחה. לאחר פחות מקילומטר הוא שוב פונה בחדות לדרום-מערב ואנו יורדים אתו לכיוון ערוץ הנחל. עד מהרה נגיע לפיצול שבילים ונמשיך עם השביל שלנו הפונה מזרחה (3) ונמתח בתוואי השטח הבאים במקביל לנחל יששכר. בקטע זה נהנה מנוף נחל יששכר וסביבתו ההופכת למצוקית מידי פעם. בכיוון ההליכה מציץ נוף עמק הירדן במזרח אך אנו בשטח נחות מעט ולכן לא נראה זמנית את הנוף דרומה לכיוון בית שאן. נעלה במתינות וכקילומטר לאחר שנחלוף מתחת לקו מתח גבוה נגיע שוב לנקודה מספיק גבוהה ממנה נראה את החלק הדרומי של האזור – הלא הוא פרק צבאים (4)  למי שכוחותיו עמו, מומלץ לסטות מהשביל מזרחה כמה מאות מטרים ולהגיע לתצפית קק"ל (תצפית ברנרד) , מקום מגודר עם נדנדה ועצי פרי שממנו יש תצפית פנורמית נפלאה על עמק בית שאן והרי הגלעד ממול. עם החזרה אל השביל, נמשיך אתו דרומה תוך הליכה על רמת צבאים בדרכנו לנחל חמדיה. ממערב לנו מצוי אזור התעשייה המקומי הנקרא פרק תעשיות צבאים. דרומית לנו העיר בית שאן וקיבוץ חמדיה שעוד מעט נחלוף ממערב לו. במזרח מבחינים בבריכות הדגים של יישובי האזור ובנהר הירדן. גני חוגה המשמשים כיום אתר תיירות פופולארי בעיקר בקיץ מצויים בצד המזרחי של כביש 90 ואפשר להבחין בהם. אפשר להבחין גם בישובים נוספים מרוחקים יותר וקרובים לירדן כמו נווה איתן ומעוז חיים שבהמשך לו מזרחה מצוי מעבר הגבול על גשר שייך חוסיין שהוא מעבר גבול פעיל בינינו לבין ירדן.

אנו יורדים מעט על מנת לחצות את נחל חמדיה. הנוף הקרוב מצוקי משהו. לאחר כ 800 מטרים נגיע להצטלבות עם סימון שבילים שחור שכדאי להתעכב בה מספר דקות ולצפות על הנוף המשגע (5) במזרח. מתקדמים דרומה. כעת פרוס עמק בית שאן לפנינו אך ניתן להבחין גם בנוף המרוחק: הגלבוע והישובים הפרוסים למרגלותיו באזור בית אלפא וניר דוד וגם בישובים מולו כגון בית השיטה. בית שאן ואזור התעשייה הצפוני שלה נראים מכאן היטב. סמוך חמדיה וממערב לקיבוץ, נבחין בביצורים שכנראה שייכים למלחמת ששת הימים. ממש סמוך לחמדיה נבחין בתחנת הרכבת המנדטורית. המבנה כאן נקרא: "הבית הלבן" ושימש כתחנת הרכבת של קיבוץ חמדיה. קיבוץ חמדיה עצמו נוסד ב 1939 כחלק מיישובי "חומה ומגדל" ושמו ניתן לו על סמך השם של הישוב הערבי  הקודם לו : "אל חמידיה". עקב קשיים ניטש הקיבוץ זמנית וב 1942 הוקם שנית על ידי גרעינים יוצאי המדינה שבדרך. בהמשך נעבור בקטע מצוקי משהו ונעבור ממזרח לגשר יפה (6) על תוואי מסילת רכבת העמק שעבר כאן. ניתן להבחין במספר גשרונים מרהיבים העשויים אבני בזלת ואבני גיר. מיד לאחר מכן נעבור ליד שרידי חירבת רודם (7) אנו מסיימים מעט דרומה על כביש 71 בשטח השייך לאזור התעשייה (8) של בית שאן סמוך לתחנת דלק. קיימים כאן מספר מפעלים ובתי עסק ולא הרחק מכאן, מוקמת בימים אלה תחנת רכבת חדשה כחלק מהחייאת קו רכבת העמק. במקום ההוא הייתה תחנה נוספת של רכבת זו והמבנה השייך לתחנה זו עמד נטוש שם שנים ארוכות. ממש מדרום ובסמוך ממוקמת העיר בית שאן כשבחלקה הקרוב אלינו מצויה העיר העתיקה שלה שהייתה בשיאה בתקופה הרומית באזור תל בית שאן, העתיקות והאמפי תיאטרון המפורסמים המושכים גם כיום קהל מבקרים גדול בכל שנה. האזור כולו מוקף בבריכות דגים סביב המצויות גם הלאה לאורך העמק מערבה ומשווים מראה של מים בכל מקום בו העין צופה. מכאן גם נראה היטב תוואי רכס הגלבוע ההולך מפאתי העיר בית שאן לכיוון צפון מערב. בהמשך נלך לאורכו ועליו ואף נחצה אותו מצפון לדרום.

בית שאן היא אחת הערים העתיקות בישראל, ראשיתה לפני כ 7000 שנה ולאורך כל ההיסטוריה העתיקה נודעה חשיבותה במיקומה על דרך הים שהייתה בין מצרים למסופוטמיה (באזור המשתרע בין הפרת והחידקל). מיקומה האסטרטגי כיושבת במפגש בין בקעת הירדן לעמק יזרעאל, וכן על הדרך הראשית מירושלים לטבריה הקנו לה חשיבות רבה. בית שאן נכבשה במלחמת העצמאות בסיוע כוח מחטיבת גולני. סיפור הקרבות על העיר מופיע בפרק המורשת.

כאן מגיע מקטע זה לסיומו.

– מידע כללי למטיילים במקטע זה 

אחריות המטייל

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

• זהירות בחציית כבישים במקטע.
• יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח

אפשרויות חילוץ:   בנחל יששכר וסביבתו אפשרית רק בסיוע רכב בעל הנעה קדמית. טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת בית-שאן,  04-6067444 ,  משטרת העמק 04-6447444 דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל. אפשרויות לינה באזור צימרים ביישובי הסביבה (גשר, מנחמיה, חמדיה) מקומות השווים ביקור באזור:

• מוזיאון הראשונים במנחמיה
• גשר הישנה
• חרבת גבול

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

–

נקודת התחלה:  פסגת הר תבור, נ.צ. 732613 / 236565    נקודת סיום:   סמוך לכפר קיש.  אורך המקטע: כ 9 ק"מ.  מפת סימון שבילים מספר 3, הגליל התחתון , הגלבוע והעמקים. 

מקטע זה מתחיל על פסגת הר תבור ליד המצודה הצלבנית (1) לכיוון מזרח כשהליכה במגמת ירידה. על הר תבור עצמו סיפרנו במקטע הקודם תוך אזכור הישובים הלא יהודיים הצמודים אליו. לפני שנתחיל את הירידה, נתבונן כמה דקות במרחב הפרוס מתחתינו בכיוונים שאליהם אפשר לצפות מנקודה זו. בכיוון צפון רואים  בסביבה הקרובה את אזור בית – קשת, בית הספר כדורי , ומערבה יותר את אזור נצרת ועין-מאהל. רחוק יותר את הרי טורען ומזרחה מעט את אזור צומת גולני ולביא. רחוק ממש את הרי הגליל העליון , רמת הגולן והחרמון. אנו נפנה מזרחה, היישר בכיוון ההליכה המתוכנן נראה למטה את כפר תבור, עין דור, כפר-קיש, שדמות דבורה, גזית ועין דור. יותר רחוק נראה את אזור רמת סירין ויבנאל. בכיוון דרום ממש למטה בקעת כסלות וגבעת המורה ודרומית מזרחית את אזור רמות יששכר. הסתפקנו רק במספר דוגמאות מהמקומות אותם רואים סביב מהתצפית הנפלאה שיש כאן והמטיילים מוזמנים להתעמק יותר בפרטי הנוף. עתה נתחיל לרדת מזרחה. השביל מתלכד עם תוואי שביל ישראל כאן ובהמשך ולמעשה ברוב המקטע הזה. אין למהר בירידה – יש לשים לב שהיא תלולה למדי בקטעים מסוימים. אט אט אנו קרבים אל כביש 65 ובתי המושבה כפר תבור הולכים ונעשים ברורים יותר ויותר. זוהי אחת המושבות הראשונות שנוסדו בגליל התחתון המזרחי. שמו הערבי של המקום היה "מסחה" שפרושו האדמה השטוחה. בשלהי המאה ה 19, היה זה ישוב של אריסים שעיבדו את האדמה שהייתה שייכת למשפחת אלפאהום מנצרת. אריסים אלה הוחלפו כל שנה על מנת למנוע תביעות ביחס לקרקע. באוקטובר 1901 התיישבו במקום בני הדור השני של המושבות ראש-פינה, זיכרון יעקב ו מאיר שפייה והקימו שני טורים של בתים לאורך הרחוב הראשי. היו אלה בתים עם גגות אדומים ומסביב לכל בית גינה קטנה – בהחלט נוף יוצא דופן באזור באותם ימים. המתיישבים עסקו בחקלאות תוך שהם מעבדים את אדמת הפלחה החרבה ונעזרים במי מספר מעיינות שכבה עונתיים ומבארות שחפרו בערוץ נחל תבור על מנת להגיע למי התהום. בשנים הראשונות הם היו תחת חסותו של השבט א-צביח שממנו פרש פלג שבלי והתיישב בישוב בשם זה הממוקם כיום לאורך הכביש המקיף את הר תבור. לאחר סכסוך איתם ועם אלה שהופקדו אחריהם על הביטחון (תושבי כפר שכן אל מעדר שניטש ב 1948) נוסד במקום ארגון "השומר"  הידוע, והשמירה עברה לידיים יהודיות. בכפר תבור נוסד בשנים הראשונות ארגון "החורש" שהתפתח לארגון ארצי "המרכז החקלאי".  מביתו של המורה אשר ארליך יצא קול קורא שנכתב על ידי יוסף ויתקין, מייסד בית הספר בכפר תבור והמורה הראשון בו בצורת מנשר  לנער בגולה שבעקבותיו עלו ראשוני העלייה השנייה. בית מורים זה וכמה בתים נוספים מהגרעין הישן השתמרו  ואפשר לראות ב"חצרות האיכרים" תצוגה של אורח חייהם של המתיישבים הראשונים. ממזרח לכפר תבור על גבעה קטנה באזור התעשייה של היום, מצוי קבר שייח, אתר קדוש לתושבי האזור הלא יהודים. בחפירות ארכאולוגיות שנעשו כאן על ידי רשות העתיקות התגלו שרידי מבנים ובהם רצפות פסיפס עטורות ציורים ומתקני גתות ובורות חצובים בסלע, המעידים על ישוב המקום בתקופה הביזנטית.

לאחר הירידה מההר נמשיך מעבר לצומת גזית (2) מזרחה, תחילה לאורך ערוץ נחל השבעה שהוזכר באחד המקטעים הקודמים. אנו הולכים בקטע די מישורי כשמדרום לנו בתי הישוב עין-דור. הנוף סביב טובל בירוק והוא טיפוסי לגליל התחתון. אנו עוברים לערוץ נחל תבור שכאן הוא די פתוח. ככל שנמשיך מזרחה , המסלע יעשה בחלקו יותר ויותר בזלתי. חלקים נרחבים בגליל המזרחי התחתון היו פעילים מבחינה געשית בתקופה הניאוגנית (5 מיליון שנה עד 1.6 מיליון שנה לאחור) . זה בא לידי ביטוי הן בלבה שהתפרצה ממוקדים שונים כמו קרני חיטים וגבעת המורה (הנראית מדרום לנו) והן בלבה שעלתה וכיסתה שטחים נרחבים כאן וברמת הגולן הנקראת בזלת הכיסוי. מרבית הסלעים הבזלתיים בשטח הם בזלת ומיעוטם הם סיקוריה, טוף וקונגלומרטים. רק עצים מעטים יחסית גדלים על אדמה מסוג כזה השיחים מוגבלים למקומות בהם יש תנאים מסוימים. לכן חברת הצומח העיקרית באזור היא של שיזף השיח, קייצנית צפופת עלים , קיפודן או שברק קוצני ושומר פשוט. מיעוט סוגי העצים והשיחים מעידים על חשיבות הקרקע ומשק המים שלה. קרקע בזלתית מתייבשת מהר יותר מסוגי קרקעות אחרים והיא גם מכילה מעט מאד סדקים שלא כמו האדמה הנוצרת מסלעי גיר וקרטון לכן בית הגידול על אדמה בזלתית דל יותר והתוצאה ניכרת. אותם סוגי שיחים מועטים ועצים בכל המרחב. אזור נחל תבור היה אזור פעיל ביותר מבחינה געשית אך בעיקר מדובר על עליית בזלת על פני השטח ולא על התפרצויות. בתוך נחל תבור בהמשכו יש קטעים בזלתיים מרהיבים שיוצרים תוואי קניוני.

אנו עוברים בנקודה הנקראת: הפינה של מלאכי ושחר (3) יש כאן צל וזה מקום טוב למנוחה בוודאי ביום חם. בהמשך מזרחה ,השביל מוביל אותנו לשרידי תחנת קמח או גשר מעל נחל תבור (4) עוד מעט נחצה את הכביש דרך גשרון הממוקם שם בתוואי השביל. אנו ממשיכים עם השביל בערוץ נחל תבור כשמצפון רואים את בתי כפר קיש, מדרום את כפר מצר והלאה מזרחה את קיבוץ גזית. עוד דקות ספורות של הליכה מביאות אותנו לקרבת בריכת יהלום (5). רצוי לעצור לכמה דקות במקום פסטורלי ומוצל זה שיש בו גם מים. יש להקפיד ולשמור על ניקיונו של המקום ולא כל המטיילים עושים זאת. מבריכה זו השביל פונה ישר צפונה ולאחר כמה מאות מטרים נגיע למפגש עם שביל מסומן אדום. השביל יפנה לדרום מזרח ויתלכד עם שביל זה (6). אנו ממשיכים לצעוד לכיוון מזרח ומתקרבים לחלק המרתק יותר של נחל תבור, בו נצעד במקטע הבא. לאחר כקילומטר וחצי נוספים, נחל תבור פונה לכיוון צפון מזרח וכאן אנו מזהים מפגש עם שביל בסימון ירוק. השביל פונה לכיוונו שהוא בעצם כיוון נחל תבור. אנו שבילנו מתלכד כעת עם השביל בסימון ירוק. כאן אנחנו מטפסים מעט על השלוחה בה מצוי מדרום קיבוץ גזית. אנו נגיע עד אזור חירבת טחבית (7) אך אפשר לראות כבר את תחילת האזור בו נעשה נחל תבור קניוני ובהמשך לקראת את מצפור נחל תבור – נקודה ממנה אפשר לראות את המראה המרהיב של חלק מקניון הנחל המצוי בהמשך ואת טירת אל עמרן. על הגבעה עליה מצויים שרידי הטירה נמצאו שרידים לבית כנסת שהיה במקום בימי קדם. בשנות ה 40, ישבו על גבעה זו אנשי ארגון בורוכוב, שעזבו והצטרפו לישוב רמת צבי. גם מייסדי עין דור וגם מייסדי גזית ישבו כאן לפני מעברם ליישובי הקבע. מהגבעה ניתן לצפות בנוף סביב ולראות את תל רכש המצוי למטה מצפון שעליו ובקרבתו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים עוד מתקופת הברונזה. נרחיב על כך בתיאור המקטע הבא שבו המטייל עובר ממש מעליו.

כאן מסתיים מקטע זה.

– מידע כללי למטיילים במקטע זה  אחריות המטייל

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

• זהירות בחציית כבישים במקטע.
• יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח

אפשרויות חילוץ:  אפשרית בכל המקטע טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת טבריה,  04-6728444 ,  משטרת העמק 04-6447444   דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל. אפשרויות לינה באזור צימרים ביישובי הסביבה (אילניה, בית-קשת, כפר תבור)   מקומות השווים ביקור באזור:

• מוזיאון הראשונים בכפר תבור
• צריף יצחק בן צבי בבית-קשת