מקטע מספר 39: ממצפה מודיעין ביער בן-שמן לגבעת בן דקר סמוך למודיעין

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM   נקודת התחלה: מצפה מודיעין ביער בן-שמן, נ.צ:  650765 / 196073 . נקודת סיום: שדרות החשמונאים סמוך לגבעת בן דקר מדרום למודיעין, נ.צ: 642632 / 199737. אורך המסלול: כ 14 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 9: מבואות ירושלים. ברובו של קטע זה אנו מטיילים בשולי השפלה הפנימית ולקראת סיומו במעבר ממנה לאזור הרי יהודה. קביעת גבולות השפלה כרוכה בקשיים ויש יותר מדעה אחת בנושא בעיקר ביחס לגבול הצפוני והדרומי. גבולה המזרחי לעומת זאת די חד – למרגלות הכפיפה המערבית הברורה של האנטיקלינה(קמר) של הרי יהודה הגורמת להפרש גבהים ניכר: מגובה של כ 900 מטר בהר חברון לגובה של כ 450 מטר באזור בית גוברין, ומגובה של כ 800 מטר באזור הר בית אל לגובה של כ 250 מטר באזור לטרון. כפיפה משמעותית זו יוצרת מערכת של עמקי אורך צרים – עמקי תלם – בין השפלה וההר. גבול זה נמצא במתאם להשתנות תפוצת סלעי המשקע: מסלעי הקירטון של השפלה המעבר אל סלעי הגיר הקשים והדולומיטים של הרי יהודה. מבין שלוש יחידות המשנה המחלקות את השפלה אנו מטיילים ביחידה הצפונית שכללית נמצאת בין נחל שילה לנחל שורק ומשתרעת במתינות יחסית מול ההתרוממות החריפה של הר בית-אל. זוהי רצועה שטוחה יחסית בה הרום הממוצע מגיע עד 250 מטר מעל פני הים. השלוחות הן מאורכות בעלות שיפוע מתון ושיאים שטוחים יחסית, עמקי הנחלים רדודים יחסית ורחבים. הנוף בשתי המדרגות בשפלה, הן הגבוהה והן הנמוכה בה אנו מטיילים עוצב כתוצאה מסדרת הצפות ימיות במיוקן (25 – 5 מליון שנה טרם זמננו). במהלך ההצפות האלה, הייתה השפלה הגבוהה קו החוף והשפלה הנמוכה הייתה אז טבלת הגידוד של ים זה. לגבולה המזרחי של השפלה – המעבר מן ההר לשפלה – אופיינית סדרת עמקי נחלים שכיוונם צפון – דרום וביניהם מפרידים אוכפים נמוכים . סדרת עמקי נחלים אלה נקראת עמקי תלם , והם נוצרו בשל התנאים הטופוגרפיים והליתולוגיים האופייניים לאזור גבולה המזרחי של השפלה . הגבול בין המסלע של ההר במזרח ( גיר קשה ודולומיט ) לבין זה של השפלה במערב ( קרטון ונרי ) הוא קו חולשה אופייני , שתהליכי הסחיפה בו מואצים ומוגברים בשל התאוצה הרבה של המים הזורמים במדרון , על מתלול הכפיפה המערבי העז של הרי יהודה . בבסיס המדרון ולאורך קווי החולשה התרחבו עמקי תלם אלה ויצרו ארבעה עמקים רחבים , שבהם הצטברו כמויות גדולות של אדמות סחף פוריות מן ההרים : עמק אילון , עמק נחל שורק , עמק האלה ועמק תרקומיה . פוריות העמקים ונוחות המעבר בהם תרמו להתפתחותם למן ימי קדם כמרכזי יישוב וכצמתים חשובים בנוף הגבעי שבין מישור החוף לבין ההרים: הכביש הראשי לירושלים חוצה את עמק אילון, מסילת הברזל מן החוף להר עולה בנחל שורק, הדרך מפלשת לכיוון ירושלים עולה בעמק האלה והמעבר החשוב ממישור החוף הדרומי ואזור בית גוברין לכיוון חברון עולה בעמק תרקומיה. דרכי אורך חשובות בכיוון צפון – דרום , המוליכות משער הגיא , דרך בית שמש , עזקה , מראשה , לכיש , תל עיטון ולהב , עוברות בקווי עמקי התלם ועל האוכפים הנמוכים שביניהם , ואף הן תרמו להתפתחותו של מערך היישובים בשפלה . למבנה המבותר של השפלה נודעת חשיבות רבה בכך שהוא מאפשר את קיומן של דרכי רוחב בין השפלה למישור החוף . דרכים אלו עוברות בעמקי הנחלים הרבים שכיוונם מזרח – מערב . נתחיל ללכת ביער בן שמן ממצפה מודיעין (1) עם השביל שלוקח אותנו קטע קצר לכיוון דרום מזרח. על יער זה סופר במקטע הקודם וניתן כאן תזכורת. ב 1907 רכשה קק"ל ונטעה בו זיתים ובעקבות כך אף הוקם כאן ב 1915 מפעל לייצור שמן זית אך לאחר שהוא עלה באש ובתוספת נזקי מלחמת העולם הראשונה וגם מכות של גלי ארבה הושמד חלק ניכר מהעצים. מאז נטעה כאן קק"ל עצי ברוש, אורן ואקליפטוס ועודדה גם התיישבות בתחום היער וכך נוסד ב 1923 המושב בן-שמן והוקם ב 1927 כפר הנוער שפעיל עד היום. באמצע המאה הקודמת הוגבר מאמץ הייעור ונפרצו דרכים חדשות ולאחר מלחמת ששת הימים הוקמו בתחומי היער או בשוליו ישובים חדשים כמו כפר רות, שילת, נילי, מתתיהו, מכבי–רעות והעיר מודיעין. בשולי היער הוקמה שמורה בוטנית – נאות קדומים – ושווה להקדיש לה ביקור נפרד במועד אחר. מלבד מתקני ישיבה וסיגנלי אופניים היער מכיל גם נקודות ענין שונות שהשביל שלנו עובר בחלקן.  בתחילת ההליכה אנו עוברים קרוב לאמפיתאטרון שממוקם שם. לאחר כמה מאות מטרים השביל פונה לכיוון דרום מערב ובטרם יגיע חזרה לכביש הכניסה ליער, נבחין ב"פגודה" – ביתן ידידות ישראל-תאילנד (2) . זהו מבנה פתוח בעל גג משופע, המעוטר בסמלים המקודשים למסורת התאילנדית. הביתן נבנה ב-1998 לציון 50 שנות לעצמאות ישראל ו-500 שנה לעלייתו של המלך התאילנדי בּוּמִיבּוֹל אָדוּלְיָאדִי (רָאמָה ה-9) על כס המלוכה והוענק כשי מהעם התאילנדי לעם ישראל כאות לידידות בין שני העמים. המבנה מוקף גדר וניתן לצפות בו מבחוץ (הכניסה לקבוצות בתיאום מראש). משהתחברנו לדרך הסלולה, נלך כעת קטע מסוים המסומן גם בסימון שבילים ירוק. השביל פונה מערבה ואחר כך יורד דרומה בין שתי שלוחות מתונות לנחל גמזו (3) . נחל זה מתחיל בבקעת הנזירים ממערב למצפה מודיעין והוא אחד מיובליו של נחל איילון. שמו נגזר משם העיר גמזו מימי בית שני מדרום ובסמוך לאפיק הנחל. בערוץ הנחל מגיע מכיוון מערב שביל בסימון שחור. במפגש שבילים זה מסתיים הקטע בסימון ירוק אתו התלכד שבילנו וכעת נעלה מנחל גמזו באופן מתון  כשהשביל שלנו מתלכד כעת עם שביל בסימון אדום תחילה לכיוון דרום מזרח ואחר כך דרומה לשיפולי תל גמזו (4)   ומשם פונה מזרחה ומתרחק מהתל. מושב גמזו שנוסד ב 1950 קיבל את שמו של הישוב הקדום. מהתל יש תצפית נהדרת לכיוון מישור החוף. על התל היה הישוב הקדום הנמנה בתנ"ך עם ערי השפלה המרכזיות. לבוחרים לעלות על התל כדאי לשים לב שבשטחו יש בורות רבים ושוחות שנותרו מימי מלחמת השחרור וכדאי לשוטט בו בזהירות. במבצע "דני" במלחמת השחרור, לאחר ההפוגה הראשונה לשחרור אזור לוד רמלה לטרון ורמאללה לתל זה הייתה חשיבות אסטרטגית גדולה וניתן לראות זאת בשוחות ובעמדות ההגנה מבטון שנותרו בו. לאחר הפנייה מזרחה השביל מתלכד עם שביל ישראל לאחר כמה מאות מטרים ואתו יחד פונה דרומה. כקילומטר וחצי נוסף של ירידה מתונה יביאו אותנו לערוץ נחל ולקטע בו מתלכד שבילנו עם שביל בסימון ירוק. כ 400 מטרים נוספים לכיוון דרום, יפנה השביל שלנו לכיוון דרום מזרח כשהוא יתלכד כעת עם שביל בסימון אדום. כמה מאות מטרים לאחר מכן יפנה השביל דרומה ויגיע בהמשך לקרבת שביל ישראל כשהוא מטפס על גבעה עליה מצויים שרידי חורבת רגב. חורבת זו ממוקמת בפסגת גבעה המתנשאת לגובה של כ- 200 מטר ומאפשרת תצפית מיוחדת, יפה ומפתיעה ל- 360 מעלות.  היא אתר עתיקות בפסגת הגבעה ועל מדרונותיה ניתן להבחין בשרידי מבנים ובמספר בורות מים פתוחים. על חלק מפסגת הגבעה נמצא מטע זיתים מוקף גדר בו משובצות אבנים שמקורן במבני החורבה. קבוצת עצי-הזית בולטת מאוד על קו-הרקיע של הגבעה ומסייעת לזהות את חורבת רגב מרחוק,  עליה נמצאו שרידי עיבוד חקלאי קדום. היא מחוברת טופוגרפית ממערב אל גבעת חרובה המצויה ממזרח לה במלחמת העצמאות נכבש כפר חרובה במסגרת אירועי היום הראשון של מבצע דני, ה-10 ביולי 1948, כאשר כוחות חטיבת יפתח נעים מסביבת נען אל עבר עינאבה ומשם המשיך עיקר הכוח אל עבר ג'מזו. כוח קטן נשלח מעינאבה אל עבר חרובה והשתלט על המקום. באזור חורבת רגב וגבעת חרובה וביניהן ניתן למצוא שרידי גתות, ובורות מים שישמשו את המתיישבים באזור. השביל ממשיך דרומה וחוצה את ערוץ נחל דניאל. בהמשך הוא פונה מזרחה ולאחר כמה מאות מטרים שוב דרומה. הולכים אתו עד שהוא מתחבר לשביל שאינו מסומן שכיוונו מזרח מערב. זוהי צומת טי. נפנה מזרחה , לאחר כ 300 מטרים השביל יתלכד לזמן קצרצר עם שביל בסימון כחול. מכאן, הוא מטפס כעת על אוכף מתון ויורד לכיוון ערוץ נחל ענבה (5) נחל זה שגם הוא יובל של נחל איילון ומתחיל באזור מודיעין. בשנים האחרונות הוקם במעלה הנחל באזור עיר זו פרק ענבה לטובת תושבי האזור.  ההליכה בערוץ הרחב נעימה ואנו מתקדמים לכיוון מזרח שהוא גם כיוונם של מודיעין – מכבים – רעות.  בטרם נגיע לכביש 431 נעבור בשיפולי גבעה (נקודת גובה 202) עליה ממוקמים שרידי חורבת אבידן שבו זוהו שרידים מתקופת הברזל. השביל הופך לסלול ואנו חוצים את כביש 431 במעבר מתחתיו (6) העיר מודיעין שממזרח לנו מצויה באזור בו שכן כפרם של מתתיהו הכהן וחמשת בניו. המילה מודיעין באה למעשה ממודיעים. בתקופת הסנהדרין היו חבריה מפיצים (מודיעים) מתי חל ראש חודש וזה המקור. מודיעים הייתה עיר בשפלת יהודה מזרחית ללוד ושמה לא הוזכר במקורות היהודיים עד זמן החשמונאים בתקופת בית שני. ננוע עתה עם השביל כקילומטר וחצי לצד כביש המתחבר לשדרות החשמונאים במבואות הדרומיים של מודיעין. הגבעות באזור זה יותר גבוהות במקצת מתא השטח הקודם. בכל הגבעות סביב פזורים שרידים של חורבות רבות המעידים על התיישבות מסיבית בעבר. כשמסתיים הקטע לאורך הכביש אנו מהלכים באוכף שבין שתי גבעות שעליהן שרידים כאלה. ממערב לנו, על נקודת גובה 256 מצוי קבר שייך שנוואני מחילת מסתור ובור מים. דרומה ממנו מצויים שרידיה של חורבת שנה שסביבה התגלו ממצאים מתקופות שונות כגון שרידי כנסיה ביזנטית ומערות מסתור מתקופת מרד בר-כוכבא. בסוף המאה ה 16 היה במקום כפר של כמה עשרות אנשים שניטש ובתחילת המאה העשרים שוב יושב. במלחמת השחרור מנה הכפר למעלה מ 200 איש והוא ניטש בעקבות מבצע דני. על הגבעה ממזרח, מצויה חירבת שר המכילים שרידים של כנסייה ביזנטית, בורות מים, גתות ומערת קולומבריום. השביל מוביל אותנו לצדו השני של האוכף דרומה ומתחבר לדרך המגיעה מהקיבוץ הדתי שעלבים, (7) שהוקם ב 1951 על אדמות הכפר הערבי סלבית. הישוב הקדום מוזכר כמה פעמים בתנ"ך. כעת פונה השביל מזרחה והולך בשיפולי גבעת בן דקר. איש זה היה נציבו של שלמה המלך ששלט באזור זה. לאחר כ 500 מטר נגיע לנקודת הסיום הנמצא על חיבור השביל עם שדרות החשמונאים (8) כשמגיעים ממודיעין. כאן מסתיים מקטע זה.   הנחיות כלליות להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 8-7 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  • יש להיזהר במקומות בהם חוצים כביש או הולכים במקביל אליו
  • אין להיכנס למערות או בורות באזור.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום:   משטרת ראש העין: 03-9004444   מכבי אש 102, משטרת ראשון לציון: 039609444 אפשרויות חילוץ במסלול:   לאורך כל הקטע רק עם רכב בעל הנעה קדמית. אפשרויות לינה באזור:  בכל מקום באזור השרון והמרכז מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
  • יער בן שמן – פארק הקופים.
  • תל שעלבים (בישוב שעלבים).
מקומות קדושים באזור: שייך שנוואני.

מקטע מספר 38: מאזור חירבת פונדק למצפה מודיעין ביער בן-שמן

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM   נקודת התחלה: סמוך לחירבת פונדק (יער קולה), על כביש 465ת נ.צ:  660289 / 196906. נקודת סיום: מצפה מודיעין ביער בן-שמן, נ.צ:  650765 / 196073 אורך המקטע: כ 12 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון. לאורך כל מקטע זה מתלכד שבילנו עם שביל ישראל. במחצית הראשונה שלו אנו מהלכים עדיין בשולי "ציר הגבעות"  או "הדום השומרון" ובחצי השני נכנסים לשולי השפלה הפנימית. זוהי רצועת ביניים שנמשכת בין מישור החוף ממערב להרי השומרון במזרח. לציר זה חשיבות מיוחד גם בגלל תפקודו כחלק ממסדרון האורך האקולוגי הים תיכוני הארצי וגם בגלל היותו שטח פתוח גדול ורצוף יחסית במרכז הארץ. גודלו ומיקומו של שטח זה מקנה לו חשיבות גדולה גם מבחינה אקולוגית וגם כאזור פנאי ונופש פוטנציאלי לתושבי מרכז ישראל שהולך ומצטופף. אבל האזור עבר תנופת פיתוח מואצת בשני העשורים האחרונים ששחקו מאד את גודלו ואיכותו ששטח טבע ונוף פתוח ועל כן נעשים עתה מאמצים רבים לשמר את מה שיש. ”ציר הגבעות“ המזרחי של אזור המרכז, הוא רצועה מערבית של רכס הרי השומרון, שהוא חלק משדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל. ברובו הוא בנוי גבעות נמוכות המשתפלות במתינות אל עבר מישורי הסחף של מישור החוף. הוא מהווה את השוליים המערביים של קמר השומרון. לקמר זה מספר קמרי משנה אשר יצרו בקעות פנימיות ועמקי נחלים רחבים. ניתן למצוא במקומות רבים בו סלעי גיר קשה ודולומיט מתקופת הקנומן העליון והטורון (חבורת יהודה). נחלים ארוכיםכגון נחל קנה, נחל רבה , נחל נטוף, נחל מודיעין, נחל בית עריף זורמים בו בכיוון מזרח מערב ומבתרים אותו לשלוחות בכיוון זה. להרכב המסלע אופי קרסטי הנותן את אותותיו בשטח בצורת סדקים, בורות ומעיינות. הקרקע באזור היא בהתאמה עם סלעי האם: לרוב טרה-רוסה שמקורה בגיר ודולומיט אך הקרקע עצמה חסרת גיר והמעבר לסלע שבעומק הוא חד. היא רדודה בין טרשים עם כיסי קרקע עמוקים יותר ביניהם. בנוסף ניתן למצוא גם קרקע מסוג רנדזינה כהה שמקורה בשכבת נארי על גבי קירטון מתקופות הסנון והאאוקן. בחלקים המערביים יותר אלה הנושקים לאדמות הסחף שבשפלה מצויות קרקעות חרסיתיות כהות הנסדקות לעיתים קרובות בעונת היובש ובהן צומח עשבוני בתקופות אלה. סמוך לנקודת ההתחלה (1) מדרום מזרח מצויים שרידיה של חורבת פונדק על גבעה המאפשרת תצפית למי שמעונין להתחיל כך את המסלול. ננוע עם השביל דרומה, הוא עובר כעת בנוף טרשי טיפוסי. התיישבות היתה כאן בכל האזור מימים ימימה ויעידו על כך ריבוי הבורות, מערות קבורה, שרידי בארות וגתות. מן הראוי לשים לב לכך במיוחד אם נדרשת סטיה מהשביל לצורך כלשהוא. השטח גם מיוער ובמידה וראים מידי פעם מערבה מזהים את הישובים הקרובים גבעת כח, בני עטרות ורחוק יותר את יהוד. לאחר כ 2.5 ק"מ נגיע לכביש 6. נעבור מתחתיו במעבר המשמש גם לנקוז מים ויש לשים לב לכך בתכנון הטיול. צמודה למעבר ומדרום ניצבת גבעה קטנה המשמשת נקודת המראה למצנחי רחיפה. נעלה עם השביל בעליה מתונה כמה מאות מטרים לאזור מערות ברקת. בשטח מפוזרים בורות מים ומערות קבורה. ממזרח לנו לא על השביל נמצאת חורבת בירה (2) ומי שמעונין לראותה שישוב לשביל לאחר מכן. במקומות שונים מצוינת חירבה זו כחירבת צ'רטה. באזור החירבה כמה עשרות מתקנים חקלאיים לאורך השלוחה. על הפסגה למעלה בית-חוה שהפך להיות כנסיה במאה ה 6. לאחר הכיבוש המוסלמי הפך המבנה לבית בד. מתקופת הנצרות השתמר בור וריצפת פסיספס. מהתקופה השניה מספר בתי מגורים,גתות בריכת מים ומקומות לאחסון. ממזרח לכביש 6 נמצא בריכת צ'רטה – בריכת חורף. מומלץ לבקר בה במועד אחר. השביל מתנהל עתה סמוך לקו מתח גבוה ומגיע לכביש התוחם מצפון את אזור התעשייה חבל מודיעין (כביש המסתעף מכביש 444). כאן אפשר לסטות לזמן קצר מהשביל ולנוע במקביל לכביש מזרחה כ 100 מטר. נגיע לשלולית חורף ברקת (3) וכמובן שזה רלוונטי רק לחודשי החורף כשהשלולית מכילה מים. שלולית חורף היא בריכת חורף בקנה מידה קטן יותר. זהו מקווה מים רדוד בעל מחזור עונתי קבוע: מתמלא מים בחורף, משגשג באביב ומתייבש בקיץ. מקום זה הוא בעל אופי אקולוגי מתפרץ. חברת היצורים המתקיימת בבריכת חורף מותאמת למשך קיומה הקצר ומאופיינת באסטרטגיות חיים מגוונות המאפשרות סיום מחזור חיים בתקופה של חודשים אחדים. בריכה כזו נוצרת כאשר מים נקווים בנקודה נמוכה ללא מוצא או חלחול ולעיתים נוצרות ברכיות כאלה מעליה במפלס מי התהום עקב ריבוי המשקעים בחורף.ראשונים  מתרבים במים אלה חיידקים ופטריות הניזונים מפרוק חומר אורגני. אחר כך באות האצות החד תאיות המעשירות את המים בחמצן ומהוות בסיס לשרשרת המזון בשלולית.עתה מגיעות האמבות והסנדליות- יצורים חד תאיים. אחריהם מגיעים הרוטיפרים, התולעים וההידרות.ובעקבותיהם הסרטנים הירודים שהנפוצים בהם הם הדפניות.נוכל למצוא גם את השטרגל האדום שהוא בעל מבנה גוף פרוק ואת הציקלופס בעל העין האחת.יש עוד מינים רבים של חרקי מים כגון סוגי שפיריות וחיפושיות ותקצר היריעה מלפרט את כולם כאן אולם נציין עוד כי מלבד חרקים השלולית מהווה גם את תחילת מחזור החיים שלן הדו-חיים כגון צפרדעים סלמנדרות ועוד. בבריכת חורף עשירה אפשר למצוא את כל אלה ועוד והיא מהווה סביבה אקולוגית מרתקת. נחזור לשביל ונתקדם דרומה הוא מתרחק מאזור התעשייה חבל מודיעין לכיוון יער ברקת. השביל מתפתל ומחליף כיוון מספר פעמים בדרך מול הישוב שוהם. הוא פונה צפון מזרחה ועובר ליד מחצבה עתיקה, לאחר מכן צפון מערבה ועובר סמוך לחירבת תנשמת (4). ראשיתו של אתר זה היא כנראה בתקופת הברזל וסופו בתקופה העותמאנית. באזור נמצאים שרידי מבנים, מערות קבורה, בריכות מים, גתות, טרסות וכבשן סיד; שרידים של עצמות וכלי חרס וצור. עצי זית בני מאות שנים מעידים על פרנסת התושבים בעבר. האתר התגלה בשנת 1986 והוכרז כאתר עתיקות. בחפירות הצלה שנערכו ב-1995 בניהולו של ד"ר עוזי דהרי, נחשפה כנסייה ביזנטית ששירתה כנראה את תושבי היישוב הסמוך. ליד הכנסייה התגלו שלושה קברים חצובים בסלע ובריכת מים חצובה, בעלת גרם מדרגות. מכתובת שנמצאה במקום האומרת: "של בכחוס הקדוש", עולה כי האתר הינו כנסייה הבנויה כבזיליקה, המקודשת לבכחוס הקדוש. באתר נמצא מדליון עגול עשוי שיש, שהובא ככל הנראה מתורכיה, עליו מגולפת דמותה של טיכה, אלת הגורל והמזל הפגאנית המגנה על הערים. לראשה כתר חומה עם שלושה מגדלים ושער. בידה השמאלית, קרן שפע ובידה הימנית שרביט. הזמן המצוין על המדליון הוא 582 לספירה. המדליון הועבר למוזיאון ישראל. מהכנסייה שרדו רק הרצפה והיסודות. רצפת הכנסייה עשויה מפסיפס ומעוטרת בדגמים הנדסיים. בתוך הפסיפס נמצא עיטור של צלב עם כותרת יוונית "המקום הזה הוא של האדום והבן האחד" הפסיפס כוסה ע"י רשות העתיקות, כדי להגן עליו. במתחם הכנסייה נתגלו: חצר (אטריום), אולם מבוא (נרתכס), אולם מרכזי ושתי סיטראות (אגף צדדי). צמוד לאטריום, נמצא מכלול תעשייתי שנבנה בחלק מהמתחם ובו בית בד, ובור מים. הקברים שליד הבריכה הם "קברי מקמרים" בהם נקברו התושבים הנוצרים שהתגוררו בחורבת תנשמת. בפארק שוהם כמה עשרות קברים מסוג זה. באתר נמצאו ממצאים מן התקופות הביזנטית והאיסלמית הקדומה. נמשיך מחירבת תנשמת עם השביל, נעבור בסמוך ליער ברקת שמומלץ להקדיש לו זמן ולסייר בו בהזדמנות אחרת. השביל מתקרב שוב לכביש 6 אך ממול במערב מצויים שרידי חירבת נבלט הכוללת את שרידי הכפר בית נבאלא שנבנה על שרידי נבלט המקראית המוזכרת בתנ"ך ביחד עם מקום קרוב נוסף – תל חדיד. המקום שימש בזמנו להתישבות של השבים מגלות בבל. באגרות מדבר יהודה מתקופת המרד הגדול נמצא שטר גרושין בארמית של אשה מהעיר נבלטא. לאחר המעבר ממול לאזור חירבת נבלט חוצה השביל את כביש 6 לצד המזרחי שלו ויורד דרומה מקביל לכביש ובסמוך לו. אנו הולכים כאן יותר ויותר לכיוון שולי השפלה הפנימית שעליה נרחיב במקטע הבא. מזרחית לנו גדר ההפרדה והישובים הסמוכים לה כאן הם  בודרוס וקיביה. בטרם נגיע לתל חדיד נחצה את ערוץ נחל נטוף (5). שמורת נחל זה כוללת את ואדי א זרקא בו נובעים מעיינות כל השנה. הנחל המתחיל ברכס ביר זית מכיל קטעי מסלול מרהיבים אך הוא רובו בשליטת הרשות הפלסטינית. הוא מכיל כעשרים מעיינות שכבה שמימיהם משמשים לצרכי חקלאות. בערוץ יש גבים ובריכות מים וצמחית מים עשירה. אנו חוצים אותו כבר בקטע המערבי הרדוד והשטוח שלו. כ 700 מטר לאחר מעבר הנחל השביל מתחיל להתעקל מזרחה ומטפס על תל חדיד (6) שגובהו 147 מטר מעל פני הים ונמצא לא הרחק ממחלף בן-שמן. התל מזוהה עם העיר הקדומה חדיד ויש ממנו תצפית מרהיבה לכיוון מישור החוף. ראשית ההתישבות בתל היתה בתקופת הברונזה המאוחרת ונמצאו בו גם חרסים מתקופת הברזל הראשונה. היא נזכרת במסע כיבושיו של תחותמס מלך מצרים במאה ה 15 לפני הספירה. לרגלי התל התגלה לוח טין ועליו חוזה הרשום באכדית מהמאה ה 7 לפני הספירה. חדיד מוזכרת כאחת הערים בהם התיישבו שבי ציון מגלות בבל וזה תואם לחרסים מהתקופה הפרסית שנמצאו למרגלות התל. אלכסנדר ינאי נחל תבוסה בקרבת העיר כאשר ניסה לעצור שם את צבאותיו של אנטיוכוס פיוס. בימי דיכוי המרד על ידי הרומאים הושיב אספסיאנוס בחדיד חיל מצב לפני נסיעתו לרומא. אוזביוס הזכיר ב"אונומסטיקון" שחיבר את חדיד כעיר ממזרח ללוד. ואשתורי הפרחי זיהה את העיר בשנת 1322. הכפר הערבי אלחדית' ה שכן על התל ועל מורדותיו . תושביו השתתפו בקרב על בן שמן ובמצור עליה . הכפר נכבש במלחמת העצמאות ( 10.7.1948 ) , במבצע " דני " , בידי גדוד " העמק " של חטיבת " יפתח " . תושביו גורשו והם נסו אל אזור ראמאללה . ממערב לתל הוקם בשנת 1950 המושב חדיד. מתל חזיז נרד ונמשיך עם השביל דרום מזרחה. אנו כבר ביער בן שמן והשביל מוצל בדרך כלל. בדרך יש כמה מקומות בהם קק"ל הציבה שולחנות וספסלים ובכלל יש המון מקומות לרגיעה ביער. גם כאן לאורך הקטע הנוכחי עד כביש 443 יש מערות קבורה ובורות בשטח. יער בן-שמן הוא למעשה הריאה הירוקה הגדולה ביותר בארץ. כ 30 אלף דונם של מסלולי הליכה, מסלולי אופניים ומרחבי פיקניק שמשמשים אתר נופש גדול לתושבי המרכז. דרכי היער משולטות ומובילות למגוון נופים ואתרים. ביער חניונים גדולים רבים שחלקם מותאמים לאנשים עם מוגבלויות, אתרים ארכיאולוגיים ופריחה עונתית ססגונית של פרחים כגון רקפות וכלניות בסתיו ובאביב, עונות הנדידה של העופות, ניתן לצפות בלהקות של חסידות הנוחתות למנוחה בשדות המעובדים שבין עצי היער. כביש 443 מחלק את יער בן שמן לחלק צפוני ולחלק דרומי. נגיע לכביש 443  ונעבור עם השביל לצידו הדרומי (7). נטפס מעט ונגיע למצפה מודיעין – מגדל תצפית שריפות ביער בן-שמן, אחד מ 42 מגדלי תצפית של קק"ל ביערות (8). המגדל סגור לקהל הרחב ומ יועד רק לשומר היער אך גם למרגלותיו אפשר להתענג על המראה סביב. המגדל הוקם ב 1963 כשהיער היה הרבה פחות סבוך ומגודל. הוא עוצב כלפיד ומסמל את המרד החשמונאי. צמוד למגדל ממוקם אמיתיאטרון לארועים. עד 1948 היה כאן כפר ערבי קטן דיר אבו סלמה שאנשיו השתתפו בקרבות אך הכפר נכבש והם נטשו את אדמתם. כאן מסתיים מקטע זה.   הנחיות כלליות להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 8-7 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • אין  להיכנס למערות או בורות באזור.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום:   משטרת ראש העין: 03-9004444   מכבי אש 102, משטרת ראשון לציון: 039609444 אפשרויות חילוץ במסלול:   לאורך כל הקטע רק עם רכב בעל הנעה קדמית. אפשרויות לינה באזור:  בכל מקום באזור השרון והמרכז מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
  • גן לאומי מבצר קולה
  • שמורת הדום השומרון

מקטע מספר 37: מכביש 5 מזרחית לראש העין לאזור חירבת פונדק

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM   נקודת התחלה: על כביש 5 מזרחית לראש העין, נ.צ.: 667863  / 199260 נקודת סיום:  כביש 465, מדרום למצבת אלכסנדרוני ביער קולה,                        נ.צ: 660289 / 196906. אורך המקטע: כ 13 ק"מ. מפת סימון מספר 7 – השרון ומערב השומרון.    במקטע זה אנו חוזרים מעט מהשפלה לשולי הגבעות במערב השומרון ועוברים באזור מעניין מבחינה נופית והיסטורית כאחד. בחלק האחרון של התוואי, החל מקילומטר וחצי צפונית לאלעד ועד סוף המקטע שבילנו מתלכד עם שביל בסימון אדום. תחילה נלך בתוואי הנע מזרחית לראש העין וצמוד אליה. השביל כאן מטפס ויורד לסירוגין. מתחילים במקום במעבר השביל מתחת לכביש 5, מזרחית לראש העין (1).  הליכה של כמה מאות מטרים תביא אותנו לקטע קצר מ"ציר רבה" שהוא מסלול הליכה בנחל רבה, יובל של הירקון העובר בראש העין. נחל זה שהוא אחד מארבעת יובליו של הירקון, הקטן שבהם. הוא מתחיל באזור הכפר בידיא, כ 10 ק"מ מזרחית למיקום טיולנו ושם הוא עמוק ורחב הוא מנקז שטח של כ 40 קמ"ר . לאחר שהוא יורד מהאזור ההררי לכיוון מערב ועובר את כביש 5, מגיע החלק המערבי שלו דרך יער ראש העין והעיר עצמה. באזור מישורי זה הוא נעשה צר ורדוד. הנחל נודע בשל "תרבות ואדי רבה" – שרידים שנמצאו לאורך תוואי הנחל בתקופה הכלקוליתית המציינים תרבות אופיינית שונה ממה שהייתה מוכרת באותה תקופה שהמאפיינים שלה היו בתים מרובעים בסגנון לא טיפוסי לתקופה ושדות חקלאיים בקנה מידה רחב. כיום, יש בעיריית ראש – העין תכניות לגביו תכניות  הכוללות יצירת אזור תיירותי ושבילי אופניים לאורכו וכבר כיום הקימה שם אגם אקולוגי, מצפור ובמת מופעים. לאחר שהלכנו בו מעט, נפנה דרומה עם השביל לנחל סוסי (2) שהוא יובל של נחל רבה. מקורו של השם הוא בשמו של חלקו העליון של ואדי סוסיה שמעליו מצויה חירבת סוסיה. הוא מתחיל באזור התעשייה ברקן ובמקום שבו עובר כביש 5 הוא יוצר גיא נרחב. מעט צפונית מכאן, במפגש נחל רבה עם נחל סוסי נמצאו מערות המיוחסות לאדם הקדמון שחי בהן מאות אלפי שנים טרם זמננו. כמו כן נמצאו בסביבת הנחל שרידים להתיישבות מהתקופה הביזנטית ומאוחרים יותר מהתקופה העות'מאנית. באזור זה עסקו בעיקר בחקלאות ולרוב בגידולי כרמי זיתים וגפנים. השביל פונה מזרחה לתוך ואדי אל בורייד (שגם הוא חלק מנחל סוסי) . אם השער שעל השביל נעול יש לעקוף אותו דרך ערוץ הנחל ולחזור לשביל. השביל נמצא כעת בתוואי הערוץ והנוף מעניין. נעלה ונרד מעט חזרה בשיפולי הגבעה (מסומנת גבעה 126 במפה), ונגיע לגיא המצוי בצדה המזרחי. שם השביל שלנו פונה דרומה ומטפס במתינות לגבעה 154 וממש לפני שהוא נפגש עם שביל לא מסומן שמגיע ממערב למזרח (3) , נבחין בבית חווה עתיק שמיוחס לתקופה הפרסית והיה מיושב עד לתקופה ההלניסטית. חפירות הצלה מטעם רשות העתיקות שנערכו במקום חשפו למעלה מ 200 חדשים, חלקם לצורך אחסון ציוד ותבואה, חומה עתיקה וכן נתגלו גם מטבעות כסף מהמאה הרביעית לפני הספירה. בכל האזור כאן סביב למקום זה נמצאו שרידי התיישבות רבים ביניהם חרבת אם אל חמם, חרבת תאנה וסביבן שרידי עיבוד חקלאי , גתות ובורות חציבה. השביל ממשיך מכאן לכיוון דרום מזרח ומתיישר דרומה. הוא מתלכד בהמשך עם שביל בסימון אדום. נרד אתו לערוץ הואדי בצד הדרומי מערבי של גבעה 195 ונפנה עם השביל שיתנהל כעת בתוך ואדי זה לכיוון צפון מערב. נרד במתינות עם הואדי שישנה בהמשך את מהלכו לכיוון דרום מערב. קצת לפני נקודת השינוי מצויה חרבת תאנה כ 300 מטר צפונית לערוץ למי שמעוניין ללכת לבקר בה ולשוב לשביל. במקום שרידי כנסייה , פסיפס ומנזר ביזאנטי. השביל ממשיך בערוץ עד הגיעו למפגש עם נחל הבא מדרום. מנקודה זו השביל ממשיך מערבה לאורך דרך סלולה. בגבעה שמעל השביל מדרום, יש תצפית נהדרת על השטח סביב עם ספסלי ישיבה לכל המעוניין. מי שממשיך ישר עם השביל יעבור עוד כ 800 מטרים ואז השביל מתחבר שוב עם ציר החשמל  באזור ציר המגדלים. המשך הדרך הסלולה יביא את המטייל לגן לאומי אפק שכדאי לטייל בו בהזדמנות אחרת אך אנו נפנה דרומה עם השביל. נרד אתו במתינות כשמתוואי השביל רואים שאנו צועדים כאן בין שתי מחצבות, האחת קטנה הצפונית והשנייה דרומית גדולה יותר. השביל מוביל אותנו לנחל שילה ונעלה ממנו באזור הנקרא מעלה נחשונים (4) . כאן השביל עוזב את הערוץ וחוזר לתוואי קו המתח הפוגש בהמשך את השביל בסימון האדום. אנו הולכים ומתקרבים לקצה המזרחי של אלעד. כיום היא עיר לאחר שהוכרזה כך ב 2007. בישוב אוכלוסייה דתית חרדית והוא הוקם בשנות ה 90 של המאה הקודמת. השביל מתקדם צמוד ממש לקצה המזרחי של הישוב, בדרכנו נעלה מעלה קטן הנקרא מעלה אלכסנדרוני ונרד בהמשך לנחל מזור (5). נחל זה הוא יובל של נחל שילה. הנחל מתחיל באזור גדר ההפרדה ממזרח לאלעד. בשטח ההררי של רכס הגבעות הראשון במערב השומרון הוא יותר ערוץ עמוק ויורד כ 80 מטר הפרש גובה לאורך של כ 3 ק"מ. לאחר מכן, הוא זורם עוד כ 10 ק"מ ב"מרזבה" (קטע מישורי במישור החוף התיכון לרגלי הרי יהודה שנוצר כתוצאה מגידוד הולך וחוזר של הצפות חוזרות ונשנות של הים התיכון בעבר) עד שהוא נשפך לנחל שילה. בקטע שבין חלקו התיכון לתחתון, עברה דרך הים ההיסטורי במקום שהיום עובר התוואי הישן של כביש 444.  הנחל חשוב כמסדרון אקולוגי בין הדום השומרון ובין אגן הירקון וכריאה ירוקה עבור העיר אלעד והשכונות המזרחיות של פתח תקווה. אפשר בהחלט לטייל בו בהזדמנות אחרת למשל ממזרח (מהנקודה בה אנו הגענו אליו) למערב עד הגן הלאומי מוזוליאום-מזור. נמשיך עם השביל דרומה. לאחר חציית נחל מזור ועוד כמה מאות מטרים, מתנשאת ממזרח לנו גבעה ועליה שרידי חירבת אל קצר (6) (אל קסר בערבית). שמה העברי הוא חירבת מצד. במקום מבנה גדול הרוס ומבנה קטן יותר ויש ממנו תצפית על האזור. ככל הנראה נבנה על מנת לשלוט על הדרך העתיקה לירושלים. מערבית לנו מצוי יער כ"ח שיש בו הרבה צל שולחנות וספסלים לישיבה במספר נקודות וכמו כן הגן הלאומי מבצר קולה. אנו כבר ניצבים בסמוך למצבת אלכסנדרוני (7) הקשורה בשמורת קולה. אנדרטה זו, לזכר לוחמי חטיבת אלסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות בקרב קולה, נמצאת על גבעה שגובהה 160 מטר מעל פני הים. ממקום זה יש תצפית נהדרת על מערב השומרון. בתחתית הגבעה בחלק הצפוני עוד אפשר לראות שרידים לתעלות הקשר ששימשו את החטיבה בקרב ההוא. קרבות קולה פרצו ב 10 ביולי בתום ההפוגה הראשונה. בבוקרו של יום זה, חטיבת אלכסנדרוני במבצע "דני" לכיבוש רמלה, לוד והסביבה. במסגרת זו נכבשו גם הכפרים וילהלמה, רנתייה, יהודיה וטירה. הכפר קולה נכבש כמה שעות לאחר מכן על ידי גדוד 89 של חטיבה זו. אבל הירדנים השיבו מלחמה וערכו התקפת נגד ב 16 ליולי. את המשלט באותו זמן החזיקו מקצת מלוחמי גדוד 32 של החטיבה שנאלצו לסגת לאחר אבדות כבדות. למחרת ניסו שתי פלוגות של החטיבה לכבוש שוב את הגבעה אך נהדפו. למחרת, עלו על הגבעה 2 פלוגות בצרוף תותחנים וכבשו סופית את הגבעה לאחר נסיגת הלגיון הירדני שהבחין בכח הגדול והבין שאין לו הרבה סיכויים. מומלץ לעצור כאן ומנוחה ולשמיעת סקירה על שהתרחש כאן במלחמת השחרור. אמנם, עוד קצת פחות מחצי קילומטר מגיעים לכביש 465 ושם נקודת הסיום (8), אך נראה לנו כי יש למצות לפחות חלק מהגן הלאומי ושמורת יער כ"ח. על כן, למי שלא אצה דרכו מומלץ מאד לטייל עוד קטע לא ארוך בשמורה. כשנמשיך עם השביל הלאה דרומה ממצבת אלכסנדרוני עוד כ 200 מטרים, נגיע לחיבור השביל שלנו עם שביל בסימון כחול הפונה מערבה. הוא מתחיל כאן ולאחר כ 700 מטרים פונה דרומה ולאחר מכן שוב מזרחה ומסתיים בשביל שחור בקרבת סוף המסלול. בשביל השחור פונים שמאלה (חזרה צפונה) כ 100 מטר ומגיעים לכביש לנקודת הסיום. תוספת זו מומלצת כי היער בגן הלאומי קולה יפה , חלק גדול ממנו מוצל והוא מכיל שרידים היסטוריים כמו גת וקברים עתיקים. יער הכ"ח הוא ברובו יער נטע אדם. העצים המאפיינים אותו הם אורן ירושלים, אורן  ברוטיה, אורן קנרי, אורן הגלעין, ברוש מצוי, אקליפטוס מסמרי, אקליפטוס אדום-מצנפת,  אלה ואשל. ליער פלשו גם שני מיני עצים ממשפחת הקטניות – שיטה כחלחלה וצחר כחלחל. ביער הכ"ח מתקיים עולם מגוון ועשיר של צומח וחי. בסקר שנעשה בו תועדו יותר מ-237 מיני צמחים ובהם מינים נדירים כגון עפעפית הקנוקנות, ציפורן חד-שנתי ויסמין שיחני. ביער צומח גם אוג קוצני, שיח המאפיין את מערב השומרון, ובסתיו פורחים בו בן חצב סתווני וסתוונית היורה. מאוחר יותר מופיעה העירית הגדולה, בולטת בגבעוליה הגבוהים בין מרבדי כלניות, רקפות, צבעונים ושלל פרחים אחרים. עוד נספר כאן כי מבצר קולה נמצא בחלקו המערבי של היער כמו גם הגן הלאומי מוזוליאום מזור המכיל שרידי מבנה מוזוליאום מהתקופה הרומית וגם הוא בתוך יער קק"ל המכיל פינות ישיבה וצל לרוב. בהזדמנות אחרת מומלץ לטייל בחלק זה. מי שלא מטייל בתוספת שהוצעה כאן ימשיך עם השביל שלנו מפיצול עם השביל הכחול ישר דרומה ולאחר כמה דקות יגיע לחיבור עם הכביש. כאן מסתיים מקטע זה.   הנחיות כלליות להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 8-7 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • אין להיכנס למערות או בורות.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום:   משטרת ראש העין: 03-9004444   מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   לאורך כל הקטע רק עם רכב בעל הנעה קדמית. אפשרויות לינה באזור:  בכל מקום באזור השרון והמרכז מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
  • גן לאומי מבצר קולה
  • גן לאומי תל אפק

מקטע מספר 36: מנירית לכביש 5 , מזרחית לראש העין

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM  

נקודת התחלה: הכניסה לישוב נירית, נ.צ:  672255 / 198636.  נקודת הסיום: כביש 5

מזרחית לראש העין, נ.צ.:  667863  / 199260 אורך המקטע: כ 6 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון.

מתחילים בכניסה לישוב הקהילתי נירית (1). השביל מתלכד תחילה עם דרך סלולה המלווה בסימון ירוק והיורדת לנחל קנה. לאחר כ 400 מטר של הליכה ישר דרומה, במקום בו הדרך מתעקלת בחדות לכיוון דרום מזרח, יש בצד המערבי של הכביש שרידי מבנה ששווה לעלות לחלק העליון שלו (2). התצפית משם על כל השפלה פשוט מהממת. כדאי לעצור לכמה דקות ולהתבונן במרחב הרחוק יותר המכיל את הוד השרון ואזור פתח תקווה רבתי וכן במרחב הקרוב הכולל את אורנית, כפר קאסם ראש העין וסביבותיהם.

אנו הולכים כאן ממש בשולי הקמר המערבי הבונה את מערב הרי השומרון על גבול השפלה ממש כשתוואי השביל יחצה בסופו של כביש 5 סמוך לראש העין. נרד עם השביל לכיוון נחל קנה. מעלינו על הגבעה ממוקם חניון חזי שהוא אתר ששווה להגיע אליו בהזדמנות אחרת, זהו חניון ומצפה הכולל מתקני נופש. נחצה את נחל קנה במקום רחב למדי (3)  . על נחל זה הרחבנו בתיאור המקטע הקודם. יש לשים לב שבימי חורף הנחל עלול לזרום כאן או שיצטברו מים בעומק של כמה סנטימטרים. כשנעלה מהנחל נעבור ממש צמוד לישוב אורנית ממערב. השביל יוביל אותנו לכיוון יער חורשים כשסביב נוף טרשים. בחורף יש כאן שפע רקפות ובאביב שלל פריחה מרהיבה. יער זה משתרע על שלוחות שכיוונן מזרח מערב משני צידי נחל קנה ואנו עוברים כעת בקטע הדרומי שבין אורנית לכפר ברא. היער כולל מספר מקומות בהם יש שולחנות והגבעה הדרומית שלו, זו שאנו עוברים בה נראית יותר פראית. גידולים הסמוכים לכאן הם בעיקר כרמי עצי זית. חלק מהיער טבעי וחלקו – עצי ברוש ורחבי עלים –  ניטע על ידי קק"ל באמצע המאה הקודמת. כשיורדים מהגבעה עם המשך השביל מתקרבים חזרה לאורנית והולכים לאורכה. כיום, זהו ישוב קהילתי בעל מועצה מקומית. בעבר הוא התחיל את דרכו כהתנחלות שאנשיה נשלחו לגור כאן באופן רשמי בסיוע ועידוד ממשלתי. במהלך השנים הישוב התרחב וכיום יש בו גם אזור תעשייה, מרכז מסחרי וכמה בתי ספר. כשהשביל מתקרב לכביש 5050 הוא מתעקל מזרחה ועובר ממזרח  לכפר קסם. ישוב זה הוא למעשה עיר ערבית-ישראלית שהיא הקצה הדרומי של ה"משולש" . היא הוכרזה כעיר בשנת 2008 ובסמוך לה מצוי מחלף קסם על כביש 6. בעיר נמצאו שרידי ישוב מהתקופה הרומית ולאחר מאות שנים בהם לא היתה מיושבת החלה ההתישבות הנוכחית במאה השמונה עשרה. השם כפר קסם נצרב בתודעה הישראלית עקב "ארועי כפר קסם" ב 29 באוקטובר 1956 בהם נרצחו 43 מתושבי הכפר על ידי חיילי משמר הגבול ועוד 6 נהרגו בתקרית אחרת. הגם שנערכה סולחה בין המדינה לכפר הנושא עדיין טעון.

חוצים את כביש 5050 ועוברים בקצה המזרחי של כפר קסם. בכל מקום שאפשר כאן לנצל את השטח לחקלאות הוא אכן מנוצל לצורך זה כבר עידן ועידנים. את ההוכחה אנו מקבלים מיד לאחר חציית הכביש. מבחינים בגת מרשימה (4) מימי קדם. למעלה מ 200 גתות נספרו בסביבה בסקר של רשות העתיקות, מה שמראה על גידול אינטנסיבי של זיתים וגפנים באזור זה כבר בתקופה קדומה.

אנו מתקרבים לכביש 5 ומבחינים בכיוון מזרח במחלף שער שומרון המחבר את כביש 5 עם כביש 505.מחלף זהו מעין גבול בין מחוז המרכז למחוז שומרון. סמוך לכביש 5 אך מצפון לו פונה השביל מערבה לכמה עשרות מטרים. בקטע זה נבחין באבן הגבול המצויה עדיין כאן זו שסימנה את הגבול(5) שעבר באזור זה לפני מלחמת ששת הימים. לאחר מכן השביל פונה דרומה ומגיע למעבר מתחת לכביש 5 המהווה את סוף המקטע (6).

כאן מסתיים מקטע זה.

הנחיות כלליות להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 6-7 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • אין להיכנס למערות או בורות באזור.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום:   משטרת ראש העין: 03-9004444   מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   לאורך כל הקטע רק עם רכב בעל הנעה קדמית. אפשרויות לינה באזור:  בכל מקום באזור השרון והמרכז מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
  • גן לאומי ירקון
  • תל אפק

מקטע מספר 35: ממחלף אייל לנירית

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM   נקודת התחלה: סמוך למחלף אייל, נ.צ.:  679100  / 196608.  נקודת סיום: הכניסה לישוב נירית, נ.צ.:   672295 / 198809 אורך המקטע: כ 10 ק"מ.  מפת סימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון.

כמו במקטעים הקודמים, השביל עובר בין ישובים בסביבה המאוכלסת בצפיפות והמכילה שרידים היסטוריים רבים בכל המרחב.  מתחילים בכניסה המזרחית לקיבוץ איל (1) ,  בין ישוב זה לבין צור יגאל. השביל בכיוון דרום, לאחר כקילומטר הוא פונה מערבה ועובר צפונית למעבר איל (2)  וסמוך לו מעבר זה משמש פועלים פלסטינים והעברת סחורות. השביל מתחיל למעשה כעת להקיף את העיר קלקיליה בין גדר ההפרדה הצמודה אליה לכביש 6 ממערב לה ומצפון מאזור מחלף אייל  לדרום עד כביש 55 ואחר כך הוא מתרחק ממנה לבסוף להמשך התוואי. משך בקצה של מחלף אייל , באזור שהשביל פונה דרומה ונצמד לכביש 6 אפשר להבחין בחפירות ארכאולוגיות המתנהלות על ידי רשות העתיקות. כשמדרימים עוד כמה מאות מטרים עוברים סמוך לנבי שמעון זהו הזיהוי המוסלמי לקבר שמעון בן יעקב והוא מכונה על ידם נבי שמון. בפי היהודים הוא נקרא נבי סמעאן. קבר נוסף המיוחס לשמעון מצוי בגליל התחתון ליד בית נטופה. מבנה הקבר הינו מהתקופה הממלוכית ובמשך הדורות הוא היווה נקודת תפילה על דרך הים כמו נקודות רבות אחרות למטרה זו. כיפתו הלבנה נראית למרחק רב. השביל ממשיך דרומה. חולפים על פני ניר אליהו הנמצאת ממערב. קיבוץ זה הוקם ב 1950 על חורבות מוצב צבאי עירקי  ונועד לעבות את האזור כתוספת לרמת הכובש ואייל מול קלקיליה ואזור הגבול בסביבה בכלל. עד מלחמת ששת הימים הוא סבל התנכלויות ירי, גניבות וחבלות בציוד אם כי לאחר פעולת תגמול בה פוצצה משטרת קלקיליה הורגשה הקלה במצב הביטחוני. במלחמת ששת הימים הוא הופגז קשות על ידי הירדנים עד שצה"ל כבש את האזור. כעת, משחולפים על פני ניר אליהו, מתחילים לעבור באזור הצר שבין גדר ההפרדה התוחמת את קלקיליה ובין כביש 6. עיר זו השייכת עתה לרשותהפלסטינית ממוקמת בנקודה הקרובה ביותר לחוף הים התיכון – כ 12 ק"מ – מבין כל שאר יישובי הרשות והיוותה עד למלחמת ששת הימים את אזור ה"מאתניים הצרים" של מדינת ישראל והאיום הכרוך בכך מסיבות ביטחוניות. שרידים ארכאולוגיים כגון כלי צור מעידים כי הייתה כאן התיישבות גם בתקופה הפרהיסטורית. בתקופה הרומית הייתה כאן תחנת דרכים בשם קלקאליאה. העיר הייתה תחת כיבוש האימפריה העותומאנית מ 1517 ועד כיבוש ארץ ישראל על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנות השלושים המוקדמות עוד נסעו מתל אביב לחיפה ולצפון הארץ דרך קלקיליה , שכן הכביש הישן מתל אביב לחיפה נסלל רק ב 1936. בתקופת המרד הערבי הגדול היו בעיר ובסביבתה תקריות רבות נגד מכוניות של יהודים ונגד הרכבת שהובילה לטול כרם ולחיפה לא רק אנשים אלא גם תוצרת חקלאית בעיקר פרי הדר. לאחר קום המדינה, נשארה העיר תחת שלטון ירדני וקרבתה לאזורי אוכלוסייה יהודיים נוצלה על ידי גורמי טרור לתקריות רבות וצה"ל ערך בה שלוש פעולות תגמול בתקופה שבין 1956 ועד 1965. במלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים מאזור העיר את כפר סבא ותל אביב והעיר נכבשה על ידי צה"ל ביום השני למלחמה. כיום קלקיליה שייכת לרשות הפלסטינית ויש בה רוב מוחלט לחמאס אולם ב 2009 החליט אבו מאזן לפזר את מועצת העיר עקב חובות כבדים ואי ציות להוראות השלטון המקומי של הרשות. את אזור הקצה הדרומי של העיר כמומלץ לעבור מהר ולהתרחק דרומה משום שעוברים בקרבת מספר בריכות מאגרי מי הביוב של קלקיליה ואלפי מנשה. ממשיכים דרומה במקביל לכביש 6, חולפים על פני כביש הגישה לאלפי מנשה והשביל מתחיל להתרחק מאזור הכביש לכיוון מתן וירחיב. הישוב מתן נוסד כתוצאה מיוזמה של משרד השיכון בתחילת שנות ה 90 לאפשר לזוגות צעירים מגרשים לבניית בית במחיר סמלי ויחד עם זאת לעבות את ההתיישבות היהודית לאורך קו התפר וכך הצטרף הישוב ליישובי הסביבה כעוד ישוב יהודי. תוואי גדר ההפרדה עובר מאחוריו כלומר ממזרח לו. באדמות הישוב נמצא קומפלקס של מערות קבורה חצובות בסלע. השביל עובר ממערב לישוב וחוצה את ירחיב. האזור משופע במטעים ובעיבוד חקלאי היכן שמתאפשר. במבט מערבה נראה כל החלק המזרחי של אזור הוד השרון, מעבר לג'לג'וליה וחגור. מדרום לנו, מעבר למחלף חורשים הישוב הבולט הוא כפר קסם ובכיוון מזרח רואים את נירית שבכניסה אליה נסיים את המקטע. ביציאה מהישוב דרומה הולכים קטע קצר במקביל לכביש ונכנסים לתוואי ערוץ נחל קנה (3).  מכאן ואילך עד סוף המקטע מתלכד שבילנו עם שביל בסימון כחול. נחל קנה הוא אחד הגדולים שבנחלי השומרון והוא מהווה יובל של הירקון אליו הוא נשפך לאחר זרימתו כל הדרך מאזור הר גריזים. אנו אמנם הולכים בו בקטע קצר יחסית אך ראוי להרחיב עליו שכן יש לאורכו אזורים השווים טיולים נוספים.

מקורותיו העיליים של נחל קנה מנקזים את כל אזור עמק המכמתת שמדרום לשכם ואת החלק הדרומי של גוש הר גריזים. שמו העברי העתיק נשמר גם בערבית – ואדי קאנה. בחלק העליון שלו, ברוב מסלולו ההררי מתחתר הנחל בסלעי הגיר של חבורת יהודה מגיל הקנומן העליון. באזור הזה יש בו גם מספר מעיינות, בריכות וגבי מים אבל בעונה החמה חלקם יבש. באזור המזרחי הסמוך לשערי תקווה נעלמים מחשופי החוור האטומות למים מתחת לשכבות סלעי הגיר, המים שוקעים בחלחול והאפיק חרב. מאז הוקמה העיר עמנואל וגדל הישוב היהודי בקרני שומרון הנחל מזוהם בביוב. הנחל היה תוואי גבול בין שבטי אפרים ומנשה במרכז השומרון ובמערבו. המדרונות היורדים אל הנחל תלולים למדי ויוצרים מצוקים גבוהים אך בחלקם העליון השיפוע מתון והנוף שמעל הנחל נוף שטוח של רמה. המדרונות בנויים בעיקר מגיר קשה , בונה מצוקים , מגיל הקנומן העליון . על פני המדרונות יש מערות רבות , המעידות על פעילות קרסטית חזקה בתוך שכבות הסלעים . הרמות שמעל הערוצים הן חלק מן הגב השטוח של צפון – מערב קמר יהודה , ברום ממוצע של 400 מ', המשתפל במתינות כלפי מערב וצפון – מערב . בתחום האגן ההררי הזה יש העתקים מעטים בלבד , רובם במערבו , וביתורו של הנוף נובע ממערכת הנחלים המסועפת . המדרונות בנויים בעיקר מגיר קשה , בונה מצוקים , מגיל הקנומן העליון . על פני המדרונות יש מערות רבות , המעידות על פעילות קרסטית חזקה בתוך שכבות הסלעים . הצומח באגן ההררי של נחל קנה עשיר ביותר . יש כאן חורשים ים – תיכוניים מפותחים , שבולטים בהם שני טיפוסים עיקריים . חלקים ניכרים משטחי החורשים מוגנים בשמורת יער – יער אלמעקודיה . השמורה הוקמה עוד בימי המנדט הבריטי , והיא משתרעת סביב עין אלמעקודיה . חברת הצומח הטיפוסית היא חברה של אלון מצוי ושל אלת המסטיק . וזו חלוקת השטח בין שתי החברות השולטות : חורש של אלון ואלה ארצישראלית גדל בעיקר במדרונות ובמצוקים הצפוניים והמערביים ( אלמעקודיה והמדרון המערבי ג'בל א – ד'יב ) . נוסף על מרכיביו העיקריים של החורש גדלים כאן עצים ושיחים גדולים , כגון בר – זית בינוני , אלון התולע , אגס סורי , אשחר ארצישראלי , אלת המסטיק , אשחר רחב – עלים , כליל החרש , קטלב מצוי , חרוב מצוי , עוזרר קוצני וקדה שעירה , ובני שיח נלווים , כגון סירה קוצנית , לוטם שעיר , לוטם מרוני , שלהבית דביקה ויסמין שיתני . כמו כן רבים כאן המטפסים , כגון קיסוסית קוצנית , פואה מצויה , אספרג החרש וזלזלת הקנוקנות . העשבוניים מופיעים בכרים קטנים במקומות החשופים לאור . כיוון שהחורש מוגן למן ימי המנדט הבריטי ועד ימינו , הוא מפותח ואף סבוך למדי , ולעתים קשה למעבר . שרידי חורש דוגמת זה , ובו עצי אלון התולע , מופיעים גם במערב הערוץ , מחוץ לשמורה המוגנת , ברום של כ – 250 מ'. זהו אחד המקומות היחידים בארץ שבהם אלון התולע גדל ברום נמוך כל כך . במפנים הדרומיים והמזרחיים , ברוב שטח הרמה שמעל הנחל , משתרע חרש פרק של חברת חרוב מצוי ושל חברת אלת המסטיק . המינים העיקריים הגדלים כאן , נוסף על החרוב ועל אלת המסטיק , הם אשחר ארצישראלי , קדה שעירה ובר – זית בינוני , וגם אלון מצוי ואלה ארצישראלית . במרבית שטחי חורש הפרק מותר לרעות , ורק באזור אל מעקודיה אסור לרעות גם בחלק מן החורש הפתוח . לאורך אפיק הנחל , במקומות הלחים , מתפתחות חברות צומח של מעיינות ושל גדות נחלים . ליד הברכות הקטנות והגבים גדלים סמר מחיץ , גרגיר הנחלים , כרפס הביצות , שנית מתפתלת , גמא קרח , גמא חום , תלתן הביצות , עבדקן מצוי , כלורה חרוזה , ברוניקת המים ועוד , ואילו בכוכים שנוטפים בהם מים צומחות שערות שולמית וערידת הביצות . פטל קדוש מלווה את ערוץ הזרימה , ועמו שיח – אברהם מצוי. שיח זה מצוי נפוץ יותר בבתי הגדול שבמערב הנחל , שבו תשתית הערוץ מכוסה בחצץ לבן וגס . לאורך חלקו השופע מעיינות של הנחל יש חורבות של כמה יישובים קדומים , מצודות ומצדים . בחלק מן החורבות התיישבו תושבים מדיר אסתיא ומג'נצפוט , והם מקימים כפרי בת ונוטעים פרדסים. האתרים הבולטים ביותר הם : חירבת שחאדה , על הרכס שמדרום לאפיק ( נ"צ 1536.1732 ) , וח'רבת קאנה ( נ"צ 1598.1743 ) , ששטחה כ – 5 דונמים ובה שרידי מבנים , מערות מגורים וים של בית בד גדול . סמוך לחורבות שוכן כפר קטן – ח'לת אלבלע – ויש ריכוז גדול של אירוס ארם – נהריים . במקום המפגש של הנחל עם ואדי אבראהים יש מצד קטן שהשתמר כמעט עד גובה הגג ( נ"צ 1613.1742 ) . זהו אחד המצדים שהגנו על הדרך הקדומה שעברה בוואדי . במפגש היובלים של נחל קנה – ואדי ערעור וואדי א – שמי – למרגלות ג'בל א – ד'יב , יש חורבה גדולה ובה שרידי בתים שהשתמרו בגובה כמה נדבכים , אבנים מסותתות , קירות ומתקנים חקלאיים . מן החורבה עולה שביל לכתף ג'בל א – ד'יב ( נ"ג 386 ) , שיש בו שרידים של מצד הרוס ששמו קצר אלחראמיה ( נ"צ 1623.1738 ) . המצד נבנה מאבנים מסיביות , שחלקן מסותתות היטב . מהן נשתמרו רק פינות של הקיר הצפוני ושל הקיר המערבי . בראש ההר ( נ"ג 446 ) יש שרידים של עוד מצד הרוס , ושמו קצר שכו . שני המצדים הם נקודות תצפית מרהיבות לעבר מערב , אל אפיק נחל קנה.

באזור בו אנו מטיילים בנחל קנה התוואי רחב ויש גם מקומות רבים למנוחה וצל שלפחות אחד מהם כולל שולחנות. מומלץ לנצל מקום זה לעצירה. אנו ננוע עם השביל בתוואי הערוץ כשבשלב מסוים צפונית לגבעת יער חורשים השביל מתעקל ופונה מערבה ועוזב את תוואי הנחל (4) . מטפסים עם השביל לכיוון נירית. ישוב קהילתי זה נוסד ב1981 וקרוי על שם הפרח הידוע. נגיע עד כביש הגישה אליו (5) .

כאן מסתיים מקטע זה.

הנחיות כלליות להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 6-7 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום:   משטרת כפר סבא 09-7473555 ,  מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע. אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור איל, נירית מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
  • גן לאומי ירקון

מקטע מספר 34: מגבעת מעמר עד למחלף אייל

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM נקודת התחלה: על כביש 444 למרגלות גבעת מעמר , נ.צ.:   682725 / 795900.   נקודת סיום: מחלף אייל, נ.צ.:  679100  / 196608    אורך המקטע:  כ 8 ק"מ.  מפת סימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון.

במקטע זה אנו הולכים בשיפולים המערביים של רכסי השומרון, בין החלק הכמעט שטוח ממש באזור כביש 6 ומערבה ובין החלק שמתחיל להתרומם לגבהים יותר משמעותיים המצויים באופן גס מזרחית למקום בו עבר קו הגבול הישן לפני מלחמת ששת הימים. עקב כך, שטח זה עדיין ניתן לעיבוד חקלאי ואכן רואים בסביבה גם מטעים ושטחים מעובדים וחלקו מזכיר את שיפולי הגבעות העגלגלות של רמות מנשה. למעשה, אנחנו בקצה המערבי של קמר אום אל פחם – ענבתה, הנטוי במתינות ומכיל מערכת צפופה של ערוצים המבתרים אותו ויורדת הלאה מערבה לשפלה. שטחים נרחבים במערב השומרון ובכלל זה באזור בו אנו צועדים, מעובדים זה דורות רבים עיבוד חקלאי ונטועים בעיקר בעצי זית, תאנה, שקד ורימון. בכל מקום שאפשר מנוצל השטח לפלחה. הצומח הטבעי לא נשתמר ברובו, פרט לסביבת מקומות קדושים בהם הפגיעה בצומח אסורה. האזור המערבי של השומרון בו אנו מטיילים הוא בחלקו בעל קרקע טרשית ובקטעים מסוימים פחות מעובד אך גם הוא סבל מכריתת עצים ומרעיית יתר לאורך הדורות. בחלקים הלא מעובדים חברת הצומח הטבעי המצויה כאן מורכבת מעצי חרוב בצפיפות דלילה ומאלת המסטיק ואילו חברת הצומח השלטת כאן היא בתה של סירה קוצנית או זקנן שעיר. כמו כן מצויים כאן קידה שעירה, אשחר ארצישראלי, זלזלת הקונקנות, אספרג החורש ומינים שונים של חד שנתיים.

מתחילים ללכת ממפגש כביש 444 עם נחל אלכסנדר, למרגלות גבעת מעמר (1). ההליכה בתוואי הנחל קצרה, כמה מאות מטרים מזרחה בטרם נפנה לכיוון דרום. הולכים כאן מדרום לגן הלאומי צור נתן המשתרע בגדה הצפונית של הנחל , בתחום רכס סלעית הגבוה מסביבתו בגלל שני שברים: שבר נחל אברך בצפון ושבר נחל אלכסנדר בדרום. גן לאומי זה ראוי לביקור בפני עצמו בהזדמנות אחרת. מוצאו של נחל זה הוא בהר עיבל ובהר גרזים , והוא נשפך לים התיכון בקרבת מכמרת . בדרכו מהר שכם לים קולט נחל אלכסנדר פלגים ובני פלגים , המתלכדים לשני יובליו העיקריים – נחל שכם ונחל תאנים ( ואדי א – תין ) . הנחל נקרא על שם המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי , שהוציא את האזור מידיהן של ערי החוף הנוכריות . ייתכן גם כי שמו של הנחל נגזר משמו הערבי , ואדי אסכנדר , על שמו של המייסד והבעלים של מינת ("נמל") אבו זבורה , בשפך הנחל . בשל אופיו הקרסטי של אזור מוצאו – סלע דולומיטי סדוק מגיל הקנומן והטורון המכוסה שכבת אדמה דקה – קיימת בו זרימה רצופה רק בחודשי החורף ובעת שיורדים בהר שכם גשמים עזים וממושכים , הניגרים בנגר עלי באפיקו . שטח אגן הניקוז שלו הוא 580 קמ"ר , וכמות המשקעים השנתית היורדת בו היא 340 מיליון מ"ק . ההבדל בין שיעור הזרימה המרבי בנחל ( 24 מיליון מ"ק ) לשיעור הזרימה המזערי ( פחות ממחצית המיליון מ"ק ) הוא גדול . לפנים ניזון הנחל בחודשי הקיץ , לבד ממי תהום גבוהים , גם ממעיינות שנבה . כיום הוא ניזון ממי תהום , ממי ניקוז , ממים המוצאים מברכות המדגה באזור וממי קולחין מטוהרים .

לאחר ההליכה הקצרה עם הנחל פונים דרומה (2) והשביל עובר להתלכד עם שביל בסימון אדום. לאחר מעבר סמוך לבאר עמוקה השביל פונה יותר דרומה ויביא אותנו לקרבת חירבת מזרעה. ככל הנראה היה זה ישוב שתושבי הכפר ג'מאל אכלסו חלק מהשנה כיוון ששדות המרעה שלהם השתרעו עד לכאן והיה להם נח בחלק מהזמן להתגורר כאן. החרבה נמצאת מעט דרומית לשביל עבור אלה שמעוניינים לבקר בה. צמוד לה מצוי מאגר מים עתיק, שככל הנראה שימש את תושבי המקום חצוב בסלע ומעליו פתח קמרוני. נמשיך דרומה עם השביל. בקטע מישורי לגמרי מערבית לכוכב יאיר כשהולכים בכיוון צור יגאל. בדרך עוברים סמוך ליער קק"ל מומלץ לעצור כאן למנוחה. כשממשיכים ומתקרבים יותר לבתי כוכב יאיר מבחינים מצד מזרח בגבעת הכלניות, מקום בו יש ריכוז של פרח זה בחורף ושל חצבים בשלהי הקיץ. השביל עובר כעת להתלכד עם שביל בסימון ירוק. בהמשך לאחר זמן קצר אפשר לסטות מעט מהשביל לטובת מצפה ספיר (3) מקום בקרחת יער שיש בו שולחנות פיקניק ועצי צל. גם זה מקום טוב למנוחה. כשממשיכים דרומה, השביל עובר לא רחוק מהמורד הדרומי של הגבעה בה נמצאו מערות קבורה מהתקופה הרומית ביזנטית (4) . אנו הולכים כעת בין צור יגאל לקיבוץ אייל. הישוב כוכב יאיר צור יגאל הוא כיום ישוב מאוחד של שני ישובים אלה שקמו ב 19800 ואחריה. לפני מלחמת ששת הימים היה כאן רק קיבוץ אייל כישוב ספר. הוא נוסד ב 1947 תחילה באדמות דרדרה שבעמק החולה אך לאחר הסכמי שביתת הנשק ב 1949 הישוב לא יכול היה להתקיים שם ואנשיו עברו לאזור זה. בשנות החמישים סבל הישוב מהתנכלויות של ערביי קלקיליה שכללו גניבות, חדירות, גניבות, נזק ליבולים ועוד וברור שהקמת ישובים נוספים באזור לאחר מלחמת ששת הימים חיזקה גם אותו. נעבור בדרכנו ביער אייל באזור בו יש שרידים לתעלות קשר מתקופה שלפני 1967 וממזרח מצויה גבעת המוצב ששמשה עמדת תצפית של צה"ל אז. נעבור גם ליד שרידים של גת ומערת קבורה. השביל שלנו מתלכד לקטע קצר עם שביל בסימון כחול לכמה מאות מטרים ולאחר מכן נגיע לכניסה המזרחית לקיבוץ אייל (5). השביל מתנהל כעת דרומה אך מתחיל לשנות כיוון מערבה בסמוך לכביש 5504. עוד כמה מאות מטרים מערבה ונחצה בסמוך למעבר אייל (6) ונפנה צפונה לכמה עשרות מטרים. אז השביל פונה מערבה ומגיע לאחר כקילומטר וחצי   עד סמוך למחלף אייל (7) .

כאן מסתיים מקטע זה.

  הנחיות כלליות להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 6-7 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • יש לשים לב לבורות ובארות באזור המסלול במיוחד הבאר שהוזכרה קודם בתחנת הרכבת הישנה הסמוכה לאחיטוב.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום:   משטרת חדרה:  04-6327444 ,  מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע. אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור צור יגאל, כוכב יאיר מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
  • גן לאומי צור נתן

מקטע מספר 33: מגשר הרכבת הישנה לגבעת מעמר

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM   נקודת התחלה: גשר הרכבת הישנה מעל נחל יכון , נ.צ:    695665 / 200628.   נקודת סיום: למרגלות גבעת מעמר , צפונית לצומת טירה נ.צ.:   682725 / 795900 אורך המקטע: כ 15 ק"מ. מפת סימון מספר 7: השרון ומערב השומרון.

מקטע זה מתנהל במקביל וסמוך לתוואי כביש 6. הולכים ממערב לכביש עד כ 800 מטר צפונית לצומת טירה ושם נכנסים לשטח בכיוון מזרח. נתחיל לנוע מגשר הרכבת הישנה מעל נחל יכון  (1) דרומה במקביל לכביש 5803. כאן עבר לפני קום המדינה נתיב מסילת הרכבת מדרום הארץ לחדרה וחיפה. חלקים נרחבים משני צדי הדרך (מזרח ומערב) מכילים מטעים ירוקים המשתלבים בשטח המישורי בעיקרו. לאחר כ 800 מטרים, הכביש מבצע תפנית מזרחה ואנו נמשיך דרומה עם השביל. נחלוף על פני בית הקברות של בחן ובצמוד לו בית הקברות האתאיסטי (2)  של עמק חפר עם המצבות הייחודיות שבו. כמה מאות מטרים מזרחית לכאן מצוי מאגר מי הקולחין של קיבוץ בחן שגם הוא הוזכר במקטע הקודם. מערבית לנו המושב גן יאשיה וממזרח נמצא קיבוץ בחן. מושב גן יאשיה, שהוקם ב 1949 על ידי חיילים משוחררים מהפלמ"ח ועולים מרומניה שעלו על אדמות הכפר קקון שנכבש במלחמת השחרור. האזור כאן מרובה מטעים ושטחים חקלאיים המעובדים על ידי תושבי ישוב זה. בחלק הצפוני שלו, עובר נחל בחן שלעיתים בשנה מרובת משקעים עולה על גדותיו ומציף את השטח בסביבתו כולל את רחובות הישוב. קיבוץ בחן נוסד בשנת 1954 ושמו הקשור לפסוק בספר ישעיהו הוא על שמה של גבעה  "משלט 82" , היא תל בחן – מקום מוגבה שהיווה נקודת תצפית על עמק חפר ומישור החוף בכיוון מערב ועל החלק הצפוני של השומרון במזרח. בשטח הקיבוץ עוד לפני הקמתו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שונים המראים כי ההתיישבות כאן החלה עוד בתקופה המקראית הקדומה. רשות העתיקות ערכה כאן חפירות בשלהי שנות הששים של המאה הקודמת. נחשפו 3 קברים מתקופה זו וממצאים שונים שמוצגים כיום במספר מוזיאונים בעולם. בחפירות שנערכו מאוחר יותר התגלו מקווה טהרה, רצפת פסיפס , מבנים וממצאים נוספים. ממצאים רבים מהתקופה הביזנטית התגלו בחפירות שנערכו כאן ב 2007.  בשטח הקיבוץ מצוי גם גן הפרחים היפהפה "אוטופיה" שמומלץ לבקר בו.

ממשיכים עם השביל דרומה. לאחר זמן קצר מגיעים לפילבוקס – מבנה עגול טיפוסי של עמדת שמירה בריטית (3)  שכמותה הוקמו רבות ברחבי הארץ בעת שלטון המנדט. ייעודה של עמדה זו כאן היה להגן על גשר הרכבת מעל נחל בחן בקו טול כרם אחיטוב חדרה. הגשר ברובו לא שרד ונותרו ממנו כיום עמודי אבן. מתקדמים הלאה וכעת הולכים בקטע שבין גן-יאשיה לבת-חפר. מבט מערבה מראה מפרס של שדות חרושים, מטעים מעובדים ומאגרי מים וישובים ביניהם שהקרובים הם: עולש, בארותיים, בורגתה וחניאל. מבט מזרחה מראה אזור צפוף בהרבה מבחינה אורבנית. מעבר לבת חפר אפשר לראות את אזור שויכה ודרומית לה את העיר טול-כרם. הישוב שויכה המצוי מזרחית לבת חפר כקילומטר וחצי, במקום בו מופיע במפה הציון: "זהרת מסהיל" משמר את שמו של המקום "שכה" המוזכרת בספר שופטים, ספר מלכים ובכתבי ניצבי שלמה המלך. זהו מקום גבוה יחסית , 112 מטר מעל פני הים המאפשר תצפית מרחבית טובה על האזור. על פי מקורות אלה, זיהה פרופסור בנימין מזר את האזור המצוי ממערב כ"עמק חפר" ובהתאם לכך נקראו שמות הישובים באזור. כיום יש כאלה המזהים את העיר המקראית "חפר" בעמק דותן ולכן יתכן שעמק חפר הוא בכלל עמק דותן.

אנו כבר בפאתי הישוב בת-חפר. גדר ההפרדה קרובה ונראית בברור. בהזדמנות אחרת, מומלץ לבקר ב  "אמפי של בת חפר" (4) הממוקם בצד השני של כביש 6 בתוך הישוב קרוב מאד לכביש. יש משם תצפית יפה על בת חפר ומערב השומרון וביום של ראות טובה במיוחד אפשר לראות בכיוון מזרח את פסגת הר עיבל הסמוך לשכם. הישוב עצמו די צעיר. הוא הוקם ב 1996 במסגרת עיבוי יישובי קו התפר שהוביל בזמנו אריק שרון שהיה שר השיכון בתחילת שנות התשעים. עוד לפני כן שכן במקום קיבוץ יד חנה סנש שהתפצל מקיבוץ יד חנה אבל הוא התפרק בשנת 1972. כיום הישוב צמוד ממש לגדר ההפרדה המצויה ממזרח לו ולמעשה הקמתה היטיבה אתו משום שלפני כן סבל מפריצות וגניבות של כלי רכב. מערבית לנו קיבוץ יד-חנה. זהו ישוב קהילתי מאז שנת 2005 כשלפני כן היה קיבוץ וזכה לתואר "הקיבוץ הקומוניסטי היחיד" , מאחר וחבריו השתייכו לתנועת מק"י בהנהגת משה סנה. קבוצת החברים שלא הצטרפה לתמיכה פרשה והקימה את יד חנה סנש שהוזכר קודם לכן. שינויים ותמורות בתנועה הקיבוצית כולה גרמו לכך שהישוב עבר למעד של כפר קהילתי.

ממשיכים עם השביל ובטרם חולפים על פני יד חנה עוברים מעל נחל שכם על גבי גשר מתכת הנקרא יב"ש (5) –  יד חנה – בת חפר – שכם. נחל שכם, המתחיל את דרכו בין הר עיבל להר גריזים סמוך לשכם הוא אחד משני יובליו העיקריים של נחל אלכסנדר (היובל השני הוא נחל תאנים). אורכו כ 30 ק"מ והוא נשפך לנחל אלכסנדר מערבית לגן יאשיה. בתקופת המנדט הבריטי נסללה לאורך הנחל מסילת הרכבת שהגיעה מסעודיה דרך מסילת השומרון עד טול כרם ומשם המשיכה לתוואי המזרחי שבנו עוד התורכים לפניהם ושהמשיכה עד תעלת סואץ. בחצי השני של המאה הקודמת זוהמו מי הנחל בשפכים רבים ולאחר מאמץ משותף של המועצה האזורית עמק חפר בשיתוף עם עירית טול כרם שוקם הנחל כשמתקן טיהור סמוך לבת חפר מטהר את המים.

מתקרבים למחלף ניצני עוז כשאנו ממש סמוכים לגדר ההפרדה הנמצאת מצדו מזרחי של הכביש. מצידה המזרחי של הגדר העיר טול כרם. הישוב ניצני עוז מצוי מערבית לנו ואנו עוברים סמוך לשטחים הנטועים והחממות שלו. הוא הוקם ב 1951 כהיאחזות נחל והפך לישוב אזרחי ב 1952. בהיותו סמוך מאד לטול כרם ולקו הירוק, סבל עד מלחמת ששת הימים הסתננויות ופגיעות לרוב. מרחוק נבחין ביישובי המשולש טייבה, קלנסואה וטירה. כשאנו מגיעים לנחל תאנים השביל עובר את כביש 6 לצידו המזרחי. במעבר ניתן לזהות את שרידי גשר הרכבת התורכי משנת 1915 מעל נחל תאנים (6)  מסילה כאן הייתה חלק מתוואי הרכבת בקטע ראש העין טול כרם חדרה מזרח. השימוש בה הופסק בשנות הששים. הגשר נמצא בין הכביש לגדר ההפרדה וכדאי לצפות ממנו בחורף בעת שטפון בנחל תאנים למים השוצפים. לאחר מעבר כביש 6 השביל ממשיך דרומה ועובר בסמוך למעבר שער אפרים המצוי ממזרח לכביש. זהו מסוף העברת סחורות בין הרשות הפלסטינית וישראל. מעבר זה נקרא על שם הישוב הסמוך הנמצא מהצד המערבי של כביש 6. השביל חוצה את כביש 444 כשמערבית לנו נמצאת קלנסואה. אנו צועדים כעת בקטע שנקרא אזור המשולש, על שם שלושת הכפרים הערבים הגדולים כאן: טייבה, קלנסואה וטירה. ההתיישבות במרחב טייבה קדומה מאד, התגלו בה שירידים להתיישבות כבר מתקופת הברונזה ואחר כך בתקופת הברזל. ממצאים נוספים מעידים כי היה פה ישוב בתקופה הרומאית הביזנטית והממלוכית. מכאן והלאה המקום היה עזוב מאות שנים עד שבאמה ה 17 יושב על ידי שבטים מאזור ערב הסעודית ומצרים. בתקופה העותומאנית הייתה טייבה מרכז אזורי ובימי המנדט השתייכה לנפת טול כרם. בהסכמי שבית הנשק בזמן מלחמת השחרור עברה יחד עם יישובי המשולש האחרים לישראל. בשנת 1990 הוכרזה לעיר.

גם קלנסואה שאנו חולפים ממזרח לה הוכרזה לעיר בשנת 2000. במקום הייתה מצודה צלבנית והיא הגנה על הדרך העוברת בין קיסריה ללוד. בטירה שאותה ניתן לראות מדרום לנו התחולל קרב קשה במלחמת העצמאות במסגרת "מבצע מדינה" ונפלו בו לוחמים רבים.

האזור כולו מלא בשטחים ירוקים מעובדים וכביש 6 חוצה אותם. קצת לפני שנגיע לכניסה הדרומית של טייבה, נעבור על פני גשר בעל קשת קמרונית אחת שעליו עוברת מסילת הרכבת העות'מאנית. כמה מאות מטרים דרומית לכניסה נעבור על גשר גדול יותר בעל שתי קשתות.

(7). מערבית לגשר, נבחין בדרך עפר ההולכת ומתרחקת מתוואי השביל שלנו לכיוון דרום מערב. דרך זו מובילה לאזור בו היה פעם יער מרשים ביותר שנקרא יער השלום. עדיין נמצא שם עץ אלון גדול ומרשים כשריד ליער ההוא. נמשיך דרומה. מזרחית לנו אנו חולפים על פני הגן הלאומי צור נתן הסמוך לישובים צור נתן וצור יצחק. בשטחם נמצאו שרידים עוד מהתקופה הכנענית ולאורך תקופות אחרות. שני ישובים אלה תוכננו על מנת להוות תשובה לרצף הערבי באזור. נמשיך דרומה מאזור הגן הלאומי הזה כמה מאות מטרים. נגיע לגשר בעל 4 קשתות מהתקופה העותומאנית (8) שגם הוא שימש את מסילת הרכבת על מנת לעבור מעל נחל אלכסנדר. סמוך לו נמצא פילבוקס, שהוא מגדל שמירה מתקופת המנדט. כאן פונה השביל שלנו מזרחה, נפרד מנחל אלכסנדר בתוואי צפוני ולאחר כמה מאות מטרים מגיע לכביש 444, למרגלות גבעת מעמר (9) .

כאן מסתיים מקטע זה.

  מידע כללי להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 6 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  •   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • יש לשים לב לבורות ובארות באזור המסלול במיוחד
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   תאום שטחי אש פיקוד מרכז:  02-5305042 טלפונים חשובים:     משטרת נתניה: 09-8864444 , משטרת כפר סבא:  09-7473555, מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע. אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור – ניצני עוז , בארותיים, שער אפריים. מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
  • חצר בארותיים

מקטע מספר 32: ממחלף בקה לגשר הרכבת הישנה מעל נחל יכון

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM   נקודת התחלה: הכניסה מכביש 581 למחלף באקה-ג'ת, נ.צ: 702133 / 201512.    נקודת סיום:  תל גשר הרכבת הישנה מעל נחל יכון , נ.צ:    695665 / 200628 אורך המקטע: כ 11 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון.

במקטע זה אנו ממשיכים לנוע באזור המשלב ישובים כפריים (מושבים וקיבוצים) וביניהם מרחב של שטחים חקלאיים. תערובת של חום וירוק פרוסה סביב מלוא העין. מתחילת המקטע ועד אזור מאגר המים חביבה השביל מתלכד עם שביל רוכבי אופניים במקביל וסמוך לכביש 6. מתחילים בגשרון (1) על כביש הגישה המגיע מכביש 581 לכביש 6. מזרחית לנו, מעבר לכביש ממוקם הישוב ג'ת. הוא נוסד במאה ה 19 על ידי תושבים מבקה אל גרביה על שרידי ישוב קדום. במקום זה, שכנה בעבר עיר ממלכה מרכזית גת-פדלה, ששרידיה מצויים היום בתל ג'ת בחלק המערבי של העיירה הנוכחית. היא הייתה עיר חשובה למדי: תחומה השתרע בין צפת ( תל אסאויר שבפתח נחל עירון לבין שוכה היא ח'רבת שויכת א ראס) מדרום לה שכנה ממלכת אפק , שהייתה קשורה עם ערי הממלכה של השפלה . לתחומה של גת פדלה השתייכו היישובים ששכנו לאורך ציר "דרך הים" במזרח השרון " , לרגלי במת ההר (שוכה , יחם , צפת וכן עירון) ואולי גם ערים ששכנו על הסעיף המערבי של "דרך הים" ( תל אבשר , תל זרור =  ז'רר) .  לעורק התחבורה המרכזי שעבר בשרון נודעה חשיבות כלכלית רבה , והוא שהצמיח וליכד את עיר הממלכה גת פדלה. חורבות העיר מוזכרות עוד לפני כן בתעודות אל עמארנה מהמאה ה 15 לפנה"ס. השרידים שנתגלו על התל הם מתקופות רחבות, החל מהכנענית ומאוחר יותר הרומית ביזנטית. ממערב לנו קיבוץ להבות חביבה שנוסד ב – ,1949 ונקרא על שם הצנחנית חביבה ריק , שהוצאה להורג בידי הנאצים . לאחר קרוב ל 4 ק"מ נחצה את כביש 5815 המקשר את להבות חביבה עם קיבוץ מגל. כמה מאות מטרים נוספים יביאו אותנו לנחל חביבה שהוא אחד מיובליו הגדולים של נחל חדרה. ראשיתו של הנחל בצפון השומרון, ואחרי שהוא יוצא למישור החוף הוא פונה צפונה ליד קיבוץ להבות חביבה, ונשפך לנחל חדרה בקרבת צומת חביבה. בנחל זורמים מים כל השנה, הן ביוב המגיע מכפרי צפון השומרון והן מעיינות קטנים המאפיינים את נחלי האזור. בחלקו התחתון של הנחל פותח בשנים האחרונות פארק קטן ובו מסלול הליכה, נטיעות צעירות ושולחנות אבן להנאת המטיילים.

כאן השביל שלנו פונה בחדות לכיוון צפון מערב והוא ממשיך על שפת ערוץ נחל חביבה כאשר הוא אינו מתלכד יותר עם שביל האופניים ועוזב את התוואי הסמוך לכביש 6. לאחר כמה מאות מטרים הוא מבצע פניה דרומה ועובר צפונית למאגר חביבה (2) שהוא מאגר מי קולחין בנפח של 2.5 מיליון מ"ק המשמש לצרכים חקלאיים לאחר שהמים עוברים טיהור. השביל עובר לבסוף מצדו המערבי של המאגר , פונה מערבה וסמוך לכביש 581 פונה דרומה. כ 300 מטר דרומית לחיבור זה, כביש 581 פונה היישר מערבה אך השביל שלנו ממשיך ישר דרומה. בנקודה הזו שבה חוצים את הכביש (3) רואים את תוואי הרכבת הישנה המגיע מצפון מערב וממשיך דרומה, כשתוואי השביל שלנו מתלכד אתו עד למרגלות תל קקון שעוד מעט נגיע אליו. כאן אנו כבר בקצה הצפוני של אדמות עמק חפר שנרכשו בשעתו על ידי יהושוע חנקין. אדמות העמק משתנות לסירוגין מחמרה לטרה רוסה והן פוריות ואכן עד היום שטחים רבים בו מנוצלים לעבודה חקלאית. עמק זה, במרכז השרון מוזכר בתנ"ך גם כשם של עיר או כאזור גאוגרפי. מלך חפר, הוא אחד ממלכי כנען שהכה יהושוע בעת כיבושיו את הארץ וברשימת המלכים מקומו בין "תפוח" המזוהה עם תל שייך אבו זרד שמדרום לשכם ובין מלך אפק. "ארץ חפר" הייתה חלק מהנציבות השלישית של שלמה המלך (מלכים א,ד,י). השם עמק חפר ניתן לאדמות ואדי חוארית, שנרכשו על ידי קק"ל במאי 1929. מוסדות ההתיישבות באותה תקופה חיפשו שם חדש-ישן לאדמות אלה וכך אזור הואדי הזה הפך לעמק חפר. עד מלחמת העולם הראשונה, היה עמק זה אחד הריקים והמוזנחים בארץ. שטחים נרחבים ממנו היו ביצות שנגרמו מהצפות של נחל אלכסנדר ויובליו ושל מי התהום שעלו על פני הקרקע בהעדר ניקוז מתאים. בעת רכישת הקרקעות התגוררו במרחב עמק זה כמה מאות בדואים שהגיעו בשעתו מהחור והתפרנסו מגידול מקנה, הובלת סחורות על גבי גמלים ועבודה במשקים האיכרים בחדרה. לאחר רכישת האדמות נמשך פינויים עד 1930. על שטחים של כ 6000 דונם (מתוך 30,718 דונם) המשיכו חלק מהבדואים להתגורר ובינם לבין הארגונים היהודיים "ויתקין, ו"העמק" שהחלו לחרוש את האדמות פרץ סכסוך משפטי הסתיים כעבור כשנתיים, או אז התפנו הארגונים להמשך העבודה החקלאית. בהמשך יובשו ביצות העמק תוך הסדרת ניקוזים מתאימים ואדמותיו הפוריות התמלאו בשטחים מעובדים ומטעים הקיימים עד היום.

נמשיך דרומה לאחר חציית הכביש ונבחין מערבית לנו בבתי קיבוץ המעפיל שעלה על הקרקע ב 1945 על חלק מאדמות הכפר קאקון שנרכשו על ידי יהושוע חנקין. המתיישבים הראשונים לא היו חברי גרעין המעפיל אלא חלק מקבוצה של רוכשי אדמות שקנו אותן על מנת להקים ישוב שיעסוק בפרדסנות. בשנות המרד הערבי (1936-1939) ננטש המקום וחלקו נהרס על ידי תושבי קאקון. ב 1942 רכשה קק"ל את האדמות מהרוכשים המקוריים והעבירה אותן לאנשי הגרעין שעלו לאחר שלוש שנים להתיישב במקום. בהמשך, עוברים ממזרח לישוב אומץ שהשביל עובר בסמוך לחממות והמטעים שלו. המושב הוקם באוגוסט 1949 על אדמות הכפר קאקון. התושבים הראשונים בו השתתף בקרבות האזור מול גדוד חיטין העירקי שהיה חלק מ "צבא ההצלה". קצת לפני שמגיעים אל מול המושב, עוברים על גשר הרכבת הישנה (שהזכרנו קודם) מעל נחל אומץ (4). כיאה לבניה באותה תקופה זהו גשר אבן עם קשתות, נאה למדי. קו רכבת זה היה חלק ממה שנקרא: "המסילה המזרחית". זהו קו רכבת שעברה באזורי השרון, השפלה והנגב והגיעה עד מערבו של חצי האי סיני. היא נסללה על ידי הצבא העותומאני בשנים 1915-1917 כחלק מציר לוגיסטי לשינוע כח אדם ומשאבים במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. אחרי שהבריטים השתלטו על הארץ, הוארך הקו עד חיפה ושימש כקו הרכבת המרכזי של המדינה גם לאחר קבלת העצמאות עד שהוחלף על ידי קו החוף הפעיל כיום.

נמשיך עם השביל דרומה ואגב כך נזהה ממזרח לנו את מאגר חביבה, למי קולחין. נעבור את כביש 581  בטרם נעלה ונרד מתל קאקון, נראה מזרחית לנו את ה "מאגר המזרחי" – זהו מאגר מי הקולחין הגדול בארץ שתכולתו כ 5 מיליון ק"ב. מי נחל שכם מוסטים אליו באמצעות סבר ועוברים טיהור במתקן שפכים לשם שימוש לצרכים חקלאיים. מהסוללה המקיפה אותו יש תצפית טובה לשיפולי השומרון ולעמק חפר. הגענו לתל קאקון (5) נעלה עליו. מעט לפני האנדרטה לזכר לוחמי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרב על כיבוש התל נבחין בבאר קקון, ששימשה את הכפר שהיה קיים כאן. הבאר מכילה מים כל ימות השנה. מהבאר נמשיך לאנדרטה ונעצור כאן להסבר.

תל קאקון מתנשא לגובה של 52 מטר והתצפית ממנו מרהיבה. ניתן לראות ממנה את השומרון, את עמק חפר הפרוס למטה ובצפון גם את אזור המוחרקה שבמזרח הכרמל. המקום היה מיושב ברציפות מהתקופה הרומית ועד ל 1948. בתקופת גדולתה של קיסריה העתיקה, העיר ששכנה כאן נכללה בתוכנית המתאר שלה כלומר הייתה חלק מערי מחוז קיסריה ומכאן אנו למדים על חשיבותה בעת ההיא. במרכז החירבה הנראית כיום על התל ישנם שרידים של מנזר ממלוכי שהוקם על יסודות צלבניים. השריד הקדום ביותר שנמצא על התל הוא אבן ועליו כתובת באכדית ככל הנראה חלק ממצבה אשורית מהמאה השמינית לפני הספירה. בתקופה הרומית החל ישוב הקבע בו ובתקופה הצלבנית היה עליו ישוב שהצלבנים קראו לו קאקון, על הדרך הראשית קיסריה -שכם. בתקופה זו המקום שויך למושל אזור קיסריה וישב בו ממונה מטעמו. בתקופת הקרב המפורסם בקרני חיטין ישב בו כח של הטמפלרים. בשנת 1260 כבש המצביא הממלוכי בייברס את המבצר. לאחר כיבוש קיסריה הרסו הממלוכים באופן שיטתי את המבצרים והישובים במישור החוף על מנת להקשות על פלישות נוספות של כוחות זרים לארץ. המרכזים המנהליים של הממלוכים עברו מזרחה ובקאקון היה מרכז כזה. ב 1267 שופץ והורחב המקום על ידיהם. לאחר התקפה נוספת של הצלבנים ב 1271 שכשלה, בוצר המקום ושימש גם כחאן (אורחן – מלון דרכים לשיירות) מרכז מסחרי , תחנת דאר ממלכתית ושוק בציר עירון-קאקון א-טירה א-נבי ימין א ג'לג'וליה ראס אלעיין. במרכז הגבעה מצויים של מגדל דו קומתי מרובע, המתנשא לגובה של כ 15 מטר כנראה מהתקופה הצלבנית. בדרום מערב נראה קטע מהחומה שהקיפה את המבצר כנראה מהתקופה הממלוכית או העותמאנית. בדרום רואים מגדל עגול עם חרכי ירי שהיה כנראה חלק מחומה זו. בצפון מזרח הגבעה מבחינים בבמבנים מקומרים כנראה מהתקופה העותמאנית. גם בתקופה זו הייתה כאן סוכנות דאר ממלכתית המקום שימש כבירת נפת נאחיה. בעת מעבר צבא נפוליאון בארץ, נערך קרב בין צבא זה לצבא העות'מאני מזרחית לתל. בתקופת המרד הערבי, היה תל קאקון והכפר בסיס ליחידות טרור פלסטיניות שפעלו נגד הישובים היהודים באזור ופגעו בקו המתח הגבוה  ובמסילות הברזל. במלחמת העצמאות הטרידה קאקון את הישובים הסמוכים ובמיוחד את קיבוץ המעפיל שהיה בטווח האש של המקלעים מהכפר וכל תנועה בקיבוץ במשך היום היוותה סכנה. בסוף מאי 1948 התבססו בצפון מזרח הכפר כוחות עירקיים שהשתייכו ל"צבא ההצלה" . הייתה סכנה שקאקון תהפך לנקודת מוצא שממנה תבותר הארץ לשניים. בלילה שבין ה 4 ל 5 ביוני, בעקבות הנסיגה מג'נין הוחלט לתקוף את המקום והוא נכבש עם בוקר על ידי גדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני שיצא בשעות הלילה מעין החורש. הכח הכובש עמד כל אותו היום אל מול התקפות הנגד העירקיות בסיוע מטוסים אך החזיק מעמד והכפר נשאר בידי צה"ל. לאחר קום המדינה הוקמה עליו מעברה שחוסלה במשך הזמן.

מתל קקון נמשיך מזרחה. נעבור ליד שרידי הכפר קקון ולאחר כמעט קילומטר, השביל פונה דרומה. נרד בו בירידה מתונה בנוף המטעים סביב לכיוון נחל יכון. לאחר מלחמת השחרור, הוקמה מעברה באזור שבין תל קקון לגשר הרכבת הישנה מעל נחל יכון. לאחר קצת פחות מקילומטר נגיע לגשר הרכבת הישנה מעל נחל יכון (6).

כאן מסתיים מקטע זה.

הנחיות כלליות להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 6-7 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  •   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • יש לשים לב לבורות ובארות באזור המסלול במיוחד הבאר שהוזכרה קודם בתחנת הרכבת הישנה הסמוכה לאחיטוב.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון : 04-6979007,  משטרת חדרה:  04-6327444 ,  מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע. אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור מאור, להבות חביבה המעפיל. מקומות שכדאי לבקר בהם באזור – נחל חביבה בקטע ששוקם קרוב לקיבוץ להבות חביבה – אוטופיה – גן בוטני יפהפה בקיבוץ בחן – לחובבי יין: יקב אליגוטה במושב גן יאשיה

מקטע מספר 31: מנחל נרבתא לכניסה למחלף באקה-ג'ת

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM   נקודת התחלה: מעבר על נחל  נרבתה , נ.צ.: 706095 / 202662. נקודת סיום: הכניסה מכביש 581 למחלף באקה-ג'ת, נ.צ: 702133 / 201512 אורך המקטע: כ 10 ק"מ. מפות סימון שבילים מספר 4 – הכרמל ורמות מנשה, 7 – השרון ומערב השומרון.

מקטע זה עובר בשולים הדרום מערביים של חבל מנשה, סמוך לכביש חוצה ישראל (כביש 6) בשטח שטוח מלא בשדות ובשטחים פתוחים אך מוקף בישובים. בכל האזור מפוזרים שרידים המעידים על התיישבות לאורך דורות רבים כגון שאריות מבנים, בורות מים ובארות גתות ועוד מתקופות שונות , הכלקוליתית, תקופת הברזל, התקופה הפרסית והרומית ביזנטית. בנקודת ההתחלה בתל נרבתה נתבונן מערבה. השכונות המזרחיות של חדרה נראות בבירור כמו גם האזור שבינן לבין כביש 6 – מטעים, בריכות דגים ושדות חרושים, שטח גדול הכלוא במרחב שבין חדרה – גן שמאול – פרדס חנה לבין מאור ושדה-יצחק מנגד. האזור הזה כולו היה חלק מההתיישבות היהודית בצפון ובמערב השומרון לאורך הדורות. ההיסטוריה של ההתיישבות הישראלית – יהודית בארץ ישראל בכלל ובצפון מערב השומרון בפרט, החלה עם הגעת שבטי ישראל לפני כ-3400 שנה. גל יישובי זה מהווה את הפריצה היישובית הראשונה בהר ובאזורים קשים להתיישבות, שהיו ריקים מאדם במהלך אלפי השנים, שקדמו להם. הארכאולוג אדם זרטל שמבצע סקר בהר מנשה כבר 30 שנה מנסח זאת כך: "המתנחלים הישראלים, שצר להם המקום בעמקים הפנימיים, עולים אל ההר ומקימים שם יישובים חדשים" (זרטל, 2000). רם גופנא ויוסף פורת שביצעו את סקר החרום בהר מנשה ב-1967 מנסחים זאת כך: "לאחר הפסקת יישוב… נוסדים שוב יישובי פרזות בחבלי ההר השונים… רבים מהם הוקמו באזורי סלעי גיר קשים וחסרי מעיינות… נראה כי המתנחלים הישראלים נאחזו לראשונה בחבלי ארץ בלתי מיושבים בהרי שומרון" (גופנא ופורת 1972). בתקופה זו – המכונה תקופת ההתנחלות, התיישבו אנשי שבט מנשה בעשרות אתרים בצפון מערב השומרון. חבל ארץ זה הנקרא 'חבל נרבתא' (כך מכנה אותו זרטל), משתרע מנחל חדרה בצפון עד נחל חביבה בדרום, השרון במערב ועמקי התלם בקו עמק דותן – עמק א-רמה במזרח. אזור זה מאופיין בתנאי המחייה הקשים בו – עקב מבנהו הגיאולוגי בו הקרטון (האטום) מהווה את השכבה העליונה ואילו הגיר (המחלחל) מהווה את השכבה התחתונה – אזור ללא מעיינות. בנוסף, אין דרכים מרכזיות החוצות אותו (למעט דרך הדואר בתקופה הממלוכית) כך שהבידוד והתנאים הקשים הם המאפיינים אותו – ובכל זאת נראה כי עוצמת היישוב הישראלי באזור זה, ביחס לאותה התקופה (תקופת המקרא), הייתה כפולה ומכופלת מעוצמת היישוב בו כיום. בתקופת הממלכה המאוחדת, עולה מספר היישובים ובנוסף מתחיל ייסוד מאסיבי של תלים מבוצרים – בצפון מערב השומרון ניתן למנות כ-20 תילים מבוצרים מתקופה זו. גם באזורים הסמוכים לנתיב השביל שלנו ובמרחק לא רב, ניתן למצוא שרידי תילים שנמצאו בהם ממצאים גם מתקופות עתיקות אך עיקר הממצאים הם מהתקופה הרומית שבה האזור היה מיושב במקומות רבים וקיסריה הייתה למעשה בירת החבל.

לאורך כל המקטע, השביל מתלכד עם שביל לרוכבי אופניים. נתחיל לנוע מנחל נרבתה (1) , עם השביל הפונה מיד לאחר מעבר הנחל  לכיוון מזרח. לפנינו קטע של כקילומטר וחצי לאורך הנחל. נחל זה המתחיל באזור  שבין ריחן לשקד, יורד מערבה כשהוא מחליף לסירוגין את נופו מקניוני מרתק לאזורים פתוחים ורחבים יותר. הוא מהווה יובל של נחל חדרה ולאורכו ניתן למצוא צמחיה מרהיבה במיוחד בחודשי החורף והאביב, בהם שלל פרחים מסוגים שונים מכסים את הערוץ וסביבתו הקרובה. הקטע המפורסם ביותר בנחל הנקרא "קניון הנמרים" מצוי הרחק מזרחה מכאן, סמוך לישוב ברטעה והוא קטע קניוני ומרהיב ומומלץ במיוחד לטיול. גם בקטע הקצר בו אנו מטיילים, הנוף פסטורלי אך מעניין. האזור שבגדה הצפונית של הנחל מצוקי ומכוסה יער המאפשר הפסקות ממגוון פינות חמד. לאחר הקטע בנחל השביל מתעקל דרומה (2) ולאחר כמה מאות מטרים רגע מגיע לאזור הסמוך ליער מצר. בחורף ובאביב הפריחה כאן מופלאה, תופעה מיוחדת במינה ממש. שלל כלניות, בעיקר אדומות ויש גם לבנות וסגולות. רקפות צמודות אחת לשנייה, כאילו חוששות, קבוצות של עשרות מהן לצד מינים שונים של פרחים צהובים. חגיגה פראית של הטבע. רצועות בירוק-עז ששבילי עפר חומים מפרידים ביניהן, ואם זה לא מספיק, גם יער אורנים צפוף ונוף יפהפה. אנו מטיילים באזור הנקרא על שם הכפר העתיק מייסר המצוי סמוך לכאן אך מזרחית לכביש 6. זהו כפר ערבי ישראלי באזור המשולש אך בתחום המועצה האזורית מנשה אליה צורף בשנת 1965. הכפר מייסר, שהוא ישוב חקלאי ועתיר עתיקות הוקם לפני 300 שנה על ידי מוחמד אבו רקייה שהיגר למקום יחד עם אחותו ממצרים. מוחמד רכש את האדמה מקפין בזמן השלטון העות'מאני, סה"כ 500 דונם. הכפר הוקם טרם הכרזת המדינה. הכפר היה חלק קטן מהחצר המערבית של קפין, הנמצאת בתחום הרש"פ כיום. ובתוכנית חלוקת הארץ, חילק הקו-הירוק את אדמות קפין לשני חלקים. בחלקו המערבי נמצא היישוב מייסר כיום. (וגם הקיבוץ הסמוך מצר). הכפר נקרא על שם הנביא מייסרה שהגיע למקום בזמן הנביא מוחמד וביצע את נס המים, לכן המקום ידוע בכמות מי התהום הגדולה שבו. בכפר נמצא קבר עתיק מתקופת העות'מאניים, הקבר מיוחד לאדם קדוש ונחשב לאתר קדוש למוסלמים. עד היום יש בכפר כ 50 בארות מים חלקן עדיין פעילות. הכפר מקבל את המים שלו ממי התהום שמתחת לכפר. בסמוך לו וממזרח הוקם קיבוץ מצר ב 1953 על ידי עולים מארגנטינה שהשתייכו לתנועת השומר הצעיר.

נמשיך עם השביל דרומה הנוטה כעת לכיוון דרום מערב. מתקרבים לצומת מצר וכשמגיעים אליה עוברים מצדה המערבי (3). השביל מתקרב בחזרה לאזור כביש 6 וממשיך דרומה (כזכור הוא מתלכד עם שביל האופניים). סביבנו נוף מטעים ושדות חרושים מלוא העין – כל פיסת אדמה מנוצלת לעיבוד. ממזרח לכביש 6 ממוקם הכפר הגדול בקה אל גרביה שהוא בעצם עיר. ממזרח לה מעבר לגדר ההפרדה מצויה בקה אל שרקיה. שני ישובים אלה אוחדו לאחר מלחמת ששת הימים לאחר שהיו מנותקים משום ששכנו משני עברי הקו הירוק. לראשונה מאז מלחמת ששת הימים הם שוב הופרדו בגלל גדר ההפרדה. בדרכנו נחלוף על פני גשר מעל הכביש. נמשיך דרומה. כשריד להתיישבות קדומה נותרה בשטח באזור בו אנו מטיילים חירבת כוסית (4) . אמנם היא אינה סמוכה לשביל, מצויה כמה מאות מטרים מערבית לו אך כדאי לציין כי בתחילת שנות האלפיים היא נחפרה ונתגלו בה תעלות וכלי מחרס מהתקופה הרומית , קטע של רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית וכן שלושה קברים. סמוך לה ממערב, על דרך רומית קדומה נמצאה באר כוסית שככל הנראה שימשה את הישוב בחרבת כוסית.

אנו מגיעים למחלף באקה-ג'את על כביש 6 והשביל מתעקל מכיוון דרום מערבה וממשיך במקביל לכביש הכניסה מכביש 581 לכביש 6 עד שמגיעים לגשרון (5) .

כאן מסתיים מקטע זה.

  מידע כללי להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 6 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  •   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת חדרה:  04-6327444 ,  משטרת זיכרון יעקב:  04-6299444, מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   בסיוע כל רכב לאורך כל המקטע אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור פרדס חנה כרכור, עין שמר, גן שומרון, תלמי אלעזר ברקאי ומענית. מקומות שכדאי לבקר בהם באזור – מוזיאון "החצר הישנה" בקיבוץ עין-שמר, המתאר את תולדות הישוב ותיאור החצר הראשונה שנבנתה בו. – מסלול קצר בקטע קניוני של נחל נרבתא. מקומות קדושים: למוסלמים בתוך כפר מייסר

מקטע מספר 30: מאזור רגבים לנחל נרבתא

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה:  כביש 653 בכניסה לרגבים, נ.צ: 714594 / 203019.      נקודת סיום: נחל נרבתא נרבתה , נ.צ.: 706095 / 202662 אורך המקטע: כ 12 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 4: הכרמל.

נתחיל בכניסה לקיבוץ רגבים (1), במפגש כביש המחבר ישוב זה עם גבעת נילי והכביש ההולך מזרחה לכיוון כפר קרע . מעט לפני כן ובלי להרגיש כמעט, אנו חוצים את נחל עדה שבאזור זה אינו מרשים אך מערבית לכביש 6 הוא בהחלט בולט בשטח. נחל זה שהוא אחד מיובליו של נחל תנינים זורם בחורף בקטעים המצויים צפונית לגבעת עדה. השטח שם מישורי ומתאים גם לנסיעה ומומלץ לטייל בו. בטרם נמשיך נציין כי קיבוץ רגבים נוסד בשנת 1947 בכפר סבא , על ידי ראשוני תנועת "דרור", גרעין של יוצאי צפון אפריקה שקיבלו את הכשרתם בקיבוצים בית ארן ובית השטה , ומעפילים מאיטליה שהיו בהכשרה בדגניה א'ובגבעת ברנר . לאחר שנה , ביולי ,1948 עלו חברי הקבוצה , ללא האימהות והילדים , למשלט במרחק של כ – 3 ק"מ ממזרח למיקום הנוכחי . העלייה למשלט הייתה בסגנון חומה ומגדל של שנות ה – 30 והחברים ישבו במשלט במשך כשנה . ביולי 1949 עלתה הקבוצה כולה להתיישבות קבע במקום הנוכחי , בקרבת הכפר הערבי קניר, שנהרס וניטש במלחמת העצמאות . מכאן נפנה עם השביל מערבה, נעבור מתחת לכביש 6 ואחריו נפנה דרומה סמוך לגבעת עדה. מכאן ועד מחלף עירון מתלכד שבילנו עם דרך המוביל המשמשת רוכבי אופניים. התוואי עצמו הוא במקביל לכביש 6 שבאזור זה נסלל על דרך רומית עתיקה. השביל עובר בשטחים די פתוחים שבהם ישובים מעטים יחסית והנוף (משני צדיו של כביש 6) מכיל חוץ מהישובים עצמם גם שטחים נרחבים של שדות חקלאיים מעובדים או מטעים בגוונים שונים של חום וירוק. קולות הרכבים השועטים בכביש חוצה ישראל אמנם מפרים את השקט אך המטייל עדיין חש את הפסטורליות של השדות מסביב. ממחלף עירון דרומה השביל עובר באזור מיושב יותר אך מכיל לא מעט אתרים היסטוריים מעניינים. מצפון לנו נמצא פרק אלונה שבתחומו יער אלונה – אזור מומלץ לביקור בהזדמנות אחרת במיוחד באביב שבו ניתן להבחין בתחומיו בפריחה נהדרת המכסה שטחים נרחבים ונצפית מרחוק.

בהזדמנות זו, כשאנו מטיילים סמוך לכביש 6, לא נשכח לציין את מאבקם של ארגונים שונים למען שימור ערכי הסביבה ופגיעה מינימלית בטבע ובנוף בעת סלילת כביש 6. אמנם, בשורה התחתונה ההתנגדויות השונות לסלילת הכביש נדחו ובמבט לאחור אכן גדולה תועלתו מהנזק שגרם אם בכלל לסביבה אך אין ספק שהמאבק שהוביל למשל בסופו של דבר לבניית מנהרות תרמו להעלאת המודעות ולשימור ערכי הטבע. בדיוק לשם כך נבנו מנהרות אלה, על מנת למזער למינימום נזקים לסביבה. החשש להעלמות בעלי חיים וצמחים אכן קינן בלב אלה שערכים סביבתיים חשובים להם אך כיום, כשיש כבר פרספקטיבה של כמעט עשר שנים לאחור אפשר לומר שהנזק הסביבתי אם בכלל לא משמעותי. נקווה שגם בעתיד, בכל פרויקט שבו עלולה הסביבה להיפגע יובאו בחשבון שיקולים דומים שישמרו את ערכי הנוף והטבע.

השביל עובר ממערב לגבעת עדה. זו מושבה שהוקמה בשנת 1903 על ידי מספר משפחות חקלאים מזיכרון יעקב. הם התיישבו על אדמות הכפר הערבי אלמראח שנרכשו על ידי הברון רוטשילד. שמו של הישוב משמר את שמה של רעייתו אדלייד(עדה). עד 1921 התגוררו חקלאי המושבה בתוך חצר אחת גדולה מוקפת חומה. בימי הפרעות ב1929 ובתקופת המרד הערבי הגדול (1936-1939) סבלה המושבה מבידוד וניתוק. כיום מונה המושבה כ 2300 איש שמרביתם מתפרנסים מחוץ לישוב אך יש גם עדיין לא מעט משקים חקלאיים, בעיקר כרמים לגידול ענבי יין ומטעים שאפשר לראותם פזורים סביב ובין בתי המושבה. כקילומטר דרומית לכביש שחצינו השביל עובר בשולי תל ערן (2). על פי לוח הזמנים של הטיול אם יש אפשרות, מומלץ לסטות לכמה דקות מהשביל ולעלות למרכז התל. זוהי גבעה יפה המכוסה בחורש ים תיכוני עשיר באלונים ובפריחה יפה בעונה המתאימה. על התל נמצאו שרידי מבנים מהמאות הקודמות ושרידי התיישבות קדומה ואפשר לראות בו מגוון של בעלי חיים. בעקבות שרידים ארכאולוגים שנמצאו בקרבתו בעת סלילת כביש 6 באזור, נערכו בשנת 2002 חפירות הצלה בתל ונמצאו קברים מהתקופה הכלקוליתית, מבנה מתקופת הברזל (1 ו 2) ושברי חרס מתקופות נוספות. נראה כי עיקר הישוב בתקופות הקדומות התרכז על התל ולא בסביבתו הקרובה.   התל משמש כמוקד משיכה למטיילים, רוכבים ומבלים ויש ממנו תצפית מרהיבה סביב. בשנים האחרונות בוצעו עבודות שיקום בתל על מנת להקל על המבקרים הרבים.

נשוב אל השביל שלנו ונמשיך דרומה כשלאחר זמן קצר נעבור בקצה המזרחי של מטעים הסמוכים לכפר גליקסון שהוקם ב 1939 כחלק מיישובי חומה ומגדל. בין מטעים אלה נחצה את נחל ברקן, שהוא יובל עיקרי של נחל עדה. בחורף זורם אפיקו ומומלץ לטייל לאורכו ממזרח למערב או הפוך.  ממזרח לנו, מעבר לכביש 6 מצוי כאן הכפר הגדול קרע וממערב נוף השטחים המעובד של בקעת הנדיב. בדרכנו נחלוף על פני גבעה הנמצאת מערבית לנו ועליה חירבת בורק (3) שבה נמצאו שרידים עתיקים בסקר שנעשה בה. קילומטר וחצי נוספים יביאו אותנו לקרבת מטעי הישובים עין-עירון וכפר פינס ממערב לנו שבסמוך אליהם מבחינים גם בקצה המזרחי של פרדס חנה כרכור. עין עירון הוקם ב 1934 על ידי עולים שהגיעו עם גלי העלייה השנייה. חלק מתושביו עדיין עוסקים בחקלאות הניכרת בשטח במטעים באזור הישוב. הוא מצוי בקרבת תל אסור (תל אסאוויר בערבית – תל הפנינים). בסקר הר מנשה שנערך בין השנים 2001 -2003 נמצאו עליו ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה, ומאוחר יותר בחפירות נוספות נמצאו ממצאים גם מתקופת הברונזה המאוחרת, הברזל והתקופה ההלניסטית. האתר נמצא בסמוך לעין-ארובות (4) השייכת לשמורה בשם זה שקיבלה את שמה מארובות המקראית בה ישב נציב המחוז השלישי של שלמה המלך. במידה והזמן מרשה והטיול הוא לא ממש בסוף הקיץ, כדאי לסטות כמה מאות מטרים מהשביל מערבה ולהגיע לשני המעיינות המצויים בה , המתייבשים לקראת סוף הקיץ. מטרת השמורה הנמצאת במוצא נחל עירון לכיוון השטח המישורי היא לשמר בית גידול לח עבור פריטים ממשפחת הדו חיים בעיקר טריטון הפסים השייך למשפחת הסלמנדרות והנמצא בסכנת הכחדה. מעיינות עין ארובות שימשו ככל הנראה כמקור מים חשוב לישוב תל אסור ובשנים שלפני קום המדינה היו אחד ממקורותיו של נחל עירון. כיום נשאבים המים על ידי מקורות ואינם מגיעים לנחל. באזור המעיינות גדלה צמחיית נחלים טיפוסית כגון תאנה ופטל קדוש ויש שם היכן לשבת ולהנות מהפסקה רוגעת. בכל מקרה, גם אם הוחלט לא לסטות מהשביל, סמוך למחלף עין עירון ולפני שחוצים אותו, מגיעים לאתר ההנצחה של משמר הגבול, בלב חורשת זיתים שהותקנו בו שולחנות, פינות ישיבה וברזיה וגם כאן אפשר לנוח.

בהמשך, חוצים את מחלף עירון בזהירות וממשיכים עם השביל במקביל לכביש 65 מזרחה קטע קצר לכיוון כביש 6 דרום. בדרך עוברים על פני אתר קבורה עתיק שסבורים ששימש כמקום קבורה לתושבי תל אסור שהוזכר קודם. השביל נכנס שוב לתוואי כביש 6 ונמתח לצדו. יש לשים לב בקטע זה שהשביל שלנו מתלכד עם שביל רוכבי אופניים ועד קיבוץ ברקאי הוא אינו צמוד לכביש 6. עד מהרה חוצים את נחל עירון. זהו נחל באורך של כ 20 קילומטרים שמקורותיו מצויים באזור הר אלכסנדר – הנקודה הגבוהה ביותר ברכס אמיר (ליד אום אל פאחם) שהוא חלק ממכלול רכס הכרמל. הנחל הוא אחד מיובליו של נחל חדרה אליו הוא נשפך מדרום למושב תלמי אלעזר. לאחר החצייה חולפים על פני בתיו של קיבוץ ברקאי ממערב. הוא עלה על הקרקע ב 1949 בפתח המערבי של ואדי ערה באזור בו שכן הכפר הערבי ואדי ערה. עוד כמה מאות מטרים ומגיעים לכביש 6353 המחבר את צומת חריש לישובים שמעל ואדי ערה לכיוון מזרח. סמוך לחציית הכביש (5) השביל משנה כיוון למערב ולאחר הכביש הוא חוזר מזרחה. לאחר המעבר ממשיכים דרומה וכעת מבחינים מערבית לנו בקיבוץ עין שמר שראשוניו, אנשי ארגון "השומר" נאחזו בקרקע באזור חירבת כרכור בלב אזור ביצות מוכה קדחת, עוד לפני שראשוני פרדס חנה וכרכור עלו על הקרקע בסמוך. הם החזיקו מעמד תקופה קצרה ונטשו. ב 1921 נבנתה במקום חצר מוקפת חומה על ידי אנשי גדוד העבודה וגם הם נטשו לאחר זמן מה. ב 1934 חל המהפך עם מציאת מים בקידוח מקומי, מה שאפשר אחיזת קבע במקום. עוד כקילומטר ומגיעים לחרבת נצור (6), מהתקופה הפרסית. כאן השביל עוזב את התוואי הקרוב לכביש וממשיך לכיוון תל נרבתה, בשוליים המזרחיים של קיבוץ מענית. השביל עולה על שולי התל (7) – יש לשים לב שהשביל לא מטפס ממש לראש התל אלא עובר במורדותיו הדרום מזרחיים ופונה מערבה. כשעוברים קרוב לכניסה אליו, מומלץ לסטות מהשביל לזמן קצר על מנת לבקר בראש התל.  השביל עצמו ממשיך להתלכד עם הדרך המשמשת רוכבי אופניים. תל נרבתה היה פעיל מהתקופה הרומית ואילך. הסברה המוקדמת הייתה כי העיר נרבתה הייתה כאן. שמו העברי של התל נובע מזיהוי מוטעה שלו עם העיר הקדומה ארובות (בימי בית ראשון) – נרבתה (בימי בית שני), המוזכרת כעיר לא רחוקה מקיסריה שחרבה בידי הרומאים בתקופת המרד הגדול (שנים 70-66 לספירה). זיהוי שגוי נוסף של ארובות הוא בתל אסור הנמצא כחמישה ק"מ צפונה, ועל שמו שמורת עין ארובות. בראשית שנות ה- 1980 זיהה הארכיאולוג פרופ' אדם זרטל את נרבתה בח'רבת אל-חמאם שבשומרון, בקרבת היישוב חרמש. עם זאת, שמו של התל בתחום קיבוץ מענית לא הוחלף, ושמו הקדום אינו ידוע. הממצא הארכיאולוגי המרשים ביותר באתר הוא שער אבן מונומנטלי ייחודי הבנוי כולו מגוש סלע אחד. שער זה תואר עוד ע"י סוקרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, שהסתובבו בארץ בסביבות שנת 1875. כמו כן ניתן למצוא בשטח מספר מערות קבורה ושרידי קולומבריום, אך צריך לחפש אותם בשטח. כ 200 מטר דרומית לכאן נמצאה באר רומית שהועמקה  ב 1932 על ידי אברהם לבזוסקי מכרכור שמצא בה מים בעומק 45 מטרים. מציאת מים נוספים בבאר זו אפשרה את הקמת קיבוץ מענית באוגוסט 1937. שמו של הקיבוץ בא מאותו תלם ראשון הנחרש בשדה והוזכר בנאומו של אברהם הרצפלד כראשון הישובים שאחריו יעלו לקרקע ישובים נוספים באזור. בתל נרבתא  יש  פילבוקס וביצורים של חברי מענית שעצרו כאן במלחמת השחרור את הפולש העירקי וקבעו את גבולות המדינה באזור באותה עת.

לאחר תצפית מהתל או אם העדפנו להמשיך מבלי לבקר על פסגתו השביל מתעקל מערבה ויורד קצת. כ 300 מטר לאחר הבאר הרומית שהוזכרה קודם השביל פונה דרומה בחדות ולאחר כ 200 מטר נוספים נגיע למפגש עם נחל נרבתא (8). שביל בלתי מסומן מגיע ממערב ומתלכד עם השביל שלנו שפונה כעת בחדות מזרחה .

כאן מסתיים מקטע זה.

  מידע כללי להולכים במקטע זה אחריות המטייל
  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
  זמן הליכה משוער: כ 8 שעות כולל הפסקות. דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל הוראות בטחון למקטע זה:
  •   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321   טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת חדרה:  04-6327444 ,  משטרת זיכרון יעקב:  04-6299444, מכבי אש 102 אפשרויות חילוץ במסלול:   בסיוע רכב בעל הנעה קדמית ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע. אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור החל מעמיקם וגבעת עדה, דרך פרדס חנה כרכור, וכלה בעין שמר , ברקאי ומענית. מקומות שכדאי לבקר בהם באזור – שמורת אלונה הכוללת את יער אלונה. – נחל תנינים עליון והמעיינות עינות צבארין, עין עמיקם, עין אביאל. – מי קדם – שחזור מפעל המים הרומאי. – עין ארובות (במידה ולא היה זמן בטיול להגיע אליו)