ארכיון לקטגוריית : שביל גולני

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
• במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

• יש להיזהר במקומות בהם חוצים כביש או הולכים במקביל אליו
• אין להיכנס למערות או בורות באזור.

• יער בן שמן – פארק הקופים.
• תל שעלבים (בישוב שעלבים).

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
• במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

• יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
• אין להיכנס למערות או בורות.

• גן לאומי מבצר קולה
• גן לאומי תל אפק

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

כמו במקטעים הקודמים, השביל עובר בין ישובים בסביבה המאוכלסת בצפיפות והמכילה שרידים היסטוריים רבים בכל המרחב.  מתחילים בכניסה המזרחית לקיבוץ איל (1) ,  בין ישוב זה לבין צור יגאל. השביל בכיוון דרום, לאחר כקילומטר הוא פונה מערבה ועובר צפונית למעבר איל (2)  וסמוך לו מעבר זה משמש פועלים פלסטינים והעברת סחורות. השביל מתחיל למעשה כעת להקיף את העיר קלקיליה בין גדר ההפרדה הצמודה אליה לכביש 6 ממערב לה ומצפון מאזור מחלף אייל  לדרום עד כביש 55 ואחר כך הוא מתרחק ממנה לבסוף להמשך התוואי. משך בקצה של מחלף אייל , באזור שהשביל פונה דרומה ונצמד לכביש 6 אפשר להבחין בחפירות ארכאולוגיות המתנהלות על ידי רשות העתיקות. כשמדרימים עוד כמה מאות מטרים עוברים סמוך לנבי שמעון זהו הזיהוי המוסלמי לקבר שמעון בן יעקב והוא מכונה על ידם נבי שמון. בפי היהודים הוא נקרא נבי סמעאן. קבר נוסף המיוחס לשמעון מצוי בגליל התחתון ליד בית נטופה. מבנה הקבר הינו מהתקופה הממלוכית ובמשך הדורות הוא היווה נקודת תפילה על דרך הים כמו נקודות רבות אחרות למטרה זו. כיפתו הלבנה נראית למרחק רב. השביל ממשיך דרומה. חולפים על פני ניר אליהו הנמצאת ממערב. קיבוץ זה הוקם ב 1950 על חורבות מוצב צבאי עירקי  ונועד לעבות את האזור כתוספת לרמת הכובש ואייל מול קלקיליה ואזור הגבול בסביבה בכלל. עד מלחמת ששת הימים הוא סבל התנכלויות ירי, גניבות וחבלות בציוד אם כי לאחר פעולת תגמול בה פוצצה משטרת קלקיליה הורגשה הקלה במצב הביטחוני. במלחמת ששת הימים הוא הופגז קשות על ידי הירדנים עד שצה"ל כבש את האזור. כעת, משחולפים על פני ניר אליהו, מתחילים לעבור באזור הצר שבין גדר ההפרדה התוחמת את קלקיליה ובין כביש 6. עיר זו השייכת עתה לרשותהפלסטינית ממוקמת בנקודה הקרובה ביותר לחוף הים התיכון – כ 12 ק"מ – מבין כל שאר יישובי הרשות והיוותה עד למלחמת ששת הימים את אזור ה"מאתניים הצרים" של מדינת ישראל והאיום הכרוך בכך מסיבות ביטחוניות. שרידים ארכאולוגיים כגון כלי צור מעידים כי הייתה כאן התיישבות גם בתקופה הפרהיסטורית. בתקופה הרומית הייתה כאן תחנת דרכים בשם קלקאליאה. העיר הייתה תחת כיבוש האימפריה העותומאנית מ 1517 ועד כיבוש ארץ ישראל על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנות השלושים המוקדמות עוד נסעו מתל אביב לחיפה ולצפון הארץ דרך קלקיליה , שכן הכביש הישן מתל אביב לחיפה נסלל רק ב 1936. בתקופת המרד הערבי הגדול היו בעיר ובסביבתה תקריות רבות נגד מכוניות של יהודים ונגד הרכבת שהובילה לטול כרם ולחיפה לא רק אנשים אלא גם תוצרת חקלאית בעיקר פרי הדר. לאחר קום המדינה, נשארה העיר תחת שלטון ירדני וקרבתה לאזורי אוכלוסייה יהודיים נוצלה על ידי גורמי טרור לתקריות רבות וצה"ל ערך בה שלוש פעולות תגמול בתקופה שבין 1956 ועד 1965. במלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים מאזור העיר את כפר סבא ותל אביב והעיר נכבשה על ידי צה"ל ביום השני למלחמה. כיום קלקיליה שייכת לרשות הפלסטינית ויש בה רוב מוחלט לחמאס אולם ב 2009 החליט אבו מאזן לפזר את מועצת העיר עקב חובות כבדים ואי ציות להוראות השלטון המקומי של הרשות. את אזור הקצה הדרומי של העיר כמומלץ לעבור מהר ולהתרחק דרומה משום שעוברים בקרבת מספר בריכות מאגרי מי הביוב של קלקיליה ואלפי מנשה. ממשיכים דרומה במקביל לכביש 6, חולפים על פני כביש הגישה לאלפי מנשה והשביל מתחיל להתרחק מאזור הכביש לכיוון מתן וירחיב. הישוב מתן נוסד כתוצאה מיוזמה של משרד השיכון בתחילת שנות ה 90 לאפשר לזוגות צעירים מגרשים לבניית בית במחיר סמלי ויחד עם זאת לעבות את ההתיישבות היהודית לאורך קו התפר וכך הצטרף הישוב ליישובי הסביבה כעוד ישוב יהודי. תוואי גדר ההפרדה עובר מאחוריו כלומר ממזרח לו. באדמות הישוב נמצא קומפלקס של מערות קבורה חצובות בסלע. השביל עובר ממערב לישוב וחוצה את ירחיב. האזור משופע במטעים ובעיבוד חקלאי היכן שמתאפשר. במבט מערבה נראה כל החלק המזרחי של אזור הוד השרון, מעבר לג'לג'וליה וחגור. מדרום לנו, מעבר למחלף חורשים הישוב הבולט הוא כפר קסם ובכיוון מזרח רואים את נירית שבכניסה אליה נסיים את המקטע. ביציאה מהישוב דרומה הולכים קטע קצר במקביל לכביש ונכנסים לתוואי ערוץ נחל קנה (3).  מכאן ואילך עד סוף המקטע מתלכד שבילנו עם שביל בסימון כחול. נחל קנה הוא אחד הגדולים שבנחלי השומרון והוא מהווה יובל של הירקון אליו הוא נשפך לאחר זרימתו כל הדרך מאזור הר גריזים. אנו אמנם הולכים בו בקטע קצר יחסית אך ראוי להרחיב עליו שכן יש לאורכו אזורים השווים טיולים נוספים.

מקורותיו העיליים של נחל קנה מנקזים את כל אזור עמק המכמתת שמדרום לשכם ואת החלק הדרומי של גוש הר גריזים. שמו העברי העתיק נשמר גם בערבית – ואדי קאנה. בחלק העליון שלו, ברוב מסלולו ההררי מתחתר הנחל בסלעי הגיר של חבורת יהודה מגיל הקנומן העליון. באזור הזה יש בו גם מספר מעיינות, בריכות וגבי מים אבל בעונה החמה חלקם יבש. באזור המזרחי הסמוך לשערי תקווה נעלמים מחשופי החוור האטומות למים מתחת לשכבות סלעי הגיר, המים שוקעים בחלחול והאפיק חרב. מאז הוקמה העיר עמנואל וגדל הישוב היהודי בקרני שומרון הנחל מזוהם בביוב. הנחל היה תוואי גבול בין שבטי אפרים ומנשה במרכז השומרון ובמערבו. המדרונות היורדים אל הנחל תלולים למדי ויוצרים מצוקים גבוהים אך בחלקם העליון השיפוע מתון והנוף שמעל הנחל נוף שטוח של רמה. המדרונות בנויים בעיקר מגיר קשה , בונה מצוקים , מגיל הקנומן העליון . על פני המדרונות יש מערות רבות , המעידות על פעילות קרסטית חזקה בתוך שכבות הסלעים . הרמות שמעל הערוצים הן חלק מן הגב השטוח של צפון – מערב קמר יהודה , ברום ממוצע של 400 מ', המשתפל במתינות כלפי מערב וצפון – מערב . בתחום האגן ההררי הזה יש העתקים מעטים בלבד , רובם במערבו , וביתורו של הנוף נובע ממערכת הנחלים המסועפת . המדרונות בנויים בעיקר מגיר קשה , בונה מצוקים , מגיל הקנומן העליון . על פני המדרונות יש מערות רבות , המעידות על פעילות קרסטית חזקה בתוך שכבות הסלעים . הצומח באגן ההררי של נחל קנה עשיר ביותר . יש כאן חורשים ים – תיכוניים מפותחים , שבולטים בהם שני טיפוסים עיקריים . חלקים ניכרים משטחי החורשים מוגנים בשמורת יער – יער אלמעקודיה . השמורה הוקמה עוד בימי המנדט הבריטי , והיא משתרעת סביב עין אלמעקודיה . חברת הצומח הטיפוסית היא חברה של אלון מצוי ושל אלת המסטיק . וזו חלוקת השטח בין שתי החברות השולטות : חורש של אלון ואלה ארצישראלית גדל בעיקר במדרונות ובמצוקים הצפוניים והמערביים ( אלמעקודיה והמדרון המערבי ג'בל א – ד'יב ) . נוסף על מרכיביו העיקריים של החורש גדלים כאן עצים ושיחים גדולים , כגון בר – זית בינוני , אלון התולע , אגס סורי , אשחר ארצישראלי , אלת המסטיק , אשחר רחב – עלים , כליל החרש , קטלב מצוי , חרוב מצוי , עוזרר קוצני וקדה שעירה , ובני שיח נלווים , כגון סירה קוצנית , לוטם שעיר , לוטם מרוני , שלהבית דביקה ויסמין שיתני . כמו כן רבים כאן המטפסים , כגון קיסוסית קוצנית , פואה מצויה , אספרג החרש וזלזלת הקנוקנות . העשבוניים מופיעים בכרים קטנים במקומות החשופים לאור . כיוון שהחורש מוגן למן ימי המנדט הבריטי ועד ימינו , הוא מפותח ואף סבוך למדי , ולעתים קשה למעבר . שרידי חורש דוגמת זה , ובו עצי אלון התולע , מופיעים גם במערב הערוץ , מחוץ לשמורה המוגנת , ברום של כ – 250 מ'. זהו אחד המקומות היחידים בארץ שבהם אלון התולע גדל ברום נמוך כל כך . במפנים הדרומיים והמזרחיים , ברוב שטח הרמה שמעל הנחל , משתרע חרש פרק של חברת חרוב מצוי ושל חברת אלת המסטיק . המינים העיקריים הגדלים כאן , נוסף על החרוב ועל אלת המסטיק , הם אשחר ארצישראלי , קדה שעירה ובר – זית בינוני , וגם אלון מצוי ואלה ארצישראלית . במרבית שטחי חורש הפרק מותר לרעות , ורק באזור אל מעקודיה אסור לרעות גם בחלק מן החורש הפתוח . לאורך אפיק הנחל , במקומות הלחים , מתפתחות חברות צומח של מעיינות ושל גדות נחלים . ליד הברכות הקטנות והגבים גדלים סמר מחיץ , גרגיר הנחלים , כרפס הביצות , שנית מתפתלת , גמא קרח , גמא חום , תלתן הביצות , עבדקן מצוי , כלורה חרוזה , ברוניקת המים ועוד , ואילו בכוכים שנוטפים בהם מים צומחות שערות שולמית וערידת הביצות . פטל קדוש מלווה את ערוץ הזרימה , ועמו שיח – אברהם מצוי. שיח זה מצוי נפוץ יותר בבתי הגדול שבמערב הנחל , שבו תשתית הערוץ מכוסה בחצץ לבן וגס . לאורך חלקו השופע מעיינות של הנחל יש חורבות של כמה יישובים קדומים , מצודות ומצדים . בחלק מן החורבות התיישבו תושבים מדיר אסתיא ומג'נצפוט , והם מקימים כפרי בת ונוטעים פרדסים. האתרים הבולטים ביותר הם : חירבת שחאדה , על הרכס שמדרום לאפיק ( נ"צ 1536.1732 ) , וח'רבת קאנה ( נ"צ 1598.1743 ) , ששטחה כ – 5 דונמים ובה שרידי מבנים , מערות מגורים וים של בית בד גדול . סמוך לחורבות שוכן כפר קטן – ח'לת אלבלע – ויש ריכוז גדול של אירוס ארם – נהריים . במקום המפגש של הנחל עם ואדי אבראהים יש מצד קטן שהשתמר כמעט עד גובה הגג ( נ"צ 1613.1742 ) . זהו אחד המצדים שהגנו על הדרך הקדומה שעברה בוואדי . במפגש היובלים של נחל קנה – ואדי ערעור וואדי א – שמי – למרגלות ג'בל א – ד'יב , יש חורבה גדולה ובה שרידי בתים שהשתמרו בגובה כמה נדבכים , אבנים מסותתות , קירות ומתקנים חקלאיים . מן החורבה עולה שביל לכתף ג'בל א – ד'יב ( נ"ג 386 ) , שיש בו שרידים של מצד הרוס ששמו קצר אלחראמיה ( נ"צ 1623.1738 ) . המצד נבנה מאבנים מסיביות , שחלקן מסותתות היטב . מהן נשתמרו רק פינות של הקיר הצפוני ושל הקיר המערבי . בראש ההר ( נ"ג 446 ) יש שרידים של עוד מצד הרוס , ושמו קצר שכו . שני המצדים הם נקודות תצפית מרהיבות לעבר מערב , אל אפיק נחל קנה.

באזור בו אנו מטיילים בנחל קנה התוואי רחב ויש גם מקומות רבים למנוחה וצל שלפחות אחד מהם כולל שולחנות. מומלץ לנצל מקום זה לעצירה. אנו ננוע עם השביל בתוואי הערוץ כשבשלב מסוים צפונית לגבעת יער חורשים השביל מתעקל ופונה מערבה ועוזב את תוואי הנחל (4) . מטפסים עם השביל לכיוון נירית. ישוב קהילתי זה נוסד ב1981 וקרוי על שם הפרח הידוע. נגיע עד כביש הגישה אליו (5) .

כאן מסתיים מקטע זה.

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
• במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

• יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.

• גן לאומי ירקון

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

מקטע זה מתנהל במקביל וסמוך לתוואי כביש 6. הולכים ממערב לכביש עד כ 800 מטר צפונית לצומת טירה ושם נכנסים לשטח בכיוון מזרח. נתחיל לנוע מגשר הרכבת הישנה מעל נחל יכון  (1) דרומה במקביל לכביש 5803. כאן עבר לפני קום המדינה נתיב מסילת הרכבת מדרום הארץ לחדרה וחיפה. חלקים נרחבים משני צדי הדרך (מזרח ומערב) מכילים מטעים ירוקים המשתלבים בשטח המישורי בעיקרו. לאחר כ 800 מטרים, הכביש מבצע תפנית מזרחה ואנו נמשיך דרומה עם השביל. נחלוף על פני בית הקברות של בחן ובצמוד לו בית הקברות האתאיסטי (2)  של עמק חפר עם המצבות הייחודיות שבו. כמה מאות מטרים מזרחית לכאן מצוי מאגר מי הקולחין של קיבוץ בחן שגם הוא הוזכר במקטע הקודם. מערבית לנו המושב גן יאשיה וממזרח נמצא קיבוץ בחן. מושב גן יאשיה, שהוקם ב 1949 על ידי חיילים משוחררים מהפלמ"ח ועולים מרומניה שעלו על אדמות הכפר קקון שנכבש במלחמת השחרור. האזור כאן מרובה מטעים ושטחים חקלאיים המעובדים על ידי תושבי ישוב זה. בחלק הצפוני שלו, עובר נחל בחן שלעיתים בשנה מרובת משקעים עולה על גדותיו ומציף את השטח בסביבתו כולל את רחובות הישוב. קיבוץ בחן נוסד בשנת 1954 ושמו הקשור לפסוק בספר ישעיהו הוא על שמה של גבעה  "משלט 82" , היא תל בחן – מקום מוגבה שהיווה נקודת תצפית על עמק חפר ומישור החוף בכיוון מערב ועל החלק הצפוני של השומרון במזרח. בשטח הקיבוץ עוד לפני הקמתו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שונים המראים כי ההתיישבות כאן החלה עוד בתקופה המקראית הקדומה. רשות העתיקות ערכה כאן חפירות בשלהי שנות הששים של המאה הקודמת. נחשפו 3 קברים מתקופה זו וממצאים שונים שמוצגים כיום במספר מוזיאונים בעולם. בחפירות שנערכו מאוחר יותר התגלו מקווה טהרה, רצפת פסיפס , מבנים וממצאים נוספים. ממצאים רבים מהתקופה הביזנטית התגלו בחפירות שנערכו כאן ב 2007.  בשטח הקיבוץ מצוי גם גן הפרחים היפהפה "אוטופיה" שמומלץ לבקר בו.

ממשיכים עם השביל דרומה. לאחר זמן קצר מגיעים לפילבוקס – מבנה עגול טיפוסי של עמדת שמירה בריטית (3)  שכמותה הוקמו רבות ברחבי הארץ בעת שלטון המנדט. ייעודה של עמדה זו כאן היה להגן על גשר הרכבת מעל נחל בחן בקו טול כרם אחיטוב חדרה. הגשר ברובו לא שרד ונותרו ממנו כיום עמודי אבן. מתקדמים הלאה וכעת הולכים בקטע שבין גן-יאשיה לבת-חפר. מבט מערבה מראה מפרס של שדות חרושים, מטעים מעובדים ומאגרי מים וישובים ביניהם שהקרובים הם: עולש, בארותיים, בורגתה וחניאל. מבט מזרחה מראה אזור צפוף בהרבה מבחינה אורבנית. מעבר לבת חפר אפשר לראות את אזור שויכה ודרומית לה את העיר טול-כרם. הישוב שויכה המצוי מזרחית לבת חפר כקילומטר וחצי, במקום בו מופיע במפה הציון: "זהרת מסהיל" משמר את שמו של המקום "שכה" המוזכרת בספר שופטים, ספר מלכים ובכתבי ניצבי שלמה המלך. זהו מקום גבוה יחסית , 112 מטר מעל פני הים המאפשר תצפית מרחבית טובה על האזור. על פי מקורות אלה, זיהה פרופסור בנימין מזר את האזור המצוי ממערב כ"עמק חפר" ובהתאם לכך נקראו שמות הישובים באזור. כיום יש כאלה המזהים את העיר המקראית "חפר" בעמק דותן ולכן יתכן שעמק חפר הוא בכלל עמק דותן.

אנו כבר בפאתי הישוב בת-חפר. גדר ההפרדה קרובה ונראית בברור. בהזדמנות אחרת, מומלץ לבקר ב  "אמפי של בת חפר" (4) הממוקם בצד השני של כביש 6 בתוך הישוב קרוב מאד לכביש. יש משם תצפית יפה על בת חפר ומערב השומרון וביום של ראות טובה במיוחד אפשר לראות בכיוון מזרח את פסגת הר עיבל הסמוך לשכם. הישוב עצמו די צעיר. הוא הוקם ב 1996 במסגרת עיבוי יישובי קו התפר שהוביל בזמנו אריק שרון שהיה שר השיכון בתחילת שנות התשעים. עוד לפני כן שכן במקום קיבוץ יד חנה סנש שהתפצל מקיבוץ יד חנה אבל הוא התפרק בשנת 1972. כיום הישוב צמוד ממש לגדר ההפרדה המצויה ממזרח לו ולמעשה הקמתה היטיבה אתו משום שלפני כן סבל מפריצות וגניבות של כלי רכב. מערבית לנו קיבוץ יד-חנה. זהו ישוב קהילתי מאז שנת 2005 כשלפני כן היה קיבוץ וזכה לתואר "הקיבוץ הקומוניסטי היחיד" , מאחר וחבריו השתייכו לתנועת מק"י בהנהגת משה סנה. קבוצת החברים שלא הצטרפה לתמיכה פרשה והקימה את יד חנה סנש שהוזכר קודם לכן. שינויים ותמורות בתנועה הקיבוצית כולה גרמו לכך שהישוב עבר למעד של כפר קהילתי.

ממשיכים עם השביל ובטרם חולפים על פני יד חנה עוברים מעל נחל שכם על גבי גשר מתכת הנקרא יב"ש (5) –  יד חנה – בת חפר – שכם. נחל שכם, המתחיל את דרכו בין הר עיבל להר גריזים סמוך לשכם הוא אחד משני יובליו העיקריים של נחל אלכסנדר (היובל השני הוא נחל תאנים). אורכו כ 30 ק"מ והוא נשפך לנחל אלכסנדר מערבית לגן יאשיה. בתקופת המנדט הבריטי נסללה לאורך הנחל מסילת הרכבת שהגיעה מסעודיה דרך מסילת השומרון עד טול כרם ומשם המשיכה לתוואי המזרחי שבנו עוד התורכים לפניהם ושהמשיכה עד תעלת סואץ. בחצי השני של המאה הקודמת זוהמו מי הנחל בשפכים רבים ולאחר מאמץ משותף של המועצה האזורית עמק חפר בשיתוף עם עירית טול כרם שוקם הנחל כשמתקן טיהור סמוך לבת חפר מטהר את המים.

מתקרבים למחלף ניצני עוז כשאנו ממש סמוכים לגדר ההפרדה הנמצאת מצדו מזרחי של הכביש. מצידה המזרחי של הגדר העיר טול כרם. הישוב ניצני עוז מצוי מערבית לנו ואנו עוברים סמוך לשטחים הנטועים והחממות שלו. הוא הוקם ב 1951 כהיאחזות נחל והפך לישוב אזרחי ב 1952. בהיותו סמוך מאד לטול כרם ולקו הירוק, סבל עד מלחמת ששת הימים הסתננויות ופגיעות לרוב. מרחוק נבחין ביישובי המשולש טייבה, קלנסואה וטירה. כשאנו מגיעים לנחל תאנים השביל עובר את כביש 6 לצידו המזרחי. במעבר ניתן לזהות את שרידי גשר הרכבת התורכי משנת 1915 מעל נחל תאנים (6)  מסילה כאן הייתה חלק מתוואי הרכבת בקטע ראש העין טול כרם חדרה מזרח. השימוש בה הופסק בשנות הששים. הגשר נמצא בין הכביש לגדר ההפרדה וכדאי לצפות ממנו בחורף בעת שטפון בנחל תאנים למים השוצפים. לאחר מעבר כביש 6 השביל ממשיך דרומה ועובר בסמוך למעבר שער אפרים המצוי ממזרח לכביש. זהו מסוף העברת סחורות בין הרשות הפלסטינית וישראל. מעבר זה נקרא על שם הישוב הסמוך הנמצא מהצד המערבי של כביש 6. השביל חוצה את כביש 444 כשמערבית לנו נמצאת קלנסואה. אנו צועדים כעת בקטע שנקרא אזור המשולש, על שם שלושת הכפרים הערבים הגדולים כאן: טייבה, קלנסואה וטירה. ההתיישבות במרחב טייבה קדומה מאד, התגלו בה שירידים להתיישבות כבר מתקופת הברונזה ואחר כך בתקופת הברזל. ממצאים נוספים מעידים כי היה פה ישוב בתקופה הרומאית הביזנטית והממלוכית. מכאן והלאה המקום היה עזוב מאות שנים עד שבאמה ה 17 יושב על ידי שבטים מאזור ערב הסעודית ומצרים. בתקופה העותומאנית הייתה טייבה מרכז אזורי ובימי המנדט השתייכה לנפת טול כרם. בהסכמי שבית הנשק בזמן מלחמת השחרור עברה יחד עם יישובי המשולש האחרים לישראל. בשנת 1990 הוכרזה לעיר.

גם קלנסואה שאנו חולפים ממזרח לה הוכרזה לעיר בשנת 2000. במקום הייתה מצודה צלבנית והיא הגנה על הדרך העוברת בין קיסריה ללוד. בטירה שאותה ניתן לראות מדרום לנו התחולל קרב קשה במלחמת העצמאות במסגרת "מבצע מדינה" ונפלו בו לוחמים רבים.

האזור כולו מלא בשטחים ירוקים מעובדים וכביש 6 חוצה אותם. קצת לפני שנגיע לכניסה הדרומית של טייבה, נעבור על פני גשר בעל קשת קמרונית אחת שעליו עוברת מסילת הרכבת העות'מאנית. כמה מאות מטרים דרומית לכניסה נעבור על גשר גדול יותר בעל שתי קשתות.

(7). מערבית לגשר, נבחין בדרך עפר ההולכת ומתרחקת מתוואי השביל שלנו לכיוון דרום מערב. דרך זו מובילה לאזור בו היה פעם יער מרשים ביותר שנקרא יער השלום. עדיין נמצא שם עץ אלון גדול ומרשים כשריד ליער ההוא. נמשיך דרומה. מזרחית לנו אנו חולפים על פני הגן הלאומי צור נתן הסמוך לישובים צור נתן וצור יצחק. בשטחם נמצאו שרידים עוד מהתקופה הכנענית ולאורך תקופות אחרות. שני ישובים אלה תוכננו על מנת להוות תשובה לרצף הערבי באזור. נמשיך דרומה מאזור הגן הלאומי הזה כמה מאות מטרים. נגיע לגשר בעל 4 קשתות מהתקופה העותומאנית (8) שגם הוא שימש את מסילת הרכבת על מנת לעבור מעל נחל אלכסנדר. סמוך לו נמצא פילבוקס, שהוא מגדל שמירה מתקופת המנדט. כאן פונה השביל שלנו מזרחה, נפרד מנחל אלכסנדר בתוואי צפוני ולאחר כמה מאות מטרים מגיע לכביש 444, למרגלות גבעת מעמר (9) .

כאן מסתיים מקטע זה.

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

•   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
• יש לשים לב לבורות ובארות באזור המסלול במיוחד

• חצר בארותיים

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

מקטע זה עובר בשולים הדרום מערביים של חבל מנשה, סמוך לכביש חוצה ישראל (כביש 6) בשטח שטוח מלא בשדות ובשטחים פתוחים אך מוקף בישובים. בכל האזור מפוזרים שרידים המעידים על התיישבות לאורך דורות רבים כגון שאריות מבנים, בורות מים ובארות גתות ועוד מתקופות שונות , הכלקוליתית, תקופת הברזל, התקופה הפרסית והרומית ביזנטית. בנקודת ההתחלה בתל נרבתה נתבונן מערבה. השכונות המזרחיות של חדרה נראות בבירור כמו גם האזור שבינן לבין כביש 6 – מטעים, בריכות דגים ושדות חרושים, שטח גדול הכלוא במרחב שבין חדרה – גן שמאול – פרדס חנה לבין מאור ושדה-יצחק מנגד. האזור הזה כולו היה חלק מההתיישבות היהודית בצפון ובמערב השומרון לאורך הדורות. ההיסטוריה של ההתיישבות הישראלית – יהודית בארץ ישראל בכלל ובצפון מערב השומרון בפרט, החלה עם הגעת שבטי ישראל לפני כ-3400 שנה. גל יישובי זה מהווה את הפריצה היישובית הראשונה בהר ובאזורים קשים להתיישבות, שהיו ריקים מאדם במהלך אלפי השנים, שקדמו להם. הארכאולוג אדם זרטל שמבצע סקר בהר מנשה כבר 30 שנה מנסח זאת כך: "המתנחלים הישראלים, שצר להם המקום בעמקים הפנימיים, עולים אל ההר ומקימים שם יישובים חדשים" (זרטל, 2000). רם גופנא ויוסף פורת שביצעו את סקר החרום בהר מנשה ב-1967 מנסחים זאת כך: "לאחר הפסקת יישוב… נוסדים שוב יישובי פרזות בחבלי ההר השונים… רבים מהם הוקמו באזורי סלעי גיר קשים וחסרי מעיינות… נראה כי המתנחלים הישראלים נאחזו לראשונה בחבלי ארץ בלתי מיושבים בהרי שומרון" (גופנא ופורת 1972). בתקופה זו – המכונה תקופת ההתנחלות, התיישבו אנשי שבט מנשה בעשרות אתרים בצפון מערב השומרון. חבל ארץ זה הנקרא 'חבל נרבתא' (כך מכנה אותו זרטל), משתרע מנחל חדרה בצפון עד נחל חביבה בדרום, השרון במערב ועמקי התלם בקו עמק דותן – עמק א-רמה במזרח. אזור זה מאופיין בתנאי המחייה הקשים בו – עקב מבנהו הגיאולוגי בו הקרטון (האטום) מהווה את השכבה העליונה ואילו הגיר (המחלחל) מהווה את השכבה התחתונה – אזור ללא מעיינות. בנוסף, אין דרכים מרכזיות החוצות אותו (למעט דרך הדואר בתקופה הממלוכית) כך שהבידוד והתנאים הקשים הם המאפיינים אותו – ובכל זאת נראה כי עוצמת היישוב הישראלי באזור זה, ביחס לאותה התקופה (תקופת המקרא), הייתה כפולה ומכופלת מעוצמת היישוב בו כיום. בתקופת הממלכה המאוחדת, עולה מספר היישובים ובנוסף מתחיל ייסוד מאסיבי של תלים מבוצרים – בצפון מערב השומרון ניתן למנות כ-20 תילים מבוצרים מתקופה זו. גם באזורים הסמוכים לנתיב השביל שלנו ובמרחק לא רב, ניתן למצוא שרידי תילים שנמצאו בהם ממצאים גם מתקופות עתיקות אך עיקר הממצאים הם מהתקופה הרומית שבה האזור היה מיושב במקומות רבים וקיסריה הייתה למעשה בירת החבל.

לאורך כל המקטע, השביל מתלכד עם שביל לרוכבי אופניים. נתחיל לנוע מנחל נרבתה (1) , עם השביל הפונה מיד לאחר מעבר הנחל  לכיוון מזרח. לפנינו קטע של כקילומטר וחצי לאורך הנחל. נחל זה המתחיל באזור  שבין ריחן לשקד, יורד מערבה כשהוא מחליף לסירוגין את נופו מקניוני מרתק לאזורים פתוחים ורחבים יותר. הוא מהווה יובל של נחל חדרה ולאורכו ניתן למצוא צמחיה מרהיבה במיוחד בחודשי החורף והאביב, בהם שלל פרחים מסוגים שונים מכסים את הערוץ וסביבתו הקרובה. הקטע המפורסם ביותר בנחל הנקרא "קניון הנמרים" מצוי הרחק מזרחה מכאן, סמוך לישוב ברטעה והוא קטע קניוני ומרהיב ומומלץ במיוחד לטיול. גם בקטע הקצר בו אנו מטיילים, הנוף פסטורלי אך מעניין. האזור שבגדה הצפונית של הנחל מצוקי ומכוסה יער המאפשר הפסקות ממגוון פינות חמד. לאחר הקטע בנחל השביל מתעקל דרומה (2) ולאחר כמה מאות מטרים רגע מגיע לאזור הסמוך ליער מצר. בחורף ובאביב הפריחה כאן מופלאה, תופעה מיוחדת במינה ממש. שלל כלניות, בעיקר אדומות ויש גם לבנות וסגולות. רקפות צמודות אחת לשנייה, כאילו חוששות, קבוצות של עשרות מהן לצד מינים שונים של פרחים צהובים. חגיגה פראית של הטבע. רצועות בירוק-עז ששבילי עפר חומים מפרידים ביניהן, ואם זה לא מספיק, גם יער אורנים צפוף ונוף יפהפה. אנו מטיילים באזור הנקרא על שם הכפר העתיק מייסר המצוי סמוך לכאן אך מזרחית לכביש 6. זהו כפר ערבי ישראלי באזור המשולש אך בתחום המועצה האזורית מנשה אליה צורף בשנת 1965. הכפר מייסר, שהוא ישוב חקלאי ועתיר עתיקות הוקם לפני 300 שנה על ידי מוחמד אבו רקייה שהיגר למקום יחד עם אחותו ממצרים. מוחמד רכש את האדמה מקפין בזמן השלטון העות'מאני, סה"כ 500 דונם. הכפר הוקם טרם הכרזת המדינה. הכפר היה חלק קטן מהחצר המערבית של קפין, הנמצאת בתחום הרש"פ כיום. ובתוכנית חלוקת הארץ, חילק הקו-הירוק את אדמות קפין לשני חלקים. בחלקו המערבי נמצא היישוב מייסר כיום. (וגם הקיבוץ הסמוך מצר). הכפר נקרא על שם הנביא מייסרה שהגיע למקום בזמן הנביא מוחמד וביצע את נס המים, לכן המקום ידוע בכמות מי התהום הגדולה שבו. בכפר נמצא קבר עתיק מתקופת העות'מאניים, הקבר מיוחד לאדם קדוש ונחשב לאתר קדוש למוסלמים. עד היום יש בכפר כ 50 בארות מים חלקן עדיין פעילות. הכפר מקבל את המים שלו ממי התהום שמתחת לכפר. בסמוך לו וממזרח הוקם קיבוץ מצר ב 1953 על ידי עולים מארגנטינה שהשתייכו לתנועת השומר הצעיר.

נמשיך עם השביל דרומה הנוטה כעת לכיוון דרום מערב. מתקרבים לצומת מצר וכשמגיעים אליה עוברים מצדה המערבי (3). השביל מתקרב בחזרה לאזור כביש 6 וממשיך דרומה (כזכור הוא מתלכד עם שביל האופניים). סביבנו נוף מטעים ושדות חרושים מלוא העין – כל פיסת אדמה מנוצלת לעיבוד. ממזרח לכביש 6 ממוקם הכפר הגדול בקה אל גרביה שהוא בעצם עיר. ממזרח לה מעבר לגדר ההפרדה מצויה בקה אל שרקיה. שני ישובים אלה אוחדו לאחר מלחמת ששת הימים לאחר שהיו מנותקים משום ששכנו משני עברי הקו הירוק. לראשונה מאז מלחמת ששת הימים הם שוב הופרדו בגלל גדר ההפרדה. בדרכנו נחלוף על פני גשר מעל הכביש. נמשיך דרומה. כשריד להתיישבות קדומה נותרה בשטח באזור בו אנו מטיילים חירבת כוסית (4) . אמנם היא אינה סמוכה לשביל, מצויה כמה מאות מטרים מערבית לו אך כדאי לציין כי בתחילת שנות האלפיים היא נחפרה ונתגלו בה תעלות וכלי מחרס מהתקופה הרומית , קטע של רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית וכן שלושה קברים. סמוך לה ממערב, על דרך רומית קדומה נמצאה באר כוסית שככל הנראה שימשה את הישוב בחרבת כוסית.

אנו מגיעים למחלף באקה-ג'את על כביש 6 והשביל מתעקל מכיוון דרום מערבה וממשיך במקביל לכביש הכניסה מכביש 581 לכביש 6 עד שמגיעים לגשרון (5) .

כאן מסתיים מקטע זה.

• כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
• כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
• כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
• כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
• המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
• באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
•  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
• על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

•   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.